בדרך לגבול הצפון לתדרוך שגרירים זרים בשבוע האחרון שלו לתפקיד שר החוץ, אלי כהן לא נח לרגע. לצידו ברכב השרד שתי מחברות צהובות, שבהן הוא כותב ומוחק משימות לאורך כל היום ומפעיל במיומנות את אנשיו מרחוק. הנהג והמאבטח נדרשים לדממה מוחלטת בתוך המשרד הנייד הזה. הם מדברים ביניהם רק כאשר נצפה שיגור באופק, והרכב המאובטח מתבקש להאט עם הכניסה לטווח הירי של חיזבאללה. מציאות סוריאליסטית למדי, שאותה כהן יידרש להסביר בעוד זמן קצר לנציגי המדינות הזרות, שאמנם לוחצות על ישראל לא לפתוח במלחמה נוספת בגבולה הצפוני אך נאלמות דום אל מול המצב האבסורדי, שבו עשרות אלפים הם פליטים מבתיהם כבר שלושה חודשים.
כהן לוחץ ולחוץ להספיק שתי משימות עיקריות בתוך ימים ספורים, כדי שאלה יהיו חלק מתמונת הסיום של כהונתו הקצרה (בינתיים) במשרד החוץ. ואכן, בזמן שחולף בין כתיבת הראיון לפרסומו הוא עומד ביעדים. הוא חותם על סיום סכסוך העובדים הוותיק בן שלוש השנים במשרד, ודוחף בישורת האחרונה את העברת החוק לנאמנות למדינה במשרות דיפלומטיות בקריאה שנייה ושלישית - שעות ספורות לפני שמליאת הכנסת מאשרת את חילופי הגברי במשרד הנחשק, שאותו ישאיר מאחור לטובת משרד האנרגיה.
כהן הספיק בשנה החולפת לדלג בין עשרות מדינות, ביקורים קצרים נחגגו, הסכמים משמעותיים נחתמו, שגרירויות נחנכו - כולל אחת אסטרטגית במיוחד על הגבול עם איראן. ובכל זאת, טקס החילופים במשרד החשוב בזמן מלחמה רק שנה אחרי כניסתו לתפקיד נראה עדיין כמו סידור פוליטי בטעם רע. כשאני שואלת את השר כהן אם בדיעבד היה עושה אותה עסקה פוליטית, הוא משיב נחרצות שכן אבל לא מתחמק מהביקורת.
"הסידור הפוליטי הזה, שנה־שנתיים־שנה, הוא לכתחילה עקום, והיה נכון לחלק את התקופה לשנתיים בכל פעם, אבל אני מכבד הסכמים. אין הסכם שלא כיבדתי, גם כשהייתי איש עסקים. כשרצים למרחקים ארוכים - תכבד הסכמים", הוא ממליץ. "אני חושב שהוכחתי שגם בשנה אחת אפשר להגיע להישגים מאוד משמעותיים. אני חייב להודות שהתפקיד שאני רציתי במהלך המשא ומתן הקואליציוני הוא משרד האוצר, והיו יומיים שהייתי כבר בתפקיד הזה ושאלו אותי לגבי נציג מש"ס שיכהן כסגני. רציתי אז לטפל בצמצום פערים ובמתן אפשרות שווה לכל, אבל אני לא מצטער, להפך. אני יוצא ממשרד החוץ בתחושת סיפוק מאוד גדולה".
ההספק אכן דרמטי: 36 ביקורים ברחבי העולם, ארבע שגרירויות שצפויות לעלות לירושלים, ארבע שגרירויות חדשות בישראל (שתיים מהן של מדינות מוסלמיות - אזרבייג'ן וצ'אד), חנוכת שגרירות חדשה בטורקמניסטן, הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות, פתיחת שמי עומאן לטיסות מישראל, וכמעט הסכם היסטורי עם סודאן.
למה כמעט?
"יש טיוטה מוכנה להסכם שלום עם סודאן, שלושה עמודים", נזכר כהן בצער בתהליך שהיה בשיאו לפני קצת יותר משנה. "שגריר ארה"ב בישראל לשעבר טום ניידס כבר אמר לי 'אנחנו מחכים לך בגן השושנים (בבית הלבן) לחתימה על הסכם עם סודאן'. לצערי, פרצה מלחמת האזרחים שם שמעכבת את הנושא, אבל החשיבות לישראל קריטית: המדינה שוכנת לחופי הים האדום, והיום ברור כמה חשוב להבטיח שלא תהיה שם נוכחות איראנית".
