דברי פרדו בתכנית "עובדה" הם אירוע מובהק שמצריך פרשנות פוליטית־תקשורתית ולא בטחונית. זה גם אירוע שמצריך לחשוב היטב על כלכלת משק הפרנואידיות של הצופה.
תמיר פרדו חשף למעשה את הלך הרוח שבהחלט יכול לגרום לחשדות כלפי ראשי ארגוני הביטחון. משפטי המפתח הם דווקא: "הכוח הזה צריך לשים לו גבול". מי ישים? מה האמצעים? האם מכאן נולדו חקירות נתניהו לצורך חיסולו הפוליטי? וכמו כן תחושת הרדיפה שלו, כאילו אם "אתה עובר צד, אתה עובר לצד של הבוגדים".
אין טעם להיגרר לשאלה אם התנהגותו בעקבות הנחיית ראש הממשלה להיות מוכנים לתקיפה באיראן, היתה נכונה או לא. שהרי אם אסור להתכונן מראש לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, אז בשביל מה קיימים צה"ל ושאר זרועות הביטחון?
הרושם הוא, שכאשר אילנה קוראת לך, אז ראשי המוסד מתייצבים לפי האמירה הידועה: "אם צריך, אני בא". נעליים גבוהות, קסדה על הראש. אילנה דיין הפכה את "עובדה" למפעל חיים שמוקדש לרצח אופי של משפחת נתניהו (עוד ראיון עם אודליה כרמון, עוד הקלטות מהמרתף של מאיר דגן), ומאידך לגלוריפיקציה של ראשי המוסד והמוסד בכלל, בייחוד מאיר דגן ועכשיו תמיר פרדו.
"עובדה" הפכה לפורום שבו לא רק איווררו הלשעברים את קובלנותיהם נגד נתניהו המסוכן, אלא גם יצרו צונאמי של דה־לגיטימציה לממשלה ולעומד בראשה. כל הסיפור של שומרי הסף: מי שלא משתף פעולה, גומר כמו יעקב פרי. דמות נוספת שמשלימה את הכיתור של הממסד הביטחוני סביב ראש ממשלה נבחר הוא המפכ"ל אלשיך, שגם הוא "התייצב".
לאחרונה נחשפה פעילותן של שתי חברות ישראליות בהקשרים פוליטיים אמריקנים (בעיקר "בלאק-קיוב"). יוצאי מוסד וכל זה. האם כל כך מופרך לחשוב, שאם קיימת במוסד עוינות קשה כלפי נתניהו; שאם יש התנגדות בסדרי גודל קיצוניים בקרב שירותי הביטחון ובקרב המערכת המשפטית לנתניהו - האם זה לא הגיוני שאנשים במערכת ינסו להביא לחיסולו הפוליטי של ראש הממשלה?
מאחר שהתנופה לקמפיין החקירות נוצרה כתוצאה מחומרים שהגיעו מארצות הברית, חלקם מהמשרדים של ארנון מילצ'ן, הגיוני שאיזה גוף חקירות, פרטי או ממלכתי אמריקני שחושב על נתניהו דברים דומים למה שביטא פרדו, יהיה מעורב.
פרשנות המינימום לדברי פרדו מתמקדת בהיבט הפוליטי. גם תוכנית הראיונות עם אלשיך התקיימה בצמוד לפרסום המלצות המשטרה, לצורך מכת המשך שתיצור אפקט פוליטי. שידור הופעתו של תמיר פרדו בא כסוג של מהלומת אופוזיציה. בתחילת השבוע הודלפו דבריו של ניר חפץ בחקירתו בכל הנוגע לקבלת ההחלטות הבטחוניות בבית נתניהו. אמנון אברמוביץ' אמר את דברו בנוגע למצגת של נתניהו על הגרעין האיראני. אז בלי להשוות, המטרה של תשדירי הבחירות האלה היא דומה.
מאז ימי מאיר דגן ודיסקין, לא יכולה לעבור תקופה פוליטית מוצלחת מבחינת ראש הממשלה – ביחוד בתחום הבטחוני והמדיני – מבלי שיבוא ראש מוסד כזה או אחר וינסה לערער את האמון בראש הממשלה. הבעיה עם התבטאויות כמו של פרדו או רם בן ברק לאחרונה היא שהן פוגעות בסופו של דבר במוסד עצמו.