למה יש צעצועים שונים לבנים ובנות?

יוניסקס, אותה תופעה שמתבטאת בטשטוש גבולות המגדר, נפוץ מאוד בתחום סגנון החיים - החל מבישום, דרך רשתות האופנה ועד לעיצוב. אבל מה עם הילדים? בתחום הצוציקים, מתברר, כחול מיועד לא רק לבנים וורוד הוא לא רק לבנות, אבל הדרך לשוויון עוד ארוכה. בשוק הצעצועים, למשל, עדיין בולטת הבחנה ברורה בין בנים לבנות: רובוטים לבנים, בובות לבנות. האם ההבחנה המגדרית נחוצה? שאלנו את המומחים.

"הילדים כיום מתבגרים מהר יותר, וכניסת התוכן הדיגיטלי למכשירים הניידים משפיעה על שוק המשחקים אצל ילדים ועל הרגלי הצריכה שלהם", מסביר אלי כרמי, מנכ"ל אילנית צעצועים. לדבריו, רבים מהצעצועים היום כבר אינם רלוונטיים, או מתאימים לגיל מוקדם יותר. "עד לפני כמה שנים בובות ברבי ובראץ כיכבו בקרב בנות בגיל 9 ו-‭,10‬ הן היו מלבישות אותן ואוספות בקנאות. היום הן פחות מלהיבות. ילדות משחקות בבובות בגילי ‭ ,6-5‬ ומפסיקות. זה אמנם לא היה צפוי, אבל אין ספק שהניידים והתכנים שבהם גוזלים היום את תשומת הלב של הקטנים".

כרמי מוסיף עוד כי קיימים משחקים ללא הפרדה מגדרית: לחברת ‭ ,LEGO‬ למשל, יש משחק אבני לגו בסיסי לפעוטות המיועד לשני המינים - כולם יכולים לשבת ולבנות דגמים בבנייה חופשית. כך גם סדרת "לגו סיטי", שאין בה שיוך לבנים או לבנות. עם זאת, מגיל 5 ומעלה הם מייצרים שתי סדרות: סדרת לגו חברות המתאימה לבנות, וסדרת לגו נינג'גו של גיבורי-על שמתחברים אליהם בנים. "מגיל 5 יש לילד יכולת בחירה והעדפה באיזה צעצוע לשחק, וההתנהגות הצרכנית בשטח מכתיבה מציאות שבה יותר בנים משחקים בערכות לגו של כלי תחבורה, כלי טיס וכדומה".

"קיימים משחקים ללא הפרדה מגדרית" // צילום: יהושע יוסף

מנופול - ללא מגדר

סערה צרכנית נרשמה לאחרונה, כאשר משחקי קודקוד נאלצו לשנות את התיאור שעל גבי אריזת משחק "מונופול בוטיק". על האריזה התנוסס הכיתוב: "משחק העסקים המוביל בעולם עם מסע קניות מיוחד לבנות" - ועורר את זעמן של אימהות רבות.

"המשחק מונופול בבסיסו הוא משחק ללא מגדר שמתאים לבנים ולבנות, והוא המשחק הכי נמכר", אומר אלי דגני ממשחקי קודקוד. "לאחרונה פיתחו בחברת הסברו העולמית שתי גרסאות נוספות למשחק, האחת מוכוונת לבנות ונקראת 'מונופול בוטיק' והאחרת נקראת 'מונופול כרטיסי אשראי', שכביכול עשויה לעניין יותר בנים. בגלל הרעש התקשורתי בארץ, בחברת קודקוד ביקשו אישור מיוחד לשנות את הכיתוב על הקופסה, ובגרסה בעברית המילה 'בנות' לא תופיע בערכות המשחק הבאות המיועדות להפצה".

דגני מציין עוד כי רוב משחקי הקופסה שהחברה מייצרת אינם מגדריים. "אין ספק שהרצון שלנו הוא לפתח משחק שקהל המטרה שלו רחב ככל האפשר, אבל לפעמים המציאות מכתיבה אחרת. לדוגמה, משחק איסוף הקלפים בבסיסו אינו מגדרי, אבל קיימת העדפה מגדרית ולכן יש קלפי איסוף כדורגל".

עומרי דיאמנט, מנכ"ל דיאמנט צעצועים, מסכים עם עמיתיו: "כחברה שמפתחת צעצועים ומשחקים, השאיפה שלנו היא מוצר יוניסקס שיגדיל את נפח המכירות, אבל זה לא תמיד מתאפשר. למשל, משחק ה'סליים', שחביב על הבנות, התחיל לפני כשנתיים כמשהו לא מגדרי. בנים זנחו את המשחק מהר מאוד, ובנות עדיין מתעסקות בו ויש סביבו אפילו קבוצות פעילות ברשתות החברתיות. כך שאי אפשר תמיד לדעת ולחזות איך השוק יתנהג כשיוצא משחק".

משחק מונופול ללא מגדר // צילום: AFP

"לתת לשוק להחליט"

גם לחברת דיאמנט יש משחקים שמתאימים לשני המינים: "יש לנו ערכה להכנת גלידה שנקראת 'אוטו גלידה' ומכונת פסטה לילדים. גם בובות האצ'ימל, שהן בובות אפרוח שבוקעות מביצה ומזכירות מאוד את הטמגוצ'י, אומצו יותר בקרב הבנות, אבל יש גם בנים בגילי ‭ 7-5‬ שיש להם לפחות אפרוח אחד. דוגמה נוספת היא ערכות הכנת מחקים שהוצאנו לקראת החזרה ללימודים. נכון שזה יותר מעניין בנות, אבל הוצאנו גם ערכה להכנת מחקים בצורת גלידות וארטיקים שיכולים להתאים לשני המינים".

דיאמנט מתייחס גם לנושא האריזה: "תמיד קיימת התלבטות. אם נשים תמונה של ילד או ילדה, נכוון לקהל יעד מסוים, אם נשים תמונה של ילד וילדה - כביכול נכסה את שני המינים. עם זאת, מתברר שיש בנים שלא ירצו לקנות משחק קופסה אם על האריזה מופיעה תמונה של בת. לכן, הכיוון לאחרונה הוא כלל לא לשים תמונה של ילדים, ולתת לשוק להחליט".

"יותר רווחים מכל משחק" // צילום: יהושע יוסף

תנו לילדים לבחור

אז מהיכן מגיעים הסטריאוטיפים בנוגע למגדר? מתברר שמהבית. פדי מרגי, מומחה למיתוג ולאסטרטגיה, מבהיר: "הבעיה נמצאת אצל הורים. נכון שרשתות האופנה לילדים היו מייצרות ביגוד יוניסקס כבר מגיל אפס, אבל הרי לא נראה תינוקות ממין זכר שמלבישים אותם בשמלה".

ניסוי שנעשה בתחום ממחיש את החלוקה: החוקרים נתנו לתינוק ולתינוקת - שהולבשו בבגדי בנים ובבגדי בנות בניגוד למינם - צעצועים ללא הבחנה מגדרית. הילדים שיחקו בכל הצעצועים, אולם ברגע שמבוגרים נכנסו לתמונה, הם הניחו שהתינוק הלבוש בבגדי בת הוא תינוקת, ונתנו לו צעצועים ומשחקים המיועדים לבנות. המסקנה היא שהסטריאוטיפ המגדרי נמצא אצלנו, הצרכנים, והוא לא באמת נטייה של תינוקות ממין מסוים לבחור צעצוע השייך למגדר מסוים.

"אם חברות הצעצועים היו רואות שינוי מגדרי אצל הצרכנים, הן היו יותר ממאושרות", מוסיף מרגי. "המשמעות עבורן היא יותר רווחים מכל משחק. השינוי המגדרי שמצפים לו לא יכול לבוא מרשתות הצעצועים - אין להן עניין לחנך את השוק כי הן עסק כלכלי. מצד שני, החברה עדיין מקובעת. אנחנו עדיין עושים את ההפרדה בין משחקים לבנות לבין משחקים לבנים, כי ככה גדלנו וככה אנחנו מעבירים את זה הלאה, לילדים שלנו". כל פעוט, מדגיש מרגי, ישחק בכל משחק מעניין שייתנו לו. ההכוונה המגדרית מתחילה במסגרות החינוכיות ובהשפעת הסביבה, והבית.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו