צום עשרה בטבת חל היום (שישי), ובו אנו מציינים את היום בו החל המצור על ירושלים. הצום הוכרז על-ידי הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי" כבר בשנת התשי"א (1951), כזיכרון לניספים בשואה שיום פטירתם לא נודע. בני משפחה שאינם יודעים מתי נפטרו (או נרצחו) קרוביהם, נוהגים ביום זה כיום זיכרון שנתי שבו פוקדים את הקבר, מדליקים נר נשמה, ואומרים את תפילת ה"קדיש" לעילוי הנשמה.
אילו הלכות מיוחדות לקראת המצב המיוחד הזה והאם ניתן להקדים את התפילה בכניסת השבת על מנת לא להתעכב עם שבירת הצום עד לאחר סיום התפילה?
תשובה:
זהו מקרה שקורה רק אחת לכמה שנים והוא ייחודי לצום עשירי בטבת בלבד, שצום חל ביום שישי. הפעם הקודמת שקרה מקרה כזה היה לפני שבע שנים ובפעם הבאה שזה יקרה זה יהיה בעוד שלוש וארבע שנים. לכן כדאי לזכור את ההלכות הבאות.
נתחיל משאלת הקדמת התפילה. צריך לזכור שבכל מקרה אנחנו נצטרך בערב שבת להקדים את תחילתה של תפילה מנחה הואיל ובתפילת מנחה יש קריאת התורה, הפטרה ונשיאת כפיים, כבכול צום. בגלל שזה ערב שבת לא נאמר תחנון ולא נאמר 'אבינו מלכנו'. כך שעל הגבאים בכל מקרה לקבוע את התפילה יותר מוקדם על מנת להספיק לסיים את התפילה לפני השקיעה.
בנוסף, במידה שרוצים יש אפשרות להקדים עוד יותר את התפילה ולאכול כבר בצאת הכוכבים. מתפללים מנחה לפני פלג המנחה (במקרה כזה לא נושאים כפיים במנחה), ואז ניתן להתפלל קבלת שבת וערבית כבר בפלג המנחה, כפי שיש כאלה שעושים בשבתות הקיץ שנכנסות מאוחר. במקרה כזה בצאת הכוכבים אפשר כבר לקדש ולהתחיל לאכול. רק יש לשים לב שמי שעושה כך צריך גם להשלים קריאת שמע בזמנה אחר צאת הכוכבים, מכיוון שהיא נאמרה בתפילה זה היה טרם זמנה. לכן כדאי לומר את שמע ישראל ואת פרשיות שמע, ורק אז לעשות קידוש כבכול שבת ולאכול.
לגבי יתר ההלכות הנהוגות במצב זה בנוגע להתארגנות בשבת. מכיוון ולא מדובר באחד מהצומות החמורים, מותר לעשות כל מלאכה וקל וחומר מלאכה הקשורה להכנות לשבת. לכן יהיה מותר להתרחץ כרגיל לכבוד השבת, להתגלח ולגהץ את הבגדים. גם לגבי הבישולים מצינו בהלכה היתר לטעום את התבשיל על מנת לבדוק האם חסר לו תבלינים או לבדוק את רמת הבישול, אבל אסור לבלוע אותו אלא עלינו לפולטו.
מעבר לכך צריך לזכור שעשירי בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הקדיש הכללי לנספי השואה שתאריך פטירתם אינו ידוע. לכן אנו נוהגים בשחרית ובמנחה לעשות אזכרת נשמות לחללי השואה וכן ראוי להדליק נר בבית הכנסת לזכרם.
בתפילה ובצפייה שכל האמור כאן לא יהיו הלכה למעשה, אלא עוד השנה יתקיים בנו הכתוב בזכריה: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. והאמת והשלום אהבו".
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם, מודיעין.
זמני כניסת ויציאת הצום בערים ברחבי הארץ
ירושלים
כניסת הצום: 05:25
צאת הצום: 17:04
תל אביב
כניסת הצום: 05:27
צאת הצום: 17:01
חברון
כניסת הצום: 05:25
צאת הצום: 17:06
חיפה
כניסת הצום: 05:28
צאת הצום: 17:01
באר שבע
כניסת הצום: 05:25
צאת הצום: 17:05
טבריה
כניסת הצום: 05:26
צאת הצום: 16:55
אילת
כניסת הצום: 05:21
צאת הצום: 17:06
(הזמנים - מתוך אתר "ישיבה")