"חתונה ממבט ראשון" (קשת 12), "אהבה חדשה" (רשת 13) ועוד שלל תוכניות ריאליטי שמספרים לנו הסיפור של "אהבה ממבט ראשון". זה רומנטי, קסום, ומשתלב היטב עם סיפורי אגדות וסרטים הוליוודיים. אבל מהבחינה הביולוגית? אהבה היא תהליך מורכב שדורש זמן, והתחושות שאנחנו מייחסים ל"אהבה ממבט ראשון'" הן למעשה משהו אחר לגמרי: משיכה, תשוקה או ריגוש ראשוני.
המשיכה המיידית – לא אהבה, אלא כימיה
כשאנחנו רואים פרטנר פוטנציאלי, המוח שלנו מגיב במהירות. זה קורה בתוך מספר שניות. הנתונים נאספים, מעובדים באמיגדלה (בלוטת ניהול הרגשות), שמחליטה אם זה "עובר" או "לא עובר". במידה והמוח החליט שיש משיכה, נשלחים אותות לייצור דופמין, שהוא כימיקל שקשור להתרגשות, למוטיבציה ולתגמול. באותו זמן, גופנו עלול לשחרר גם אדרנלין, שמגביר את הדופק, מייצר את תחושת הפרפרים במוח המעיים, ומעניק את ההתרגשות המאפיינת "קליק" ראשוני.
אבל זה עדיין לא אהבה. זו משיכה ביולוגית טבעית, שמבוססת על מספר פרמטרים כמו סימטריית הפנים, סימנים של טסטוסטרון ואסטרוגן בגוף – סימני פריון ובריאות, וסימנים בריח גוף. כל אלו מאותתים למוח שלנו: "כדאי להתקרב ולהכיר" – אבל זה עדיין לא אומר שזו אהבה.
אהבה אמיתית – תהליך ביולוגי שלוקח זמן
אהבה עמוקה, כזו שמערבת התקשרות רגשית, מחייבת את שחרורו של הורמון האוקסיטוצין – המכונה גם "הורמון האהבה". האוקסיטוצין משתחרר בעיקר במגע פיזי, אינטימיות, צחוק ושיחות משמעותיות, והוא מחזק את הקשר הרגשי בינינו לבין בני הזוג שלנו. כדי שאוקסיטוצין יתחיל להשפיע בצורה משמעותית, דרוש זמן – שעות, ימים, שבועות, ואפילו חודשים של אינטראקציות חוזרות.
אהבה דורשת הכרות, חוויות משותפות ואמון – אלמנטים שלא יכולים להיווצר ברגע אחד של מפגש. התחושה הראשונית עשויה להיות מסעירה ומחשמלת, אך היא אינה מבטיחה מערכת יחסים יציבה או אהבה לטווח ארוך.
למה בכל זאת אנחנו מאמינים באהבה ממבט ראשון?
הסיבה לכך שאנחנו מספרים לעצמנו סיפורי "אהבה ממבט ראשון" היא שהמוח שלנו נוטה לשכתב זיכרונות ולהעניק משמעות מחודשת לעבר. אם מערכת יחסים שהתפתחה לאורך זמן החלה במפגש מלהיב, המוח עשוי לחבר את הנקודות וליצור נרטיב רומנטי: "ידעתי מהרגע הראשון!".
בנוסף, התרבות הפופולרית מקדמת את המיתוס הזה כי הוא דרמטי ומושך. סרטים וספרים אוהבים לספר סיפורים שבהם אנשים מתאהבים ברגע אחד, כי זה מרגש יותר, פשוט יותר, מעלה דופמין ומספק חוויית צפייה מהנה. במציאות, אהבה היא מסע ביולוגי-רגשי, ולא ניצוץ רגעי שחורץ גורלות.
אז מה באמת קורה במבט הראשון?
במבט הראשון יכול להיווצר ריגוש עז, דופק מואץ, פרפרים בבטן ומשיכה חזקה, אך זה עדיין לא אהבה. התחושות הללו הן מנגנון ביולוגי שנועד למשוך אותנו להכיר בני זוג פוטנציאליים לרבייה. אבל אם רוצים אהבה אמיתית, יציבה ועמוקה – צריך להשקיע זמן, לחוות יחד רגעים משמעותיים, ולתת למוח לייצר מספיק אוקסיטוצין שיחזק את הקשר.
חשוב לתת צ'אנס לאוקסיטוצין ולא לפסול מיד על סמך השניות הראשונות. אוקסיטוצין הוא חומר מיוחד, הוא יוצר תחושת אופוריה וגורם לנו לראות את בן הזוג כיותר יפה ומושך כשמכירים לאורך זמן. כשמכירים לעומק, פתאום האדם נראה לנו יפה ומושך מאשר בהתחלה. זה הקסם של האוקסיטוצין.
ד"ר ליאת יקיר, מתמחה בגנטיקה, כיום מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות. מחברת רב המכר "קיצור תולדות האהבה" ומפתחת קורסים דיגיטליים לקהל הרחב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו