מגיפת הפייק ניוז: הלונג קוביד שממנו חוששים במערכת הבריאות

כשמדברים על נזקי הקורונה, מקובל לחשוב על תופעות כמו לונג קוביד, קשיי נשימה מתמשכים או פגיעה בזיכרון. מובן גם שאי אפשר להתעלם מנזקי מדיניות ניהול המשבר, הסגרים וההגבלות, שבאים לידי ביטוי בקשיים בלימודים אצל ילדים, בעלייה בהתמכרויות ובהפרעות אכילה אצל בני נוער, בפגיעה כלכלית בעסקים, ועוד.

אבל במשרד הבריאות ממפים בימים אלו נזק נוסף ומאיים שקשור למגיפת הקורונה, והוא פגיעה באמון הציבור בחיסונים לסוגיהם ועלייה בחשיפה ל"פייק ניוז" ולפרסומים שליליים על חיסונים. את התוצאות רואים כבר כיום, עם נתונים המלמדים על ירידה בהיענות לחיסוני השגרה לתינוקות, וקיים חשש כי בעתיד תתרחב התופעה גם לחיסונים נוספים.

ראשית, המספרים: מסקר עמדות הורים שהזמין משרד הבריאות עולה כי חלה עלייה דרמטית ומובהקת בשיעור הנחשפים לטענות נגד חיסונים בתקשורת וברשתות החברתיות בשנים האחרונות - מ־59% ב־2016 ל־77% ב־2022. כמו כן, כעשירית מההורים רואים בחיסונים כאלה שעלולים להזיק לילדים (11% במגזר הכללי, 24% במגזר הבדואי).

לצד זאת, למרות השיח הער והביקורת - בפרט כלפי חיסוני קורונה - עדיין רוב מוחלט של הילדים מחוסנים: 86% מההורים לילדים עד גיל 13 העידו כי הם מחוסנים באופן מלא, רק 11% מהילדים מחוסנים באופן חלקי, ורק 3% לא חוסנו כלל. אבל במשרד הבריאות, כאמור, מזהים תהליכי עומק של כרסום באמון הציבור בחיסונים, לצד בעיה קשה במגזר הבדואי, שם שיעורי ההתחסנות נמצאים בצניחה דרמטית - רק שני שלישים (65%) מהילדים עד גיל 13 מחוסנים באופן מלא.

"יש פה דגל אדום עבורנו מבחינת ההשפעה של הפייק ניוז", אומרת ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ומי שהובילה את מבצעי החיסונים נגד הקורונה, הפוליו ואבעבועות הקוף בשנתיים וחצי האחרונות. "מהסקר עולה שיש חשיפה הולכת וגדלה למסרים של מתנגדי חיסונים, וזה מעלה את החשש אצל ההורים. ההשלכות של התפיסה ההולכת ורווחת, שלפיה החיסונים מזיקים, יעשו את שלהן, ואנחנו עלולים לראות את הנתונים מידרדרים עוד יותר".

אבל מהסקר עולה שבפועל אין הבדל מובהק בשיעורי ההתחסנות של ילדים בשנים האחרונות.
"נכון, אבל רואים עלייה בחשיפה לתכנים של מתנגדי חיסונים ועד כמה הקורונה ערערה את האמון. זה מטריד מאוד. ההיענות לחיסונים עלולה לרדת כי יש פה השפעה משמעותית של תכנים לא נכונים, לא מוכחים. יש ערעור אמון בסיסי באחד הכלים החשובים שהאריכו תוחלת חיים ומנעו תחלואה ונזק. אנחנו, במשרד הבריאות, מוטרדים מכך שכל מה שהיה בשלוש השנים האחרונות בקורונה 'צובע' את חיסוני השגרה. שומעים יותר ויותר אמירות על כך שחיסון אינו חיובי ואינו מגן, שרופאים הם 'רוצחים בלבן', וזה גורם לנזק".

עייפים מלהתמודד

בישראל, כמו בשאר העולם, נרשמה בשנתיים האחרונות ירידה בהיענות לחיסוני השגרה לתינוקות, וביוניצ"ף מציינים כי מדובר ב"נורה אדומה בנושא בריאות הילדים". בהתחסנות בחיסון המשולש נגד אדמת, חצבת וחזרת, למשל, נרשמה ירידה מ־73% מהתינוקות עד גיל 13 חודשים ב־2019 ל־67% ב־2021. בחיסון נגד טטנוס־דיפטריה־שעלת (TDAP) נרשמה ירידה מ־96% ל־87.7%. שיעור ההתחסנות מפני צהבת A עמד ב־2018 על 90.5% - לעומת 71.3% ב־2021.

אלרעי פרייס: "אנחנו מתחילים לראות ירידה בחיסוני שגרה. בתחילת הקורונה ייחסנו זאת לבעיית נגישות ובתי ספר סגורים, ויצאנו לסקר הזה כדי להבין ממה זה נובע - האם זו רק בעיית נגישות או גם התנגדות לחיסונים? האם זה מהותי או טכני? צריך להתמודד עם שני הדברים, גם עם הצד הטכני וגם עם חששות של הורים".

הסיבה לירידה היא מה שנקרא "עייפות פנדמית", או השפעת השיח ברשתות?
"אני חושבת שזה גם וגם. אנשים עייפים מלהתמודד עם מחלה מידבקת. מה שמטריד זה העובדה שפייק שיכול לרוץ בצורה מאוד קלה פתאום יוצר רתיעה, חוסר אמון או ספקות למשהו שנקרא חיסונים, וזה מה שבעיניי צריך לקחת מהסקר הזה. הרבה ממצאים לא השתנו, אך מה שהשתנה קשור בחשיפה לתכנים וגם בחששות שעלו, וזה קשור אחד לשני.

"שינוי הדיסקט קרה פה, מתוך הפייק ניוז. במקום לדבר על כך שחיסונים הם דבר מיטיב ועוזר, השיח הוא שמדובר במשהו רע, שגורם לבעיות פוריות ועוד. אנחנו מנסים כמה שיותר לרדוף אחרי זה ולהגיד שזה לא נכון, אבל זה מאוד מאתגר. ככל שנרד בהיענות לחיסוני שגרה, כך נראה יותר התפרצויות של מחלות זיהומיות. היו לנו התפרצויות חצבת ואדמת באנשים לא מחוסנים. זה המקום לעצור ולהסתכל על מה שקורה, לבדוק עמדות הורים, להבין מהם חסמי נגישות ומידע, מה החסמים שיש מבחינת צוותים רפואיים. ייתכן שלרופאים ולאחיות אין מספיק מידע בנושא, למשל בשאלה כמו למה חשוב לא לדחות חיסונים. בסוף רוב האנשים מאמינים לרופאים שלהם".

בסקר, כאמור, נבדקו עמדות של הורים לגבי החיסונים, אך לו היו נשאלים על זמינות התורים והנגישות לטיפות החלב, כנראה התשובות היו מטרידות. ב־2023 - תיראו מופתעים - עדיין לא ניתן להזמין תורים אונליין למרפאות טיפת חלב, וזאת לצד מחסור של כ־300 תקנים. לפני 15 שנה היו 1,227 תקני אחיות טיפת חלב וב־2019 כ־900 בלבד, ובינתיים האוכלוסייה גדלה והמטלות והחיסונים שנוספו לאחיות רק עלו.

איך מעלים את שיעור ההתחסנות בחיסוני השגרה עם בעיית נגישות כזאת?
"אנחנו עובדים לקראת פתיחת הסכמי שכר האחיות. נשים בראש סולם העדיפויות את אחיות בריאות הציבור משום שמדובר במשאב מיומן, מקצועי ונדרש שיש לתגמל בדרך ראויה. נפעל לאפשר שירות טוב יותר - פתיחה של טיפות חלב בשעות אחר הצהריים, בימי שישי ובמשמרת שנייה. לכל אלו נדרש תגמול אחר. אנחנו רוצים להשאיר את אחיות בריאות הציבור ולמשוך אחיות נוספות".

טיפת חלב, הדור החדש

לצד הטיפול בהסכמי השכר צפויה להתחיל לפעול ברבעון הראשון של השנה אפליקציה לזימון תורים ("מהפכה", מגדירה זאת אלרעי פרייס), מה שיקל גם על הציבור וגם על האחיות, שהיו צריכות עד כה להקדיש זמן גם לזה. "אנחנו רוצים להיעזר באחיות במקום שבו המיומנות והידע שלהן נדרשים", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. "היום בטיפות חלב אין מזכירות. חבל שאחיות יעשו דברים מזכירותיים. אנו מנסים לגייס גורמים אחרים, כמו בנות שירות, כדי לענות לטלפונים ולבצע עבודה מזכירותית".

ואיך אפשר בלי חיסוני השפעת - הקטליזטור השנתי להיענות הציבור לחיסונים. כאן, לפחות, אין בשלב זה הידרדרות משמעותית, ומנתוני משרד הבריאות מסתמנת ירידה קלה בלבד - 17.3% עד לסוף דצמבר, לעומת 17.8% בתקופה המקבילה אשתקד. בקרב ילדים עד גיל 12 התחסנו 15.9%, ומבין הפעוטות והילדים מגיל חצי שנה עד 5 התחסנו לשפעת 10.7%.

החיסון לשפעת ניתן לתלמידי ב'-ד' בבתי הספר, צעד שהעלה משמעותית את הכיסוי בגילים אלו. במשרד הבריאות ביקשו להכניס עוד שכבות גיל לתוכנית החיסונים, אך לא הצליחו לעשות זאת בגלל חוסר בתקציב ובאחיות. "בשכבות שבהן החיסון ניתן בכיתות יש היענות גדולה יותר וזה קל יותר", אומרת אלרעי פרייס, "רוב ההורים רוצים את החיסונים. הרבה מעוניינים לחסן, וככל שנגדיל את הנגישות, ללא צורך לפנות זמן ולקבוע תור - כך זה יהיה יותר פשוט.

"כל תוספת של שנתון דורשת עוד משאבים ואחיות בית ספר. אנחנו הולכים לפיילוט שבו נחזיר את תפקיד אחיות בתי הספר. נראה שהמודל הזה, שהיה נהוג פעם והופסק, יכול להביא ערך, ירחיב את מתן חיסוני השפעת לעוד קבוצות גיל וישתלם כלכלית".

הפיילוט יתבצע במחוזות צפון, דרום ואשקלון, שבהם השירות ניתן על ידי אחיות של משרד הבריאות (בשאר המחוזות השירות הופרט וניתן על ידי חברות נטלי ופמי). לדבריה, "הכוונה היא שלכל אחות יהיה בית ספר אחד שבו היא עובדת, ואז היא תיקח על עצמה עוד דברים. יש לנו תמיכה של משרד החינוך שמאוד מעוניין".

רינה טיורי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, מזהירה: "יש עלייה במספר התלמידים, והתקנים לא מותאמים לכך. אחות אחראית היום על שישה-שבעה בתי ספר, ובחברות הפרטיות נטלי ופמי מדובר לעיתים על 14 בתי ספר. אחות בריאות הציבור מתחילה עם 8,000 שקלים לחודש, ואחיות צעירות לא מגיעות לתחום בגלל מבנה השכר שמושתת על תמריצים שניתנים לאחיות בבתי החולים".

לדברי טיורי, אחת הבעיות המרכזיות בהיענות לחיסונים היא העובדה שאין מענה לשאלות ההורים: "יש דפי הסבר שמחלקים להורים לפני חיסון, אבל היום אין לאחות בית ספר זמן לענות לשאלות, להסביר ולרדת לדקויות או להפריך תיאוריות קונספירציה. משרד הבריאות צריך לתת אמצעים שיאפשרו להורים לקבל מענה לשאלות".

לדבריה, בטיפות חלב השירות אמנם ניתן בצורה של אחד על אחד ועם אפשרות מענה לשאלות ההורים, אך התקנים לא עודכנו מסוף שנות ה־70. "זה פרדוקס שבקורונה נוספו כל כך הרבה תקנים, אבל לא לאחיות טיפות חלב. אני מחזקת את ד"ר אלרעי פרייס וחושבת שצריך רפורמה משמעותית שחשובה להורים, לילדים ולהעלאת כיסוי החיסונים במדינת ישראל".

לא קטסטרופה, אבל...

הסקר שערך משרד הבריאות אמנם לא בדק אם הסגרים, התו הירוק והבדיקות בבתי הספר פגעו (או אולי חיזקו) את האמון בחיסונים, אבל אינדיקציה לכך ניתן למצוא בשאלה בודדת, שמראה על שינוי משמעותי בשנים המדוברות: אם ב־2016 תמכו שני שלישים מההורים (66%) בהצגת תיעוד חיסון בכניסה לבתי הספר, בסקר הנוכחי חלה צניחה ל־52% שתומכים בכך.

"האם היינו צריכים לבחון את השפעת המדיניות על ההיענות לחיסונים? זו שאלה טובה", עונה ד"ר אלרעי פרייס בדיפלומטיות. "האם מדיניות משרד הבריאות פגעה בהיענות? ברור שיכולנו, ותמיד אפשר לעשות, דברים טוב יותר. היה ניסיון משמעותי להיות שקופים ולהנגיש את המידע. לגבי התלמידים - בטוח שלמה שהיה בשלוש השנים האחרונות יש השפעה. ילדים נכנסו לבידוד בגלל חשיפה כאשר הם ללא חיסון, והיתה תחושה שהם צריכים להיות בבית הספר. אולי התשובה משקפת רצון לא להטיל מגבלות ולראות ילדים מבקרים כמה שיותר בבתי הספר".

היו ניסיונות לקדם בחקיקה יוזמה להצגת "תעודת מתחסן" כתנאי לכניסה לבית ספר, כפי שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות.
"בזמנו היתה תמיכה בחוק חיסונים כזה, שברירת המחדל היא להתחסן, ואם אתה לא מתחסן צריך להגיד שקיבלת את כל המידע ולחתום שזה נעשה מתוך בחירה. היתה לזה תמיכה רחבה של ח"כים, ויש סיכוי שיוזמה פרטית כזו תעלה. לדעתי, כעת אנחנו בעולם אחר. אני, באופן אישי, נגד כפיית חיסונים. הדרך אינה לכפות אלא להנגיש ולהסביר ולתת לאנשים לקבל החלטה. אם בחוק כזה יהיה כתוב 'בוא נכפה' - תהיה לי בעיה לתמוך. אם החוק יהיה 'בוא נוודא שמי שקיבל החלטה בחר שלא להתחסן' - זה משהו אחר. זה לא נכון לכפות או למנוע כניסה לגן".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון ויו"ר פורום בריאות הציבור, מודאג גם הוא: "באופן עקרוני החיסונים הם חלק מהדנ"א הישראלי, אבל יש שחיקה. אנחנו לא יכולים להמשיך כאילו החיסונים מובנים מאליהם, ועבור הדור הצעיר של ההורים צריך להשקיע דרמטית. אי אפשר להמשיך כמו לפני 30 שנה כשהורים לא שאלו שאלות. הורים שואלים, וצריך להיות מוכנים לזה.

"יש רופאים ואנשי בריאות שלא מבינים בחיסונים, ואין סיבה שיגידו דברים חסרי בסיס. הכשל הגדול הוא שיש רופאים שאומרים דברים לא נכונים ומזיקים. ראינו בקורונה איך אנשים מהתמחויות שלא קשורות לעניין מתחילים להביע עמדה לא מבוססת".

בעניין ההסברה ממליץ פרופ' דוידוביץ' "להתייחס יותר ברצינות לדברים שעולים ברשתות החברתיות, לפעול יותר במדיה החברתית, ולא להפקיר את זה לידי הציבור. ארגון 'מדעת' עושה עבודה מצוינת, אבל הם גוף התנדבותי. זה צריך להיות ממומן על ידי משרד הבריאות, והמסרים צריכים להיות מועברים על ידי רופאי משפחה וילדים".

מה ההשלכות של הירידה באמון הציבור בחיסונים?
"אנחנו לא בקטסטרופה, אלא במצב טוב יותר מרוב מדינות העולם, אבל יש עשרות אלפי ילדים שלא מחוסנים לפוליו, למשל. זה שילוב של התנגדות חיסונים, הססנות חיסונים, והנגשה שלא תמיד נוחה מבחינת מרפאות טיפות חלב שלא מקבלות מספיק משאבים.

"לגבי מחלות שקיים לגביהן חיסון, כמו חצבת וחזרת - יש חשיבות אדירה לחסינות עדר, אחרת נוצרים 'כיסים' של אוכלוסיות שפחות מתחסנות ותהיה שם התפרצות. זה עצוב אם ילד נפטר או חולה בצורה קשה עם תופעות נוירולוגיות לכל החיים, כשיש חיסון שיכול למנוע זאת".

צילומים: דני מכלס, אונ' בן־גוריון, יוסי זליגר, הרצי שפירא