הבחירות המוקדמות הביאו להאצת התהליכים גם במפלגת אוכלת ראשיה, שספגה מפלה אדירה בבחירות כשהודיע יו"ר העבודה ח"כ אבי גבאי על כך שלא יתמודד לסיבוב נוסף. גבאי לקח אחריות על כישלונו טיפה מאוחר מדי, אבל בטווח הסביר.
עם כל הכבוד לכל המועמדים שכבר הכריזו על מועמדותם, עיני הכל נשואות להחלטתם הסופית של שניים: אהוד ברק ויאיר גולן, שיחזירו את הצבע ללחייהם של הפעילים אחרי תקופה ארוכה של חיוורון חסר חיים.
העובדה שמפלגת כחול לבן הצליחה, בקמפיין שקוף ופשוט, לשכנע המוני בוחרי עבודה להחליף את ביתם הפוליטי, היא תעודת העניות העיקרית של גבאי והמחדל המרכזי עליו הוא נותן כעת את הדין. כשנבחר נדמה שלא היה מנהיג שנישא על כפיים כה גבוה כמוהו.
בימים שאחרי בחירתו ליו"ר המפלגה, הפך גבאי לתקוות המחנה כולו והמנהיג האולטימטיבי שלו. עד כדי כך הצליח לעודד את מחנה השמאל הרדום והקמול, שמגישי טלוויזיה מרכזיים אף שיגרו לביתו זר פרחים במפגן ששילב חוסר איפוק וחוסר מודעות. זאת כי לכאורה היה לו הכל: מועמד חדש, מזרחי, רקורד עסקי מרשים, וגם ובעיקר הצליח להביך את נתניהו כשפרש ממשלתו על רקע עקרוני.
לכן מיהרו במפלגה להעניק לו את "כלי העבודה" שדרש: שורה של שינויי חוקה דרקוניים, שהפכו אותו לחצי דיקטטור במפלגתו, כולל שלל שריונים ברשימה כרצונו ותיקונים שימנעו מיריביו להשפיע על החלטותיו.
אבי גבאי // צילום: גדעון מרקוביץ'
אהוד ברק // צילום: גדעון מרקוביץ'
האלוף במיל' יאיר גולן // צילום: גדעון מרקוביץ'
אבל במקום לקחת את הכלים ולבנות ארמון, בחר גבאי להקים מלונה קטנה. במשך החודשים הארוכים מבחירתו ועד הבחירות, לא השכיל לצרף אף גורם דומיננטי שישנה את המאזן ויביא להצלחת המפלגה בבחירות.
אפילו שאחרים, כמו יצחק הרצוג, סללו לו כבר את הדרך עם הקמת "המחנה הציוני" ומגוון חיבורים פוליטיים שהיו על הפרק, כמו עם בני גנץ בראשית דרכו, בחר גבאי לטשטש את עקבותיהם ולצאת לדרך חדשה, לבד, עד המפלה הבלתי נמנעת.
העבודה גם צריכה להגדיר את עצמה מחדש. האם מפלגת לווין בגוש השמאל סביב השמש הגדולה של כחול לבן זהו ייעודה גם בקדנציה הבאה, או שיש שם כוונות לחזור יום אחד להנהגת המדינה. סתיו שפיר יכולה אולי להביא הרבה מנדטים כשהעבודה מפלגת לווין אופוזיציונית.
בריצה לראשות ממשלה זה כבר משהו אחר. עמיר פרץ ואהוד ברק עונים קצת יותר לקטגוריה זאת. גם בימין האתגר דומה. הכוונה לימין שמימין לליכוד. הפיזור והפירוד יביא לכך ששוב מפלגה עשויה לא לצלוח את אחוז החסימה.
בעוד שמנהיגי איחוד מפלגות הימין, הרב פרץ וח"כ סמוטריץ', עוסקים בימים אלה בעיקר בשדרוגם לשרים בממשלה, איש לא נערך לשתיית המנדטים של הליכוד שתגיע שוב ביישורת האחרונה, ולמפלה הבאה שבדרך.