המכון למדיניות העם היהודי מתריע: התרחקות משמעותית קיימת בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות, כשברקע יש עלייה ממשית באירועי האנטישמיות.
האתגר המרכזי כיום על פי המכון, הוא בלימת השחיקה ביחס לישראל בקרב הדור הצעיר בארה״ב ובקרב קבוצות שפחות קשורות לזהותם היהודית.
ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי, אשר פורסמה ערב ראש השנה, מצביעה על כך שבשנה החולפת הפכה האנטישמיות לאיום מרכזי על איכות חייהם של היהודים ברחבי העולם. בקרב יהדות אמריקה עולה כי כמעט 75% מעידים שהם חשים ומרגישים פחות בטוחים מבעבר. אלא שבעוד שבעבר הייתה האנטישמיות לגורם מלכד, הרי שהשנה החולפת התאפיינה בהמשך השחיקה ביחס לישראל בקרב יהודי התפוצות.
נוכח התרחבות התופעות ניתן בדוא"ל השנתי דגש מיוחד לשני נושאים - לראשונה מופיע מדד האנטישמיות (הבוחן באופן אינטגרטיבי את רמת הסיכון של היהודים במדינות השונות על רקע התקפות נגדם היחס ליהודים ותחושת הביטחון שלהם) ומדד משולב חדש ליחסי ישראל והתפוצות.
ההערכה השנתית על המצב והדינמיקות בעם היהודי מתפרסמת במלואה בכל שנה לקראת ראש השנה. הדו"ח המקיף שמתפרסם בימים אלה הוכן כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי, בריכוזו של שמואל רוזנר. תמצית מנהלים של הדו"ח הוצגה כמו בכל שנה בפני ממשלת ישראל על ידי היו״ר השותף של המכון, השגריר דניס רוס, ונשיא המכון אבינועם בר-יוסף.
הצד החיובי של הדו"ח מעלה כי על אף ש-14 אחוזים מהאמריקנים הם בעלי עמדות אנטישמיות, למעלה מ-50 אחוזים מהם מוטרדים מאלימות נגד יהודים, וכ-90 אחוזים מהם לא יהססו להצביע ליהודי לתפקיד נשיא ארה"ב. היהודים הם הקבוצה הדתית האהודה ביותר בארה"ב, יותר מהקתולים, האוונגליסטים וקבוצות דתיות אחרות.
עוד עולה מההערכה השנתית כי האנטישמיות באירופה חמורה ומאיימת הרבה יותר מזו שבצפון אמריקה. ברחבי היבשת ישנה עליה בשיעור התקריות האנטישמיות, בצד התחזקות של הסנטימנט האנטי-ישראלי. מקור תופעות אלה, בשילוב מסוכן של הגידול בהגירה המוסלמית ושל קבוצות בימין ובשמאל הקיצוני. מנהיגים פופוליסטים במדינות כמו הונגריה, איטליה, פולין ומדינות נוספות, שנוטים לתמוך בישראל, יוצרים סביבה לא-ידידותית למהגרים ולמיעוטים המגבירה תופעות אנטישמיות, ועם זאת גם נוטים לתמוך במדינת ישראל.
אבינועם בר יוסף, נשיא ומנכ"ל המכון מסר: ״יהדות צפון אמריקה היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר לעתיד העם היהודי. לאחרונה מתפתחות זהויות יהודיות שונות בישראל ובארה״ב וחובתה של המנהיגות בארץ ובתפוצות לבנות גשרים להבנה הדדית על מנת לחזק את המשותף ולבנות עליו".
הפרק הגיאופוליטי בהערכה השנתית של המכון עוסק בין היתר ביחסי ישראל ארה״ב; בחינת משולש היחסים - וושינגטון, ירושלים והקהילה היהודית בארה"ב - מלמדת כי בעוד שהצלע המקשרת בין ירושלים לוושינגטון מתחזקת על רקע שיתוף הפעולה הגובר בין ממשלת ישראל לבין הממשל, הצלע המקשרת בין ישראל לבין הקהילה היהודית נחלשת, על רקע התמיכה העמוקה של היהודים במפלגה הדמוקרטית.
השגרירים דניס רוס וסטיוארט אייזנשטאט מציינים כי הקרבה לטראמפ מעוררת קשיים מול הרוב בקהילה היהודית, שתומך במפלגה הדמוקרטית: ״הנשיא הוא דמות מקטבת בחברה האמריקאית, וזיהוי עמו מוביל לניכור של חלק משמעותי מיהודי אמריקה. טובתה של ישראל לטווח הארוך מחייבת יחסים איתנים עם כלל המערכת הפוליטית בארה״ב", כך לשון הדו"ח.