"המשמיץ יאכל את הכובע"
חרף הצער על ההליך המוקפא מול סודאן, שנכנסה למלחמת אזרחים מוקדם יותר השנה, 7 באוקטובר קטע את התהליך המדיני המשמעותי ביותר עבור ישראל בעולם המוסלמי - הנורמליזציה עם סעודיה. בהתבטאות מדינית חריגה אומר כהן בשיחה איתנו כי זו אכן היתה אחת המטרות של המתקפה, ומעמיד את איראן באופן רשמי מאחורי חמאס. לדבריו, "איראן ראתה בבעתה את ההתקדמות האזורית. הברית הזו היתה מאיימת עליהם ביטחונית מול סעודיה, שרואה באיראן את האויב הכי גדול שלה, והחגורה היבשתית היתה מייצרת יתרונות כלכליים. לכן המתקפה שירתה גם את האינטרס האיראני וחידדה דווקא את חשיבות אותה ברית בין המדינות".
אז מה הסיכויים בכל זאת לקדם את ההסכם הזה שוב לנוכח המלחמה בעזה?
"אחת המטרות של מתקפת 7 באוקטובר היתה למנוע את הסכם השלום עם סעודיה, אבל אני חושב שהוא ייחתם, כי האינטרס הוא יותר סעודי מישראלי. סעודיה רוצה מהלך של ברית אזורית כי הם רוצים הגנה מפני איראן". ויש לו גם תחזית די ברורה לגבי העיתוי: "יש פוטנציאל גדול שברבעון השלישי השנה ייחתם הסכם עם סעודיה. האינטרס הסעודי ברור. הם רואים את ארה"ב עומדת לצד ישראל במלחמה בעזה, והם מצפים לאותה תמיכה אצלם. הנשיא ביידן, מצידו, ירצה הישג מדיני לקראת הבחירות, שיתרום ליציבות האזורית ויוריד את מחירי הנפט".
גם ההיתכנות הפנים־אמריקנית לאשרור הסכם כזה תלויה בכך שהדמוקרטים בשלטון. לדבריו, "סביר יותר שהסכם שיביאו הדמוקרטים - הרפובליקנים יתמכו בו, ולא הפוך. גם הסעודים מבינים את זה. לינדזי גרהאם דיבר על זה בצורה ברורה בביקור בסעודיה והבטיח לביידן רשת ביטחון". כהן חושף כי שיחות בין ישראל למדינות מוסלמיות נוספות כבר נערכו לקראת הבשלת יחסים, אך כולן מחכות לסעודיה כמובילת העולם המוסלמי.
את ההסכם עם סעודיה הוביל ראש הממשלה נתניהו בליווי צמוד של איש אמונו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ומי שפעמים רבות מכונה גם "שר החוץ בפועל" של ישראל, בעיקר ביחס לקשרים עם וושינגטון. כהן לא מכחיש את היחסים הקרובים בין נתניהו לדרמר, אך הודף את חלקה השני של הביקורת.
"רון הוא בחור מאוד מוכשר שאני נוהג להתייעץ איתו, והוא מלווה את נתניהו יותר מ־20 שנה בתפקידים שונים. הוא היה שגריר מצוין בארה"ב, ולכן לגיטימי שראש הממשלה ימנה לו שליח מיוחד לוושינגטון ושרון יכהן בתפקיד הזה. כך עשו ראשי ממשלה קודמים שרצו לשמור את וושינגטון קרוב אליהם, מה גם שביבי עצמו חי ונושם את ארה"ב. עבדתי עם רון בשת"פ מלא בשנה הזו, ולצד זאת היה אפשר לראות משרד חוץ דומיננטי ופועל. אי אפשר להחליף בשום מינוי 101 שגרירויות ואת מערך החוץ של ישראל".
שני אירועים העיבו על כהונתו של כהן במשרד המבוקש. רק לאחרונה נכתב בעיתון "הארץ" כי ביקש להנפיק דרכון דיפלומטי לבנו של ראש הממשלה, ובאירוע אחר, כאשר פורסם על פגישתו עם שרת החוץ של לוב - הדבר הוביל לאיום ממשי על חייה. על שני האירועים האלה הוא עונה קצרות.
האם אתה מתחרט על חשיפת היחסים עם השרה הלובית, שהובילה למנוסתה מהמדינה?
"הפגישה עם שרת החוץ של לוב היתה מתואמת ומאושרת על ידי כל הדרגים בשתי המדינות, תוכננה מראש להתפרסם, ולכן לא הודלפה אלא פורסמה באופן רשמי. בבוא היום, כשיתפרסם הסיפור המלא, כל מי שהשמיץ ותקף יאכל את הכובע, ואני מקווה שיידע גם להתנצל".
האם רה"מ ביקש ממך להנפיק דרכון לבנו?
"ממש לא. הדרכון ליאיר נתניהו ניתן על ידי המנכ"ל משיקולי אבטחה. נציין ששלושה מנכ"לים בעבר אישרו אף הם ב־2009, ב־2014 וב־2018 דרכון לבנו של ראש הממשלה. כשהתברר שזה המצב, מובן שהכתב לא פרסם הבהרה".
"בין הים לירדן - מדינה אחת"
כשאנחנו מגיעים צפונה, מטח של 18 רקטות מסוגים שונים מקבל את פני השר והשגרירים, מדגם מייצג של יכולות חיזבאללה, ארגון טרור עם יכולות מדאיגות שהצליח לשתק חבל ארץ שלם. השגרירים נדרשים להתפנות למרחב מוגן עם הגעתם, ושם בחדר הסגור מבהיר כהן את המסר הישראלי פעם נוספת: או שכוחות חיזבאללה ייסוגו מעבר לליטני באמצעים דיפלומטיים, או שישראל תידרש לפעולה צבאית שתשיג את המטרה הזו. עוד לפני שאנחנו יורדים איתם למרחב המוגן נשמע כהן לא מאוד אופטימי באשר להיתכנות הפתרון הדיפלומטי שהוא מנסה לקדם.
"אנחנו עושים כל מאמץ כדי לקדם פתרון מדיני ומפעילים בעיקר את ארה"ב וצרפת, שלא מעוניינות שתהיה מלחמה נוספת באזור ומבינות את ההשלכות של מלחמה כזו. מספיק שנראה את גלי ההדף של המלחמה בעזה - אנחנו מדברים על יותר מחמש זירות פעילות, ואת זה אנחנו מסבירים לכל אותן מדינות: המלחמה פה היא לא מול חמאס אלא מול איראן. החות'ים מקבלים ציוד מאיראן, ואותו דבר חיזבאללה וחמאס. הרבה דיברו על האתגר הגרעיני מול איראן, אבל כיום מבינים שאיראן היא כמו סרטן, היא המממנת מספר אחת של טרור בעולם".
אתה רואה התקדמות מול חיזבאללה?
"כן, אנחנו רואים שחיזבאללה מבינים שהכללים השתנו. יש חלופת מסרים עם גורמים מדיניים בכירים בלבנון, שאומרים לנו שהם לא רוצים מלחמה במדינה אבל אין להם יכולת להשפיע על חיזבאללה. זה צבא שיושב בלבנון אבל מקבל הנחיות מאיראן".
החזית הדיפלומטית של כהן עברה שינוי בבוקר 7 באוקטובר. במקום פתיחת שגרירויות ופעולות להרחבת הקשרים הבינלאומיים של ישראל, עבר שר החוץ היוצא לפעולות תומכות בלגיטימציה הישראלית למלחמה בעזה. הוא קיים יותר מ־30 סיורים בעוטף, ובאחד מהם אירח את שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל, שאינו מוכר כאוהד ישראל. "כשנכנסתי לתפקיד ערכתי איתו שיחה נעימה, ואחרי חודש וחצי הוא מפרסם מאמר שבו השווה בין צה"ל לחמאס. אמרתי לעובדי משרד החוץ: תדעו שהשיחה לא תהיה דיפלומטית, ואמרתי לו - אתה לא תגיע לישראל. ההשוואה שלך בזויה והזויה. היתה שיחה בטונים גבוהים שהסתיימה באופן לא דיפלומטי.
"לאחר מכן נפגשנו באיחוד האירופי יותר משעה. בורל הוא דוגמה לאנטי־ישראלי מובהק, שמיתן את ההתבטאויות שלו בצורה משמעותית והלך לגישה יותר מאוזנת. כשהוא מגיע לישראל ורואה את מה שקרה בעוטף - הוא מביע אמפתיה כלפינו".
אבל לא משתחרר מקריאתו לקידום שתי המדינות כפתרון לסכסוך.
"אני לא מאמין בנושא שתי המדינות. גם המלחמה האחרונה בעזה גרמה לחלקים אחרים בעם להתפכח ולהבין שזה לא נכון היסטורית ושזו סכנה ביטחונית. בין הירדן לים צריכה להיות מדינה אחת, אף אחד לא ירצה להקים עוד עזה באזור כפר סבא. ואני אומר את זה לאותם שרי חוץ שמבקרים בישראל: מדינה פלשתינית לא תקרה. זה דיון מיותר, אבל בואו תעזרו לקדם את השלום עם מדינות מוסלמיות אחרות".
ומה קורה עכשיו? שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה נראה שהאשראי המדיני שלנו אוזל.
"אפשר לספור על כף יד אחת מדינות שקוראות לנו להפסקת אש מוחלטת. יש תמיכה בחיסול חמאס ויש מי שרוצים לתת עצות, אבל יש תמיכה נחרצת בישראל. הרכבת האווירית לישראל מאז הטבח, שהחלה עם ביידן, מקרון, ראש ממשלת בריטניה, ראש ממשלת איטליה ועוד 23 שרי חוץ שהגיעו למדינת ישראל והזילו כאן דמעה, סייעה לתמיכה בישראל.
"כשנסעתי לקייב, השר הראשון מישראל בתחילת הקדנציה, ונפגשתי שם עם זלנסקי - זו בדיעבד היתה החלטה נכונה שעזרה לנו לקבל לגיטימציה בינלאומית. כל העולם המערבי נעמד בצורה נחרצת לצד אוקראינה, וזה נתן לנו לגיטימציה לדרוש מאותן מדינות להיות היום בצד הנכון של ההיסטוריה גם במלחמה של ישראל מול חמאס ושלוחות הטרור של איראן. מבחינתי אין שעון חול מדיני, כי אנחנו חייבים לחסל את חמאס, אחרת אין לנו זכות קיום".
כהן רואה השפעה של מלחמת עזה על העולם גם ברמה המקומית יותר. לדבריו, "מאז 7 באוקטובר בשתי מערכות בחירות בארגנטינה ובהולנד נבחרו מנהיגים פרו־ישראלים מובהקים. כמו כן, יש בעתה מאוד גדולה בקרב מדינות אירופה מהפגנות פרו־פלשתיניות, אותן הפגנות של גורמים אסלאמיסטיים שהם הכניסו פנימה אליהן, ומי שמרגישות דווקא כיום שעשו צעדים נכונים הן הונגריה ופולין, שמנעו כניסת מהגרים. אגב, החשש של אותן מדינות אירופיות מהתנגשות שלנו עם לבנון הוא גם בגלל התחזית לגל פליטים נוסף מלבנון אליהן".
תתמוך בפעולות חקירה של מחדלי 7 באוקטובר?
"אני תומך בוועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך קרה המחדל הזה, שתמצה את הדין מול מי שכשל ותבטיח שדבר כזה לא יקרה שוב. 7 באוקטובר ישנה את תפיסת הביטחון של ישראל". הוא מתייחס שוב למקרה חיזבאללה ומודה: "הרחקה לבדה לא תעזור. צריך אלמנטים נוספים כמו עיבוי נוכחות צבאית בכל הגבולות של מדינת ישראל, ביטול קיצור השירות הצבאי והגדלת מספר ימי המילואים, וגם שינוי התמהיל בתוך הצבא - יש לנו הערכה גדולה לטכנולוגיה ולמודיעין, אבל אין תחליף לכוחות היבשה, ולכן הנוכחות הצבאית תגדל באופן משמעותי. מעתה ואילך יהיו תגובות לכל הפרה, והן תהיינה קשות ביותר".
ישבת בקבינט המדיני־ביטחוני בשנה האחרונה. היו אזהרות שפספסתם?
"בשנה האחרונה היתה היערכות לזירה האיראנית והיתה דרישה של מערכת הביטחון לקבל תוספת 12 מיליארד שקלים, שגם ניתנה, כדי להיות ערוכים לכל תרחיש בנושא האיראני וגם לנושא הצפון. בעניין חמאס ההערכות היו שהוא מורתע, וההמלצות היו לתת כלים לחיזוק הכלכלה כגורם ממתן. גם הממשלה הקודמת, כפי שאמר בנט, פעלה להגדיל בצורה משמעותית את היקף כניסת העובדים למדינת ישראל, וזה גם מה שהוצג לגורמים המדיניים כהערכה מודיעינית".
"לסמוך רק על עצמנו"
במסגרת היחסים הקרובים עם ארה"ב והסיוע שהיא מעניקה לישראל, אנשי ביידן גם משפיעים על אופן ניהול המערכה בדרום?
"אנחנו לא מקבלים תכתיב מאף מדינה, גם לא מארה"ב. הידידות גדולה מאוד, והיא מוכיחה שהיא בעלת הברית שלנו גם בסיוע הצבאי וגם בצד המדיני בזירה הבינלאומית בכלל ובאו"ם בפרט. ארה"ב תומכת בשתי המטרות שהצבנו: חיסול חמאס והשבת כל החטופים. הם לוקחים חלק בזה גם בסיוע ביטחוני ומודיעיני, וגם בפעולות הנשיא עצמו מול קטאר ומצרים. אנחנו גם שומעים שהידידות שתומכות בנו לא רוצות לראות התרחבות של מעגל הלחימה והיו רוצות בהתקצרות משך הלחימה בעזה, אבל הלחימה שלנו לא מוגדרת בזמן אלא בהשגת יעדים. ככל שנשיג אותם - כך נסכים לעבור לשלב הבא, ואלה המסרים שעוברים הלאה".
בימים אלה צפה ועולה עסקה חדשה לשחרור החטופים. האם מתקדמים לקראת שחרור כולם?
"אנחנו נמצה כל אפשרות להחזיר את החטופים. נפגשתי עם יותר מ־80 משפחות באופן אישי ובמשלחות לחו"ל. כל אחד מאיתנו יכול היה להיות במציאות הזו. יש לי שתי בנות בגילי ה־20 שיכלו להיות במסיבה, ובן בצבא. אנחנו הופכים כל אבן ומפעילים לחץ בינלאומי, אבל נכון לעכשיו אין עסקה קונקרטית על הפרק, ובכל מקרה הפסקת אש מוחלטת לא תהיה".
ושחרור מחבלים עם דם על הידיים?
"לא על הפרק".
ומה לגבי סוגיית היום שאחרי בעזה?
"ביום שאחרי הדבר החשוב ביותר הוא שליטה ביטחונית ישראלית - האפשרות של צה"ל לבצע פעולה בעזה בכל נקודת זמן ולהבטיח שכל דבר שנכנס לרצועה ייבדק ביטחונית על ידי מדינת ישראל. אנחנו מבינים שבנושא הביטחוני אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. בצד האזרחי אנחנו חושבים שגורמים בינלאומיים - ארה"ב, מדינות המערב ומדינות מוסלמיות - יקימו כוח בינלאומי שינהל את החיים האזרחיים".
לא הזמן לרפורמה
שתי מדינות תומכות טרור וחמאס במובהק מצליחות להתחמק מביקורת ישראלית נוקבת: טורקיה וקטאר, האחרונה בשל התלות ביכולותיה להוביל לשחרור החטופים. כהן טוען שהגיע הזמן להסיר את המסיכות משתי המדינות.
"ארדואן הוא דוגמה לכפיות טובה. בפברואר האחרון היינו המדינה הראשונה ששלחה משלחת סיוע לטורקיה, הקמנו בית חולים שדה, הצלנו את חייהם של 19 אנשים - המשלחת השנייה בגודלה למדינה. אבל מתברר כי כל עוד ארדואן מכהן כנשיא טורקיה, אני לא רואה את היחסים בין ישראל לטורקיה מתחממים. טורקיה תשלם מחיר בזירה הבינלאומית כי היא מהמדינות הבודדות שנמצאות בקשר עם חמאס. טורקיה צריכה לשלם מחיר כלכלי על הגישה שלה".
וקטאר?
"אסור לאפשר לקטאר בעתיד להיות מצד אחד שחקן לגיטימי ומצד שני להמשיך להיות גורם מממן עיקרי של ארגוני טרור ברחבי העולם. בגישתי, אחרי המלחמה קטאר תצטרך לבחור צד".
היום שאחרי המלחמה לא קרוב, אך אני שואלת את כהן אם נראה שישראל גולשת לבחירות ב־2024. לדבריו, "עוד מוקדם לדעת. העם במידה מסוימת עייף מבחירות. אני מקווה שהאחדות הזאת תהיה ותישמר, והקואליציה דווקא תתרחב. אנחנו בדרך לתקופה כלכלית מאוד מאתגרת, ואני מעריך שצפוי גל עלייה משמעותי ונדרשת תוכנית לאומית לקליטת 150 אלף עולים.
"אני מקווה שגדעון סער יישאר בממשלה אחרי המלחמה ושאביגדור ליברמן יצטרף גם כן, כך שנהיה לפחות 74 חברים. היו מחלוקות אישיות בינם לבין נתניהו, אבל במחנה הממלכתי נהגו באחריות כשהצטרפו, ואני מקווה שאיווט יצטרף גם הוא. עד עכשיו טיפלנו רק בחזית אחת ויש עוד, ואני מקווה שנמצא את הנוסחה לקואליציה רחבה יותר אחרי המלחמה גם בלי צורך בבחירות".
אולי גם כי הליכוד מתרסק בסקרים?
"אני מבין את התסכול אחרי אותה שבת קשה מאוד שאין בית בישראל שהיא לא נגעה בו. עם זאת, המדיניות של הליכוד ודרך הימין היא הנכונה, וסקרים בזמן מלחמה אינם סקרים מייצגים. אני שומע יותר במרכז ובשמאל אנשים שמחזיקים דעות ימין, לכן אין לי ספק שהליכוד יתחזק בכוחו. וכן, יש גם דברים שצריך לתקן.
"הגעתי לליכוד על המורשת של מנחם בגין. גדלתי בשכונה שבה בגין היה שני רק לאלוהים. בצד האידיאולוגי והשמרני בכל הקשור לארץ ישראל הוא הוכיח את עצמו. בשמאל היום מתפכחים ממדינה פלשתינית שמסוכנת לישראל. למרות שדעת הקהל זזה ימינה, חשוב שהליכוד יחתום על חוזה חדש עם הציבור הישראלי. תידרש חשיבה מחודשת בנושא שירות לאומי חובה לכל מי שלא עושה שירות צבאי. צריך לבטל את כל נושא הכספים הקואליציוניים. אני מעולם לא לקחתי שקל אחד קואליציוני. ולמרות שמרבית הכספים הקואליציוניים מוצדקים - הם צריכים להיות בבסיס התקציב".
כהן מוסיף: "אני לא אדם דתי, אבל אני יהודי מאמין וצריך לשמור על המסורת במדינה. גם כשר חוץ הקפדתי שלא לנסוע בשבת. למעט שני ביקורים בשבת, אני נמצא עם המשפחה". הוא ממשיך וסוקר את הבעיות הרובצות לפתחה של ישראל: "חשוב לתת הזדמנויות לדור הצעיר במדינת ישראל, לילדים שלנו האתגר הכלכלי יהיה גדול יותר. הייתי קצין צעיר בצבא, ואשתי היתה מוקדנית בחברת תקשורת והצלחנו לקנות דירה. היום זה לא אפשרי. נצטרך להוביל סדר יום גם בנושא הכלכלי".
בג"ץ פסל השבוע את החוק לצמצום עילת הסבירות. בסופו של דבר, הרפורמה שקידמתם מתה.
"החלטת בית המשפט פוגעת באיזון בין הרשויות וחייבים ליצור מרחב הסכמה, אבל בשעה הזו חייבים לעסוק רק במיטוט חמאס, ולכן כל עיסוק ברפורמה המשפטית מיותר בעת הזו. אני חושב שחייבים לעשות תיקונים שיחזקו את הפרדת הרשויות ולמנוע את המשך ההתנגשויות. חשוב שנעשה מצידנו מאמץ כן להגיע להסכמה רחבה. בעיניי, התיקון חשוב למדינה בכלל ולחיזוק הדמוקרטיה בפרט, ולכן אפשר בתור התחלה לקדם כמה מהלכים חשובים בהסכמה רחבה".
אחרי שבדרכונו הוחתמו 37 חותמות ממדינות שונות, אומר כהן את המשפט הנהדר לסיכום הקדנציה: "אמרו לי שאני שר חוץ עם הרבה אנרגיה, אז זה מסתדר עכשיו".