לאהבה פנים רבות, מנקודות מנקודת מבט אבולוציונית, אהבה היא לא רק רגש - היא מנגנון הישרדותי מתוחכם. היא עוזרת לנו ליצור קשרים זוגיים ארוכי טווח, ומקדמת התנהגויות שמחזקות את הקשר לאורך זמן. מנקודת מבט זו, רגשות הקשורים לאהבה, כגון היקשרות רגשית עמוקה ורצון לאינטימיות, אינם רק תוצרי לוואי של החוויה האנושית, אלא מרכיב חיוני להגברת ושימור יכולת הרבייה.
מנקודת מבט נוירו-ביולוגית, רגש האהבה בא לידי ביטוי בהפעלה של אזורי מוח המעורבים בעיבוד רגשי ובתחושות של שייכות, קירבה תגמול והנאה, אשר מייצגים התנהגויות המקדמות היקשרות חברתית.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, מספק הצצה מרתקת אל תוך המוח המאוהב. הממצאים מצביעים על כך שההתאהבות אינה בהכרח בחירה מודעת, אלא לעיתים תגובה אוטומטית של המוח המושפעת מכימיקלים והורמונים שונים ומפעילות אוטונומית של המוח.
כאשר אדם מתאהב, המוח מפעיל סדרה של מנגנונים מורכבים ואזורים מוחיים שונים. מערכת התגמול מתחילה לפעול בצורה אינטנסיבית, מה שמוביל לתחושת אופוריה ומשיכה חזקה.
דופמין, הנחשב לאחד מארבעת "הורמוני האושר", משחק תפקיד מרכזי ביצירת התגמול ובתחושת האופוריה הזאת שאנו חווים בהתאהבות. במקביל, ההורמונים אוקסיטוצין ווזופרסין המעורבים ביצירת קשר רגשי עמוק וארוך טווח, פועלים זה לצד זה ביצירת החוויה הרגשית הכוללת.
אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" או "הורמון הקשר", בשל תפקידו בקשר חברתי, לידה והנקה, מקדם תחושות של קירבה ושייכות, ואילו וזופרסין מקדם תחושות של חיבור חברתי, אמפתיה ואמון, זאת במיוחד ביצירת ותחזוקת מערכות יחסים רומנטיות וכן במימוש הקשר הרגשי בין הורים לילדים.
המוח משתגע מאהבה
רגש האהבה מושפע מאזורי מוח שונים הקשורים לעיבוד החושי, הרגשי והתפיסתי שלנו, לאזורים אסוציאטיביים המקודדים חוויות מן העבר, תמונות, קולות, ריחות, טעמים ומגע וכן למנגנונים מוחיים מורכבים כגון המערכת הלימבית, אשר ניתן להגדירה כמערכת הרגשית במוח.
כשאנחנו מתאהבים, מספר אזורים במוח נכנסים לפעולה:
- המערכת הלימבית - ה"מוח הרגשי" שלנו, כולל את האמיגדלה (אחראית על תגובות רגשיות), ההיפוקמפוס (יוצר זיכרונות חדשים) וההיפותלמוס (מווסת תגובות רגשיות והורמונליות).
- האזור הוונטרלי טגמנטלי (VTA) - חלק ממערכת התגמול במוח, משחרר דופמין וגורם לנו לרצות "עוד" מהחוויה הרגשית.
אהבה משנה את המוח - תרתי משמע
מחקר מאוניברסיטת מיזורי-סנט לואיס חשף: אנשים מאוהבים חושבים על בן/בת הזוג במשך כ-65% משעות הערות שלהם. יתרה מזאת, כשהציגו למשתתפים תמונות של אהוביהם, נצפתה פחות פעילות בקורטקס הפרה-פרונטלי - האזור האחראי על קבלת החלטות וחשיבה ביקורתית. במילים אחרות, אהבה יכולה לגרום לנו "לאבד את הראש" - תרתי משמע.
אהבה טובה למוח מעבר לתחושה הנפלאה, לאהבה יש גם יתרונות קוגניטיביים:
- שיפור הזיכרון - חוויות רגשיות חזקות עוזרות לנו לזכור טוב יותר.
- הפחתת מתח - קשרים אוהבים מפחיתים לחץ וחרדה, מה שטוב לבריאות המוח.
- גירוי קוגניטיבי - אינטראקציות חברתיות מעודדות יצירת קשרים עצביים חדשים במוח.
אהבה היא לא רק רגש - היא תהליך ביולוגי מורכב שמשפיע על המוח שלנו בדרכים מפתיעות. אז בפעם הבאה שתרגישו פרפרים בבטן, תדעו שזו לא רק קלישאה - זו כימיה אמיתית במוח שלכם.
הכותב הינו איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו