סמוטריץ' מציג: גם בתוך ישראל "אין פרטנר"

הכפשות במקום ניסיון פשרה. סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

במתקפה על האופוזיציה, שר האוצר הגדיל לעשות וגינה אפילו את הנשיא הרצוג שפועל למען פשרה • אבל לפני שהוא מתנפל בהאשמות על כולם, אולי כדאי לו לעשות דבר אחד • דעה

"אין פרטנר" אם לא רוצים שיהיה. פעולה שגרתית לאיתור מבוקשים. הסתבכות. כמעט 11 שעות בג'נין לצורך חילוץ. הרוגים שלהם. פצועים שלנו. בשבילם זה הישג. הם משתמשים בהצגתם של חלקי רכבים של צה"ל כדי להתרברב. למחרת ארבעה הרוגים שלנו בעלי. אנחנו הורגים את שני הרוצחים. ביבי אומר כי כל מי שפוגע בנו, ימצא עצמו בכלא או בקבר. המתנחלים קוראים לצאת לפעולה שתביא לשקט. בצה"ל לא רואים בכך מזור. ניהול סכסוך הוא אוקסימורון. בעברית, מדובר בהנצחת הסכסוך, בהעברתו מדור לדור ובאובדן הרוב היהודי.

אין פרטנר למי שאינו מחפש פרטנרים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז השבוע בנוגע לאופוזיציה הפרלמנטרית כי "אין פרטנר בצד השני", והוסיף כי הנשיא יצחק הרצוג "התיישר במאה אחוז עם האופוזיציה והשמאל", וכי לא היה זה דמוקרטי לקיים משא ומתן בחסות בית הנשיא. אחר כך הוסיף גינוי להרצוג. ובכן, כבוד השר, לפני שאתה מתנפל בהאשמות על האיש שאינו נח לרגע מהמאמץ למנוע קרע גדול בקרבנו, אנא, במטותא ממך, של נעליך מעל רגליך.

לאור יום, כוחות הביטחון פועלים במחנה הפליטים ג'נין // רשתות ערביות

ובאשר לחסרונו של הפרטנר, סיסמה זו הפכה זה מכבר לסיסמתו של הימין. הוא, לכאורה, מעוניין בהסכמים ובפשרות, והוא מחפש בן שיח בכל מקום אפשרי, אך אבוי, אינו מצליח למצוא אותו. כך בהקשר המדיני, מול הפלשתינים, וכך בהקשר הפנימי, כשמדובר בראשי האופוזיציה, שהסכימו - בניגוד לדעת רבים במחנה שלהם - להידבר עם האנשים שהביאו לכנסת תוכנית הפוגעת באושיות הדמוקרטיה הישראלית.

הימין, ובמקרה זה סמוטריץ', צודק. באמת אין לו פרטנרים בשום תחום. וזה משום שאין לו שום כוונה להתפשר, והוא משוכנע שנטל הוויתור מונח תמיד בצידו האחר של השולחן. אבל יש לישראל פרטנר מדיני, ממש כשם שלמחוללי המהפכה המשפטית יש פרטנר פוליטי, ומי שמגיע למשא ומתן רק כדי לקבל ולא כדי לתת, זורע רוח ויקצור סופה.

אנטי-נורמליזציה

הלוחמים בנורמליזציה. מתברר כי שר החינוך יואב קיש, המתחרה בסגן השר ההזוי אבי מעוז, מתכנן לשלול מפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלשתיני את הזכות להציע מפגשים עם תלמידי ישראל במסגרת התוכניות החיצוניות בבתי הספר. אנשיו חקרו ומצאו כי בין המשפחות השכולות הפלשתיניות יש מי שבעברם היו מעורבים בפעילות אנטי־ישראלית, וזו עילה לכך שהמפגשים לא יוכלו להתקיים עוד.

אבי קיש. מתחרה במעוז, צילום: אורן בן חקון

המשפחות השכולות, משני הצדדים, איבדו את היקר להן מכל. אף על פי כן, מצאו את הכוח להתגבר על תחושות הנקמה והשנאה, והחליטו להידבר כדי למנוע את המשך שפיכות הדמים. הן אינן מאשימות, הן אינן מתריסות, הן אינן נוטות להתנצח. הסיפורים האישיים שלהן קשים וקורעי לב, והן החליטו לעשות הכל כדי שאנשים צעירים, משני הצדדים, לא יוותרו על המשך חייהם.

צריך להיות חסר לב, או בעל לב קר במיוחד, כדי למנוע מהן לספר את סיפוריהן, למנוע מהן להיפגש ביניהן, עם תלמידים הרוצים להיפגש איתן. אבל קיש אינו יחיד. תנועת האנטי־נורמליזציה הפלשתינית מבקשת למנוע כל מפגש בין ישראלים לפלשתינים המאמינים בפתרון מדיני ובהתנגדות לאלימות. אנשיה מגיעים, לעיתים קרובות, למפגשים כאלה, ומפזרים אותם באלימות או באיום לשימוש באלימות. הם מאמינים כי כל מגע עם הצד הישראלי הוא בגידה בעניין הפלשתיני.

כן, בשני הצדדים יש הסבורים כי הפטריוטיזם הוא תמיד שלילת האחר והתרחקות ממנו, וכי זהו הביטוי הטהור לאינטרס הלאומי שלהם. הרוב - השקט בדרך כלל - חייב לעשות מאמצים ולשכנע אותם כי האמת הפוכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר