אם כבר הספקתם לבקר בדובאי, יש מצב שעברתם ליד הבורג' חליפה, מגה פרויקט שמתנוסס לגובה של יותר מ-800 מטרים ומשלב מגורים ומסחר. משאב הקרקע שנמצא במחסור, גורם למגדלים להתרומם עוד ועוד לגובה ולשטחי המחיה להצטמצם.
הצמצום דרש את התייחסות אדריכלית, אך גם את התייחסותם של מעצבי המוצר שהתבקשו להתאים קולקציות תואמות למגמה המתפתחת - המיקרו ליבינג, או אם תרצו - המגמה המולטי-פונקציונלית שהולכת ומתפתחת ושבה מוצר אחד משמש למספר פונקציות, ואת הפתרונות שנוצרים על בסיסה ניתן לראות יותר ויותר: שולחן סלוני הופך במשיכה לשולחן עבודה, שידה דקורטיבית תהפוך את הסלון ברגע לחדר אורחים עם מיטה רחבת ידיים, הקומודה הצרה בכניסה לבית תהפוך לשולחן אוכל ואלמנטים מודולריים יאפשרו לשנע אותם בקלות ממקום למקום ולהתאים את השימוש בהם בהתאמה לצורך. נדמה שמעצבי המוצר ראו בחיים בתוך מרחב מצומצם אתגר, שהעיסוק בו יצר מציאות שבה המצומצם רחוק מלהיות קופסה קלסטרופובית.
חשיבה קומפקטית
פריטי הריהוט המתקפלים הם הראשונים שמתקשרים לטרנד, אך ההתייחסות רחבה בהרבה – הכל הצטמצם. כורסאות הטלוויזיה המגושמות פינו מקום לכורסאות מינימליסטיות, צרות יותר. מדובר בהצטמצמות שאינה באה על חשבון הנוחות. פריטי הריהוט הקומפקטיים, האיכותיים, מעניקים חוויית משתמש ארגונומית ונעימה. הם מיוצרים למידות הריאליות שלנו כמשתמשים ומייצרים בכך מראה זורם יותר בחלל. כורסת טלוויזיה, שהייתה פריט פונקציונלי שהתקשר עם אנשים מבוגרים שמחפשים נוחות ובחרו לוותר על הקו האסתטי, מתגלה בגרסתה המעודכנת כפריט אופנתי, עכשווי, המעניק באותה העת מידה רבה של נוחות.
פריטים תלויים
אלמנט התלייה חוסך מקום רב כשמדובר בשטחי מגורים, ובמיוחד בכאלו עם מגבלת מקום. חשוב להשאיר את הרצפה נקייה ככל הניתן מפריטים. כל דבר שניתן לתלות ייצור מראה צף, נקי ורחב יותר. התלייה אינה חייבת להיות גבוהה, עצם המרווח בין הפריט לרצפה יעניק תחושה של פס ניתוק, שייתן תחושה של זרימה ומרחב. אם מדובר בספריה או במזנון דקורטיבי, מספיק לייצר ניתוק של כמה סנטימטרים מהרצפה כדי לקבל את אותה התחושה.
אחת הדוגמאות לפריטים תלויים עם קריצה הומוריסטית ועם המון פרקטיקה שייכת לתמיר כהן, בוגר המגמה לעיצוב תעשייתי באבני. את בלקו TLV – בר שמתלבש על כל מעקה של מרפסת, הוא פיתח במטרה לאפשר לצאת לבלות גם כשנשארים בבית. אפשר לעבוד על הבר עם הלפטופ, לצאת לדרינק במרפסת או סתם לאכול ארוחת בוקר מול הרחוב האורבני.
שולחן עם כיסאות הוא לא הפריט הראשון שהיינו חושבים למקם במרפסת, שלרוב קטנה, אבל בר תלוי על המעקה, כזה שאפשר להזיז ממקום למקום כשרוצים, דווקא כן.
כהן פיתח את ערכות הברים הניידים בהשראת הרחובות התל אביביים, וכל דגם שאב השראה מהרחוב שעל שמו נקרא ומבטא מאפיינים שכונתיים. הייצור כולו מתבצע בתל אביב, והערכה עצמה מתוכננת עם התקנה פשוטה מאוד.
גם לעציצים שבדרך כלל תופסים נדל"ן יקר על הרצפה נמצא פתרון: ערכות עציצים שמגיעות עם צלחת מובנית ומנגנון השקיה שמאפשר להרוות את הצמח בלי לפחד שהמים יטפטפו על הרצפה, מה שהופך הכל נוח ופשוט יותר לתחזוקה.
פריטים מולטי פונקציונליים יאפשרו חסכון
התוצאה של ריבוי פונקציות בפריט אחד היא כזו שמייצרת המון מקום, ולעיתים אף מאפשרת לחסוך בחלל בנוי, ובאה לידי ביטוי, למשל, כשאחד מקירות הסלון שלכם יהפוך במחי משיכה קלה לחדר אורחים, כשקיר מעוצב שיכול לשלב תמונות ופתרונות מידוף יהפוך ברגע למיטה זוגית. אורחים, גם כאלו שמבקרים לעיתים תכופות, לא מגיעים על בסיס יומי, ולכן ניתן להסב את השטח המיועד לו לפונקציה אחרת. הפתרון הוא בדמות מיטה זוגית מאוד איכותית, כזאת שמעניקה חוויית משתמש נוחה ונגישה. ביומיום – קיר מעוצב בסלון, וכשמגיעים אורחים הסלון הופך לחלל שינה נוח.
גם כשמדובר בפינת האוכל, במציאות של היום, רבים עובדים מהבית. רוב שעות היום שולחן האוכל רחב הידיים עומד יתום. גם את הארוחות השוטפות אנחנו לא תמיד אוכלים סביבו, וגם אם כן, רוב הזמן הוא מהווה סוג של עמדת עבודה אולטימטיבית בעלת פוטנציאל לא ממומש. שדכו לו כיסא עבודה נוח, דאגו למחשב נייד שקל להזיז - ובעת הצורך, בתוך פחות מדקה תוכלו לפנות את האבזור המשרדי לטובת שולחן ערוך לסעודה חגיגית. שולחן האוכל הבסיסי הוא רחב ידיים, ברוב המקרים הרבה יותר רחב משולחן העבודה הסטנדרטי שתבחרו למשרד.
מדד הקומפקטיות: יש דבר כזה
אדריכלים דוגמת רענן שטרן או רוני אביצור ועופר רוסמן מ-XS, מתמחים בתכנון חללים קומפקטיים.
מדד הקומפקטיות שיצרו אביצור ורוסמן ושזיכה אותם באות העיצוב לשנת 2017 על תכנון קומפקטי, הוא מדד שמאפשר לנו כצרכנים לסגל חשיבה ירוקה במובן הרחב שלה. אביצור מסבירה שתכנון קומפקטי מאפשר לתפוס פחות שטח, לנהוג פחות, ובאופן כללי לצרוך פחות. בתפיסות המקובלות היום איכות חיים כוללת שתי מכוניות לכל משפחה. החשיבה הקומקפטית גורסת שאיכות חיים היא 0 מכוניות למשפחה ושימוש בתחבורה ציבורית יעילה. תכנון קומפקטי אינו בהכרח דל אמצעים, אלא בר קיימא שמאפשר ניצול מיטבי של החלל. בית קטן יכול להיות מתוכנן באופן מאוד לא קומפקטי, ויש בתים גדולים שבהם הערך הקומפקטי בא מאוד לידי ביטוי. מדד הקומקפטיות שיצרו בסטודיו XS מאפשר להעריך את מידת הקומפקטיות של פרויקטים שונים, והוא מבוסס על שבעה פרמטרים:
קרבה למרכז עירוני – אם הנכס ממוקם בפרבר ונדרשות שתי מכוניות כדי להגיע ממנו למשרד, מרחב המחיה שלנו אינו מוגדר קומפקטי.
מ"ר לנפש – בתכנון חכם גם בדירת 60 מ"ר יכולה להתנהל בנוחות משפחה בת מספר נפשות.
עלות למ"ר – ברוב המקרים, דרישת הדייר היא למקסם את השטח שמאפשרת תכנית הבניה, אך שטח גדול מייצר הוצאות גדולות על בניה, עיצוב ובהמשך תחזוקה. החשיבה צריכה להיות שטח קטן יותר שבו על כל מ"ר מושקע תקציב גבוה יותר לתכנון איכותי יותר.
ייעול תנועה – מסדרון, למשל, הוא שטח שמיועד לתנועה בלבד. חשיבה על המסדרון כממלא פונקציות נוספות תאפשר להפוך את החלל מאחד שיש בו תנועה ריקה למולטי פונקציונלי, למשל כזה שמעניק פתרונות אחסון או פינות עבודה שיודעות להיפתח ולהתקפל בשעת הצורך.
חללים חופפים – חללים סמוכים שממקסמים את הפונקציונליות שלהם, כמו חדר רחצה שממוקם בין שני חדרי ילדים ומתוכנן עם שתי כניסות, אחת מכל חדר. באופן הזה נחסכה תנועה מיותרת והתקיים ניצול נכון יותר של החלל.
חללים ארוזים – אלמנטים בחלל שמשנים את הגודל בהתאמה לסיטואציה – שולחן סלון שגדל לשולחן אוכל, קיר דקורטיבי בסלון שנפתח למיטה זוגית ועוד.
חללים מוגדרים – על פי מדד הקומפקטיות, מיותר למדוד בית או דירה על פי מספר החדרים שבהם. חדר, לפי חוק התכנון והבניה, הוא חלל שגובהו המינימלי הוא 2.5 מטר, שטחו 8 מ"ר, הרוחב המינימלי שבין קירותיו הוא 2.6 מטר ועליו לכלול חלון ודלת, אך כשאנחנו קונים או בונים בית, אין צורך למדוד אותו במספר החדרים אלא בפונקציות שיאפשר המרחב. אביצור ורוסמן מסבירים שאנחנו משלמים על כל מ"ר עשרות אלפי שקלים, ואם נצליח להמעיט בשטחי התנועה הריקה ולייעל אותם, נייצר יותר שטחים פונקציונליים איכותיים שישרתו את הצרכים המדויקים של דיירי הבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו