בשעות הצהריים המאוחרות, בדרכי חזרה מפעילות עם הכוחות בלב מחנה הפליטים ג'נין, עברתי ליד תחנת הדלק של גוש עציון. החלונות של חנות הנוחות היו חסומים בלוחות עץ, הסככה מעל משאבות התדלוק היתה שבורה והרוסה. פחות מיממה לאחר פיצוץ מכונית התופת התחנה חזרה לפעילות, אך רק מעט רכבים היו במקום. חייל משועמם עם רובה אבטח כמה מאות מפגינים, שהחלו להתאסף בדרישה להשיב את הביטחון לאזור.
השבוע האחרון הוכיח עד כמה המצב ביהודה ושומרון הוא נפיץ, שמדובר באינתיפאדה על מלא, גם אם השם מעורר אי־נוחות בקרב חלק ממערכת הביטחון. ביום חמישי שעבר כוחות הביטחון עוד עסקו בעיקר במבצע מחנות קיץ בצפון השומרון, אך ביום שישי בערב היתה זו כבר מערכה עמוקה בהרבה, עם מכוניות תופת בצומת הגוש ובכרמי צור. יממה לאחר מכן, מחבל עם הכשרה מקצועית ביצע פיגוע קשה ורצח שלושה שוטרים, וביום שני קיבלנו תזכורת ממחבלי בנימין בדמות מכונית תופת ליד עטרת.
כדי להבין מה התרחש בשטח ועד כמה דרמטי הוא מה שקרה השבוע, יש להקדים בהסבר. בשנים האחרונות, בצה"ל חילקו את יהודה ושומרון באופן גס לשני חלקים: צפון השומרון - וכל השאר. בצפון השומרון עוד קודם ל־7 באוקטובר החלה לחימה מסוימת, בדגש על מבצע בית וגן במחנה הפליטים ג'נין, וזו הפכה למלחמה של ממש לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גם אם בעצימות נמוכה. באותו הזמן, בהנחיית הדרג המדיני, שאר השטח נותר "זירה משנית" - פעילות עצימה בתחילת הדרך כדי למנוע אסקלציה, ולאחר מכן חזרה כמעט מלאה לשגרת מעצרים.
דוגמה לכך ניתן לראות בהודעת צה"ל על הפעילות ביום רביעי האחרון. בטולכרם שבצפון השומרון חוסלו מחבלים מהאוויר והושמדה מעבדת מטענים. לעומת זאת, באל־חדר, בתקוע ובבית סחור שבגוש עציון התרחשה פעולת מעצרים סטנדרטית והוחרם אקדח איירסופט.
הבכיר חזר על המטרות הטקטיות, אך לבסוף הודה כי פתרון אמיתי יהיה באחד משני תרחישים: שליטה של צה"ל בשטח, כולל שהייה באזור - או הרשות הפלשתינית. במילים אחרות, ניתן לכסח את הדשא שוב ושוב, אך אם אין אסטרטגיה - הוא יחזור לצמוח
השבוע פרסמתי כי בעקבות הפיגועים האחרונים בצה"ל הוחלט לשנות דירקטיבה, ולהפוך את יו"ש כולה מזירה משנית לזירת לוחמה שנייה - מייד לאחר עזה (ולפני הצפון המופקר, שלא זוכה להתייחסות נאותה בשנה האחרונה).
החלטה זו טרם יושמה בשטח הלכה למעשה, כפי שברור מהודעת צה"ל, אך ברמת ההצהרות בהחלט יש שינוי משמעותי. בשבוע שעבר הרמטכ"ל ביקר בבקעת הירדן, על הגבול המזרחי הפרוץ, והשבוע היה בזירת הפיגוע ליד הכפר אידנא. השבוע הגיע גם שר הביטחון לצפון השומרון להערכת מצב, והצהיר: "כעת אנחנו מכסחים את הדשא - יגיע הרגע שבו נעקור את השורשים".
ג'נין, ג'נין ושוב ג'נין
נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הלחימה המשמעותית עדיין מתקיימת בצפון השומרון. כמעט לא היה אפשר לראות דבר מבעד לחלונות משאית הפנתר המשוריינת, אך הגלגלים סיפרו את הסיפור כשדילגו וקרטעו מהכביש הסלול לעיי החורבות שהותיר אחריו דחפור ה־D9. כשעמדנו בצד השני של המחנה ניתן היה לראות את הפס על הכביש, שהפריד בין איום המטענים של מחנה הפליטים הקיצוני, קן הצרעות.
ממבצע למבצע, הלחץ של צה"ל בצפון השומרון מתגבר. באזור כולו כבר היו 65 מבצעים, 50 מתוכם במחנה הפליטים ג'נין, והיקף הפגיעה ניכר. כבישים אין, מכיוון שהמחבלים הטמינו תחתיהם מטענים של עשרות קילוגרמים. הקיר במבנה שמולנו היה מחורר מקליעים, אות ללחימה עזה שהתרחשה במקום, ובמבנה סמוך נפער חור ענק כתוצאה מפיצוץ של מעבדת נפץ.
במשך דקות ארוכות ניסיתי לשכנע את הגורם הבכיר שהיה עימנו להסביר לי מהי האסטרטגיה, מהי המטרה בכניסה שוב ושוב למחנה הפליטים. הוא חזר על המטרות הטקטיות, אך לבסוף הודה כי פתרון אמיתי יהיה בסופו של דבר באחד משני תרחישים מבצעיים: שליטה אמיתית של צה"ל בשטח, כולל שהייה באזור - או אחיזה של הרשות הפלשתינית. במילים אחרות, ניתן לכסח את הדשא שוב ושוב, אך אם אין אסטרטגיה שתוביל למיגור הטרור - הוא יצמח שוב ושוב בתצורות שונות.
במערכת הביטחון מזהים ניסיונות הולכים וגדלים של המחבלים, שמאורגנים היטב בצפון השומרון, עם חמ"לים ומעבדות נפץ ומערכות פיקוד ושליטה, להוציא פיגועים מורכבים, בדגש על פיגועים לעבר מתיישבים או לעורף ישראל, כפי שראינו בפיגוע שנמנע בנס בתל אביב. בניגוד לכל אזור אחר ביהודה ושומרון, בצפון השומרון יש שטח ענק שהלכה למעשה לא נמצא בשליטת צה"ל מאז ההתנתקות מהאזור, ושבו הרשות הפלשתינית לא פועלת כלל. התוצאה היא מדינת טרור, מיני־עזה, שבה כל מחבל בן 23 הוא מלך ופועל כרצונו בממלכה.
בצה"ל מבינים זאת היטב, ופועלים בצורה מתוחכמת כדי לחסל את המחבלים. ניתן היה לראות זאת בצורה הטובה ביותר באזור טולכרם השבוע. הכוחות נכנסו לפעילות הארוכה ביותר מאז מבצע חומת מגן, והמחבלים מיהרו לברוח אל האזור הכפרי, וכלי טיס חיסלו אותם בדרכם. גם נגד תהלוכות המחבלים, שהכעיסו כל כך את המתיישבים, לוחמי חטיבה מרחבית מנשה פועלים בצורה דומה.
משל הקפה
אך עם כל הכבוד למבצע מחנות קיץ, הדרמה האמיתית והמפחידה התרחשה השבוע דווקא במקום שבו במשך שנה ניסו בצה"ל לשמור על השקט. שלוש מכוניות תופת בתוך ימים ספורים, לצד פיגוע ירי שגבה את חייהם של שלושה שוטרים, הוכיחו שפג תוקפה של האמירה השחוקה של קצינים וכתבים כאלו ואחרים, שלפיה "יו"ש נמצאת על סף פיצוץ". יהודה ושומרון נמצאת בפיצוץ על מלא.
אחד מבכירי המנהיגים ביהודה ושומרון היה פסימי מאוד כששוחח איתי השבוע. "אם היית יודע את כל מה שאני יודע - היית מרגיש אותו הדבר. אנחנו במצב רע מאוד". עדות לכך ניתן היה לראות בהפגנות שערכה מועצת יש"ע השבוע בציר 60, מצומת הכבשים שבדרום ועד לצומת קדומים שבצפון. זו הפעם הראשונה מאז הקמת הממשלה שמפגינים נגדה ביו"ש, ויש לכך סיבה טובה. המצב בעייתי ביותר, ויש לו עוד לאן להידרדר.
גם מהקצינים הבכירים נשמעו אמירות שלא נשמעו גם בתחילת המלחמה. "מצד אחד, ברמה המערכתית אנחנו מצליחים למנוע מהמחבלים לבנות ארגונים ובניין כוח, כפי שאנחנו רואים בצפון השומרון", אומר קצין בכיר. "אבל מהצד השני, הפיגועים שראינו בעייתיים מאוד. זה כבר לא מישהו שמגיע למחסום עם סכין. לא עמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו שהטרור לא יזלוג דרומה, ולכן אנחנו כרגע עושים מאמץ משלים כדי לראות שאנחנו מצליחים להחזיק את דרום הגזרה קצת יותר יציב".
את המצב ממשיל הקצין לכוס קפה רותחת: "אם יצא לך פעם להכין קפה על גזייה, אתה יודע שבהתחלה לא קורה כלום ורואים רק קצף - ואז פתאום המים מבעבעים וברגע אחד הקפה גולש על הכל". הוא ממשיך ומסביר במשל נוסף את מה שמתרחש בשטח: "כשהיינו קטנים היינו מקבלים דף עם המון נקודות, והמשימה היתה לחבר ביניהן כדי לייצר תמונה. ביו"ש התמונה קיימת, ואנחנו פשוט לא רואים אותה". בשבוע שעבר לא היתה תמימות דעים באשר לעמדה זו. השבוע זה כבר השתנה.
את המילה "אינתיפאדה" הקצין הבכיר לא מוציא מפיו, אך הוא מתכוון לכך, גם אם מדובר כרגע באינתיפאדה קטנה יחסית שעוד יכולה להידרדר מאוד - אסקלציה עצומה בשטח, אירועי גאות ושפל 2024, סכינים שהוחלפו ברובים, ורובים שהוחלפו במטעני תופת מסוכנים וקטלניים.
השבוע התברר כי האמירה שלפיה "יו"ש נמצאת על סף פיצוץ" היא כבר לא רלוונטית. יו"ש נמצאת בפיצוץ על מלא. אחד מבכירי המנהיגים ביו"ש היה פסימי מאוד כששוחח איתי השבוע. "אם היית יודע את כל מה שאני יודע - היית מרגיש אותו הדבר. אנחנו במצב רע מאוד"
ה"נקודות", סובר הקצין, מגיעות גם מהצד הפלשתיני וגם מהצד הישראלי - הלחימה בצפון השומרון, ארגוני הטרור שמנסים לייצר כאוס, האיראנים וחמאס ששופכים מיליונים על גבי מיליונים לתוך השטח כדי לתדלק טרור, הפשיעה הלאומנית שהופכת למוסדרת וגדולה יותר, ואי־הכנסת הפועלים הפלשתינים לעבודה בתוך הקו הירוק שיוצרת עוני ואבטלה.
הניסיון של ארגוני הטרור להדליק את השטח, יש לציין, מצליח באופן חלקי בלבד. אמנם יש מחבלים שמבצעים פיגועים קשים, אך הניסיון של חמאס לייצר סולידריות בשטח נכשל כרגע. רוב הפלשתינים מסתכלים בשוויון נפש על מה שמתרחש בצפון השומרון, ולא ממהרים להצטרף לעימות המזוין, למרבה התסכול של ארגוני הטרור. בחברון, למשל, מנגנוני הביטחון הפלשתיניים היו מעורבים עד צוואר בתפיסת המחבל שביצע את הפיגוע ליד הכפר אידנא, ואף מנעו ממנו לקבל מקלט.
אך דבר זה יכול להשתנות ברגע אחד, וכאן חברון משחקת תפקיד מכריע. מדובר בעיר חמאסית קיצונית, אך גם כזאת שנשלטת באופן כמעט הרמטי בידי חמולות עשירות במיוחד. אם מחנה הפליטים ג'נין הוא הפאבלה של יהודה ושומרון - חברון היא בוורלי הילס. הם בזים לתושבי צפון השומרון וקוראים להם בשמות גנאי, ואם הם יחליטו להיכנס לטרור באופן מלא - זה יהיה משחק אחר לגמרי.
ראיה לכך ניתן לראות בפיגועים האחרונים שהגיעו מגזרת חברון השבוע: שתי מכוניות תופת שמתפוצצות במקביל, לצד מחבל עם עבר ביחידת עילית של הרשות הפלשתינית שמבצע לבדו "פיגוע איכות" נגד שוטרים, כזה שחוליה שלמה של מחבלים מצפון השומרון לא מצליחה לעשות.
במערכת הביטחון מתלבטים כיצד לפעול בגזרת חברון. מחד, מובן לכולם שאסור בתכלית האיסור לעבור על הפיגועים לסדר היום, מכיוון שמדובר באיום שרק מחכה להתממש, והוא יקרה ברגע אחד - היום, מחר, בעוד שבוע, חודש או שנה. נגלה עליו בדיוק כפי שראינו בצומת גוש עציון ובכרמי צור - עם מכוניות שיתפוצצו לנו בפנים.
מנגד, מערכת הביטחון לא רוצה לשפוך את התינוק עם המים. כבר עתה יש סדקים רציניים בעבודת המנגנונים, בשל הקיצוצים של הממשלה. ניידות לא זזות ממקומן כדי לחסוך בדלק, אנשי ביטחון פלשתינים לא עובדים במשרה מלאה.
ההמלצה שמערכת הביטחון העבירה לממשלה יותר מפעם אחת היתה להטיל סנקציות על בכירי הרשות כתחליף לפגיעה במנגנונים. לפגוע בראש כתגובה על הדה־לגיטימציה בעולם, אך לא לפגוע בכלים שמסייעים להרגעת השטח מאינטרסים פלשתיניים, בעיקר של שרידות. יש במערכת הביטחון קולות שקוראים לספק לגורמים המתונים גזרים במקום מקלות בלבד, כדי לאפשר להם לחזק את שליטתם ולמנוע אסקלציה.
מבצע מחנות קיץ צפוי להתרחב בעתיד הקרוב לאזורים נוספים. כרגע ככל הנראה מדובר באזור צפון השומרון, אך לא מן הנמנע כי יהיו פעולות משמעותיות באזור חברון. עם זאת, מי שמצפים למלחמה של ממש באזור חברון צפויים להתאכזב, לפחות כרגע.
תרחיש האימים
בכל הנוגע לפיגועים - ברור לכולם שמדובר רק בהתחלה, ושייתכן שאנחנו נמצאים לקראת הסלמה רבתי. יש כמה תרחישים על השולחן, שכולם קשים ובעייתיים. התרחישים הסבירים ביותר הם פיגועי תופת וירי ביו"ש ובתוך הקו הירוק, במטרה לייצר מקסימום נזק ונפגעים. לצידם, יש תרחיש של מחבלים שמנסים לבצע "פיגוע איכות" ביישוב אחד או יותר, כמעין מיני 7 באוקטובר.
כאן יש לציין שהאפשרויות של מחבלים לבצע פיגוע 7 באוקטובר המוני הן מוגבלות. בעזה נערכו לשבת השחורה במשך שנים, תוך שישראל עוצמת עיניים. ביו"ש כוחות הביטחון עושים כל שביכולתם כדי לעקוב אחר תוכניות כאלו ולמגר אותן. זה לא אומר שהמיגור הוא הרמטי - רחוק מכך - אך פיגוע כל כך מורכב הוא מאתגר מאוד לביצוע. לעיתים, יש לציין, דווקא המודיעין שמגיע מהפלשתינים הוא מדויק יותר מזה הישראלי.
"המחבלים מנסים לבצע הרבה יותר פיגועים, לצאת החוצה לפיגועים על הצירים, יותר מטענים, פיגועים במרכזי הארץ. הם ינסו לבצע כעת את כל הדברים שראינו בקטן - גם בגדול", מסביר הקצין הבכיר את האתגר שעומד בפני הכוחות. לדבריו, יש תרחיש שבו ינסו מחבלים לחדור ליישוב כזה או אחר. "אין לנו התרעה קונקרטית כזו, ככל שידוע לי, אבל ברמת הכוונה אין ספק שהם מעוניינים לבצע פיגועים כאלו".
התרחיש הבעייתי ביותר שאליו מתכוננים בצה"ל הוא כזה שבו מתכנסים מאות ואפילו אלפים של אנשים במסגד ביום שישי, אולי בעקבות אירוע אחר שיצית את השטח, סופגים הסתה - ויוצאים באופן לא מתוכנן לעבר יישוב ביהודה ושומרון.
לא מדובר בתרחיש תיאורטי כלל וכלל: במבצע שומר החומות עלו מאות אנשים מחברון לכיוון היישוב בית חגי, ונבלמו. אם תרחיש כזה יתממש, בצה"ל יצטרכו לפעול מהר מאוד ובאופן אגרסיבי מאוד כדי לבלום את הפלישה. אירוע כזה, שהכוחות ביו"ש כבר תרגלו, יכול להסתיים במיני 7 באוקטובר, או לחלופין - במאות פורעים פלשתינים שייהרגו על הגדרות מאש צה"ל. מאז השבת השחורה נערכים בצה"ל לפלישה או לפיגוע המוני ביישוב. הגדרות חוזקו והכוחות גדלו וחומשו באמצעים מתקדמים, בין היתר במסגרת תוכנית "משיב הרוח".
התרחיש האחרון, שנחשב כרגע קיצוני מאוד, הוא נושא היפוך הקנים של הרשות הפלשתינית. אך אף שהסיכוי שהוא יקרה הוא קטן בשלב זה - השבוע קיבלנו תזכורת לסכנה שצפויה מצד הרשות אם היא תחליט להפנות את נשקה אלינו. המחבל מאידנא הוכשר על ידי האמריקנים והירדנים כחלק מיחידת העילית - המשמר הנשיאותי של אבו מאזן, ואף שעזב לפני תשע שנים ואף ישב בכלא הישראלי, הכשרתו נותרה כשהיתה. לבדו הצליח המחבל לרצוח שלושה שוטרים חמושים. מה יהיה כשאלפים כמוהו יחליטו להרים את נשקם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו