מיכל ורועי מתחת לחופה // צילום: כתום צלמים

ההלוויה שהולידה משפחה חדשה

הם הכירו במקרה בהלוויית שלושת הנערים, שסימלה את אחדות עם ישראל • חמש שנים מאוחר יותר, התאחדו מיכל ורועי בצורה מרגשת לא פחות - מתחת לחופה

1 ביולי 2014, ג' בתמוז תשע"ד, היה יום שבו למשך שעות אחדות התאחד עם ישראל בסיומם של ימים ארוכים וכואבים. בשעות אחר הצהריים הובאו למנוחות שלושת הנערים גיל־עד שער, איל יפרח ונפתלי פרנקל, שנחטפו כשלושה שבועות לפני כן בידי מחבלים פלשתינים בסמוך ליישוב אלון שבות בגוש עציון ונרצחו דקות לאחר מכן.

בצל הטרגדיה הכבדה הגיעו המוני ישראלים לטקס ההלוויה - ובהם גם שני בני נוער, מיכל ורועי, בערך בגילם של הנערים שנחטפו. הם בקושי הכירו זה את זה, אך גם הם לא תיארו לעצמם שהחלטתם להתאחד עם המוני ישראל בשעתם הקשה תסתיים באיחוד מסוג אחר לגמרי, עם כתובה וטבעת נישואים. "הכל התחיל מכך שחיפשתי גבר שייסע איתי לרכבת, בגלל החשש מהסיכון הכרוך בנסיעה לבד בטרמפים באותה עת", נזכרת מיכל, "חמש שנים אחר כך מצאנו את עצמנו מתחת לחופה". 

מיכל ורועי עם בת-גלים ואופיר שער

מיכל ורועי גדלו באותה השכונה בחיפה מבלי שהכירו זה את זה. "אני זוכרת שבתור תלמידת תיכון כולנו ייחלנו לסוף טוב, וברגע שנודע שהם נרצחו, הצער הגדול הורגש בכל מקום", מוסיפה מיכל, "החלטתי להשתתף בהלוויה ועליתי לאוטובוס לבד לאחר שקבעתי להיפגש עם חברותיי באחת מתחנות הרכבת העוברת בחיפה". באופן מקרי, או שלא, הרכבת היתה מלאה אנשים שהיו בדרכם להלוויה, מה שמנע את המפגש בין מיכל לחברותיה, שלא יכלו להיכנס לתוך הקרון שבו שהתה. "פתאום ראיתי במקרה מכרה שלי שהיתה קומונרית בבני עקיבא והתלוויתי אליה", היא נזכרת. לאותה קומונרית התלווה רועי, אז מדריך בתנועת הנוער, שהחליט לייצג את הסניף בהלוויה. "הרכבת היתה ממש צפופה", מדגישה מיכל, "אז לא נוצר בינינו קשר מלבד שלום מנומס".

במהלך ההלוויה סוללת הנייד של המכרה המשותפת אזלה - ולכן כדי שתוכל לשמור על קשר רציף עם מיכל, היא נתנה לה את הטלפון של רועי. מחשש לנסוע בטרמפים, הוחלט שרועי ומיכל ייסעו יחדיו לתחנת הרכבת. השאר היסטוריה: אחרי שלוש וחצי שנות היכרות בני הזוג נישאו לפני כמה חודשים והחליטו ליידע את משפחות הנערים בדבר החתונה. 

איל יפרח, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל // צילום ארכיון: רויטרס

עבור בת־גלים ואופיר שער מדובר בעוד אפיק חיובי ומשמעותי שאליו בחרו לנתב את הכאב ואת ההתמודדות. תחושת השותפות העמוקה והחיבוק שקיבלו מיהודי העולם מאז החטיפה, ולמעשה עד היום, הובילו את בני הזוג שער במהלך השנים שחלפו להכיר לעומק את העולם היהודי בתפוצות ואת עוצמת חשיבות הקשר עם מדינת ישראל. עמותת סאנשיין (SONSHINE), שהקימו בני הזוג שער ובראשה הם עומדים, פועלת בתחום זה לחיבור בין ישראל ליהודי התפוצות.

במסגרת זו, וכדי לעודד ולחזק את הקשר בין ישראל ליהודי העולם, הם יצאו בתחרות בינלאומית נושאת פרסים - The Global Connection Competition, שבמסגרתה התבקשו יהודי התפוצות וישראל להציע רעיונות מקוריים לחיזוק הקשר בין ישראל ליהודי העולם. בתוך זמן קצר קיבלו בני הזוג שער יותר מ־700 הצעות שונות מכל רחבי העולם, ו־40 ארגונים יהודיים שפועלים ברצף עם ישראל והתפוצות הצטרפו למיזם. "מתוך הכאב העצום שלנו נולדה גם משפחה חדשה בישראל", מספרת בת־גלים שער, "עברו חמש שנים, הכאב והחלל לא נעשים קלים יותר, אך אנחנו מנסים להפנותם לעשייה מבורכת. 

"בימים אלו אנו מובילים את תחרות הרעיונות GCC כדי לחזק את הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות. באתר התחרות מתקיימת הצבעה על הרעיון הנבחר, ואני מזמינה את כולם להצביע באתר התחרות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...