![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)
"הגלויה היומית" היא מהפרויקטים המזוהים ביותר עם אירועי 7 באוקטובר. מאז בוקר הזוועות ועד היום, עם שחרורן של רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, משרטט הפרויקט את ציר הזמן באופן ויזואלי מרגש ומדויק. מעבר לתיעוד האירועים, מפיח זאב אנגלמאיר תקווה כשהוא משלב ביצירותיו את הכמיהות שלנו - איורים המדמים את המפגש המיוחל בין החטופים להוריהם המחכים.
הצבעוניות העזה והקו הנאיבי, הלקוחים מעולם ציורי הילדים, מעניקים לגלויות נופך אופטימי מיוחד. כך למשל, באחת הגלויות מתוארת עינב צנגאוקר חובקת את בנה מתן שעדיין בשבי, ובאחרת מופיעים הג'ינג'ים הקטנים עם אמם שירי ביבס - פעם במנהרה ופעם בחיבוק מעל פני האדמה, במציאות שכולנו מתפללים שתתממש בקרוב.
אנגלמאיר מאייר בעדינות גם את סיפורי הנרצחים: את משפחת קוץ, יוזמי העפיפוניאדה בכפר עזה, הוא מתאר עולים השמיימה כשלכל אחד עפיפון משלו, ואת כפיר ביבס הקטן הוא מצייר חוגג יום הולדת שני בשבי - תמונות שהפכו לעדות היסטורית מצמררת.
הגלויה המתארת את מירב לשם גונן מחבקת את בתה רומי עם שחרורה, הפכה מחלום למציאות. היא מסמלת את התקווה עבור משפחות החטופים הנותרים, שדמויותיהם ממשיכות להופיע בגלויות, מזכירות לנו שהמאבק עוד לא תם.
הכמיהה לראות את שירי ביבס ובניה בבית, הגלויה היומית, זאב אנגלמאיר
יוכבד ששוחררה מהשבי בעסקה הראשונה מחבקת את עודד בן זוגה, שעדיין בשבי, הגלויה היומית, זאב אנגלמאיר
מדמיינים את עינב צנגאוקר, מחבקת את בנה מתן שעדיין בשבי חמאס, הגלויה היומית, זאב אנגלמאיר
שלוש חטופות חוזרות הביתה, הגלויה היומית, זאב אנגלמאיר
בהסתכלות לאחור, פרויקט "הגלויה היומית" הוא יותר מאשר אוסף איורים - הוא מסמך היסטורי המתעד את אחת התקופות הקשות בתולדות המדינה, ובה בעת משמש כמקור תקווה ונחמה.
זאב אנגלמאיר, יוזם פרויקט הגלויה היומית / צילום: לו אוסטרינסקי
דרך מכחולו של אנגלמאיר, אנחנו לא רק זוכרים את הכאב, אלא גם מדמיינים את הרגע המיוחל בו כל החטופים ישובו הביתה.