יוזמה להקים מחדש את בית הכנסת הראשי בהמבורג, שנהרס על ידי הנאצים, נתקלת בהתנגדות עזה מצדם של גרמנים תומכי תנועת החרם האנטישמית BDS ופעילי שמאל ישראלים.
מבקרי היוזמה טוענים שבניית בית הכנסת מחדש שקולה ל״שכתוב ההיסטוריה ומחיקתה״. בקהילה היהודית של המבורג טוענים שההתנגדות היא ״עלבון נורא וניצול פוליטי לרעה של כוונה טהורה לתקן אי-צדק שלא תוקן מאז השואה״. ההתנגדות לפרוייקט כבר גרמה לכמה גופים גרמניים לחזור בהם מתמיכתם בהקמתו מחדש של בית הכנסת. זאת, למרות שממשלת גרמניה ועיריית המבורג כבר התחייבו לממן את המיזם.
בית הכנסת בכיכר בורן, המכונה כיום כיכר יוסף קרליבך על שם הרב הראשי של המבורג שנרצח בשואה, נבנה ב-1906 בשכונת גרינדל שהייתה מרכז החיים היהודיים בעיר הנמל לפני השואה. הבניין הגדול והמרשים, שנחנך ב-1906, היה בשעתו בית הכנסת הגדול ביותר בצפון גרמניה ומהגדולים באירופה הצפונית. היו בו 1,200 מקומות ישיבה. בפוגרום ״ליל הבדולח״ ב-1938 חולל בית הכנסת והוצת ע״י הנאצים. כמה חודשים לאחר דרשה עיריית המבורג מהקהילה היהודית המקומית להרוס על חשבונה את שרידי המבנה. כמו כן חוייבו הקהילה למכור את השטח עליו ניצב בית הכנסת במחיר סמלי לעירייה. על חלק מהשטח נבנה בונקר עילי. לאחר המלחמה שימשה הרחבה עליה עמד בית הכנסת חניון לאוניברסיטת המבורג הסמוכה. במלאת 50 שנה לפוגרום ליל הבדולח הוחלט להקים בשטח במקום חניון מעין יצירת אומנות, הכוללת סימון של קווי המתאר של בית הכנסת על רחבה מרוצפת, שהפכה למעין מעבר ציבורי.
בהמבורג חברים כיום כ-2,500 איש ואישה בקהילה היהודית. לפי ההערכות, עוד כ-1,000 יהודים, חלקם ישראלים, מתגוררים בעיר. לאחר שצעיר ניאו-נאצי ניסה לבצע טבח בבית הכנסת בהאלה ביום כיפור לפני שנה וחצי החליטו פוליטיקאים מקומיים לנקוט מחווה כלפי הקהילה היהודית ולפעול להשבת שטח בית הכנסת לקהילה ולהקמת בית הכנסת החדש. החלטה בעניין עברה פה אחד בסנאט של המבורג בפברואר 2020, גם בתמיכת חברי מפלגת הימין הפופוליסטית ״אלטרנטיבה לגרמניה״. עם זאת, היוזמה נותרה על הנייר עד הקיץ האחרון. רב הקהילה, שלמה בסטריצקי, פנה לדניאל שפר - איש עסקים יליד ישראל החבר בקהילה, וביקש ממנו להצטרף אליו לביקור בחנות עתיקות שם נמצא כתר תורה, שהוקדש לרב הראשון של בית הכנסת בכיכר בורן, אברהם מרקוס הירש. שפר קנה את הכתר ותרם אותו לקהילה.
״זה היה רגע של רגשות מעורבים״, מספר שפר ל״ישראל היום״, ״מצד אחד אושר שנבע מחיבור להיסטוריה, מנגד זעם על כך שאנו הצאצאים צריכים לקנות את מה שנשדד מאבותינו. אז החלטתי בשם אי הצדק - ההרס, השוד - שנותרו מציאות בגרמניה של היום, לפעול ליישום החלטת הסנאט ולתרום לכך שאי הצדק יגיע לסופו״. שפר הקים ארגון בשם ״נגד אנטישמיות, בעד בית הכנסת בכיכר בורן״ והחל בגיוס תמיכה ציבורית ופוליטית למימוש הפרוייקט. תוך זמן קצר החליט הבונדסטאג להקדיש לבנייתו מחדש של בית הכנסת 65 מיליון יורו. הסנאט של המבורג אישר מצדו סכום זהה. 107 אלף מתושבי המבורג חתמו על עצומה שקוראת למימוש היוזמה. פוליטיקאים, בהם סגן הקנצלרית ושר החוץ של גרמניה, אומנים, להקות מוזיקליות ומועדוני ספורט הצטרפו לתמיכה בפרויקט.
את ההתנגדות החלה ההיסטוריוניות מרים רירופ, שבעבר עמדה בראש המכון להיסטוריה יהודית גרמנית בהמבורג וכיום מנהלת את מרכז משה מנדלסון ללימודים יהודים אירופיים בפוטסדאם. רירופ היא מאנשי התרבות שחתמו לאחרונה על קריאה הטוענת שהחלטת הבונדסטאג נגד תנועת ה-BDS פוגעת בחופש הביטוי ומנוגדת לחוקה הגרמנית. בשבוע שעבר, ביוזמתו של הפרופסור הישראלי משה צימרמן, פורסמה עצומה של 45 ישראלים (חלקם צאצאי משפחות יהודיות מהמבורג), בהם השגריר לשעבר אבי פרימור, המתנגדים ליוזמה. צימרמן, שגם הוא פעיל נגד החלטת ה-BDS של הבונדסטאג, השווה בריאיון ליומון ״המבורגר אבנדבלאט״ בין יוזמת הבנייה מחדש של בית הכנסת לקריאתו של פוליטיקאי ימני קיצוני ל״שינוי של 180 מעלות בתרבות הזיכרון הגרמנית״. ״המסר מסוכן: כאן מחדשים את מה שהיה בעבר ומוחקים עקבות (של פשעי הנאצים)״.
״בדברים הללו צימרמן העליב 107 אלף מתושבי המבורג, את סגן הקנצלר, שר החוץ, נציגי כנסיות וארגונים, בכך שטען שהם מזייפי היסטוריה״, מאשים שפר, ״דבריו הם אבסורד, תועבה ועלבון מוחלט. הצלחנו להביא את היוזמה הזו ללב החברה הגרמנית, ליזום את פעולת התמיכה הגדולה ביותר בעניין כזה שידעה גרמניה. אף יהודי, צאצא של ניצולים או קורבנות לא ישכח את מה שקרה.בית הכנסת יהיה לא רק מקום דתי, אלא אתר זיכרון ומרכז למפגש ודיאלוג. הבנייה מחדש היא הזדמנות עבורנו לדרוש את מקומנו בגרמניה של היום באופן מודע ומוצדק בלב העיר".
בכיר בקהילה היהודית, שביקש לשמור על עילום שם, אמר מפורשות: ״ציפינו שהימין הקיצוני יתנגד למיזם, לא ישראלים. יש כבר כמה גורמים שאותתו על הקפאת תמיכתם בפרויקט באמרם: אם היהודים לא רוצים בו, אז מי אנחנו? העניין הוא, שכמה עשרות אנשים לא מייצגים את היהודים, בטח לא את יהודי המבורג. לא מישהו מירושלים יחליט עבורנו מה נעשה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו