שעת ערב במתחם חללי העבודה המשותפים "אחים" שבמרכז רחוב רבי עקיבא בבני ברק. זהו מעין WeWork לחרדים, מתחם חדיש הכולל חדרי ישיבות, כיתות וחללי עבודה קטנים, לא משהו שגרתי בין בתי הכנסת הרבים ומזללות הטשולנט של האזור.
במרכז המתחם, חלל גדול המיועד להרצאות ומוקף כורסאות וספות קטנות. על הפודיום, בקצה האולם, עומד ניסים ורטה, פעם שחקן בסרטים חרדיים והיום שותף ב"מורשת מכירות פומביות", ומכריז: "ספר ירושלמי נזיקין, דפוס האחים סלוויטא, מתוארך ל־1865 וכולל שני שערי מעטפת נדירים. מחיר התחלתי - 120 דולר". אגב, זהו אחד הפריטים הזולים שנמכרים כאן הערב, שרק התחיל.
יותר מ־200 פריטים יהודיים יעמדו כאן למכירה פומבית, בערב שמסתיים בשעות הקטנות של הלילה. בתפריט: ספרי קודש נדירים, תמונות המתארות מצוות ביהדות, כתרים לספרי תורה, פריטים ששרדו את השואה, והלהיט - ספרי קבלה עתיקים ומצהיבים, שאולי הרוכשים אותם, עם קצת תושייה וידע קבלי, יוכלו לחולל נפלאות.
המחירים ההתחלתיים לא נמוכים, כ־600 דולר בממוצע לפריט, אבל גם יש ב־1,000 וב־3,000 דולר, וגם - עוד נגיע לזה - ניתן לרכוש כאן הערב את מגילת אסתר היקרה בעולם, המוצעת למכירה במחיר התחלתי של 80 אלף דולר.
הקהל במקום, כ־100 איש, מורכב ברובו מגברים חרדים. חלקם באו להתעניין ואולי אף לקנות, וחלקם סקרנים שבאו לתהות על התופעה החדשה במגזר החרדי - מכירות פומביות של חפצי יודאיקה. יש גם מעט נשים ואפילו כמה ראשים גלויים, ללא כיפה, שבאו לתור אחר עוד חפץ ייחודי לאוסף היודאיקה שלהם.
אבל הנוכחים באולם עצמו הם המיעוט שמבין המתעניינים. הרוב, עוד כמה מאות אנשים, התחברו דרך אתר המכירה ברשת, שבו היא משודרת בשידור חי לכל העולם. כל מתעניין פוטנציאלי בפריטים יכול לעשות זאת מרחוק, גם מחו"ל, מבלי לחשוף את עצמו ולפתוח פתח לגנבים.
רוב ההצעות אכן מגיעות דרך האינטרנט או דרך קו טלפון מיוחד. ההצעות זורמות היישר לשני חסידים צעירים, שיושבים בפינות האולם כשהם שקועים במחשבים, עוטים אוזניות ומנווטים את המכירה.
על הספה לידי יושב דרוך שמעון, רוכש פוטנציאלי שהגיע במיוחד מאחת השכונות החרדיות בדרום. שמעון הגיע באוטובוס עם "רב־קו", אבל הוא מחכה במתח לפריטים שבהם הוא מתעניין וגם מוכן להשקיע בהם לא מעט כסף.
מתעניינים בפריטים בהתאם לחסידות. משתתף במכירה הפומבית מעיין בקטלוג הפריטים // צילום: מרים צחי
חלק מהנוכחים יושבים כשטלפונים צמודים לאוזניהם. הם עומדים בקשר רציף מול מישהו - קרוב, מכר, פטרון - ששלח אותם לקנות פריט אחד או שניים והעדיף מסיבותיו הוא לא להגיע בעצמו.
בפינאלה, בין שאר פרטי היודאיקה המסורתיים הכוללים פמוטים עתיקים, כתבי יד מרבנים נודעים ועוד, צץ לפתע פריט חדש יחסית, שנמכר רק בשנים האחרונות: שטרות של דולר שאותם נהג לחלק הרבי מלובביץ' ז"ל כברכה ממעונו בברוקלין.
מאז שנפטר הרב הפכו השטרות האלה לנדירים יותר, וכאן תוכלו לקנות אותם במחיר מציאה של 3,000 דולר ל־60 שטרות. יש גם אופציות נוחות יותר, למשל 4 שטרות תמורת 500 דולר, או דולר יחיד - מבורך מפי הרבי ולעיתים גם חתום עם תאריך הברכה על ידי המתברך - במחיר של 100 דולר. נו, מי אמר שערך הדולר בימים אלה נמוך יחסית?
בתי מכירות פומביות במגזר החרדי זוכים לפריחה מפתיעה בשנים האחרונות. כעשרה עסקים בתחום קיימים היום במגזר, בישראל בלבד, ויש גם כמה הפועלים בארה"ב ובאירופה. בין בתי המכירות הפומביות בארץ ניתן למנות את "קדם", "גנזים", וגם את "מורשת" שבמכירה שלו בבני ברק התארחנו.
"פתחנו את העסק שלנו לפני שש שנים", מספר למחרת המכירה ניסים ורטה ממשרדו שבבני ברק. הכרוז עם הפטיש מהמכירה האמורה הוא שותף ב"מורשת", ומספר כי "בעבר, כששוק הסרטים החרדי פרח עוד לפני עידן האינטרנט במגזר, הייתי שחקן מוכר. הפקתי ושיחקתי בלא מעט סרטים, ובהם סרט האימה החרדי הראשון, שנקרא 'זעקת הנפטר'.
"כשחקן, יצא לי לעשות פעם סרט על תחום כתבי היד, העתיקות והיודאיקה. לא הבנתי אז כלום, אבל איכשהו זה יצא סביר. מפה לשם, יצא שתקופה לא ארוכה לאחר מכן פגשתי ידיד ששאל אותי אם אוכל לעזור לו למכור כתבי יד ישנים שהיו אצלו וכך, לפני כ־15 שנה, התגלגלתי לתחום. במשך כמה שנים התעסקתי בזה מהצד, עד שהחלטתי יחד עם שותפי, אסף העצני, לפתוח בית מכירות פומביות מסודר".
נמכר בסכום הגבוה בהרבה מעבר לערכו המקורי. שטר דולר מהרבי מלובביץ'
איך עובדת השיטה ובכן, ורטה והעצני מקבלים מאנשים שונים פריטים להערכה, מעריכים את שוויים ובמקרה הצורך מערבים בכך מומחים ספציפיים, ואז מציעים אותם למכירה פומבית. "מכרנו עד היום יותר מ־100 אלף פריטים", מתגאה ורטה.
לאחר ההערכה הם מסכמים עם מפקיד הפריט, זה שהציע אותו למכירה פומבית, את מחירו ההתחלתי, רושמים את כל הפריטים בקטלוג מורחב הנשלח לכמה מאות מתעניינים, וכמה פעמים בשנה נערכת המכירה עצמה, המיועדת לאספני יודאיקה מכל רחבי העולם - עם נציגות חרדית בולטת.
הפריטים נמכרים לכל המרבה במחיר, ולאחר המכירה בית המכירות גובה כ־20 אחוזי עמלה מהמוכר ומהקונה. "אנחנו בעצם סוג של משרד תיווך", מסביר ורטה.
המגזר החרדי ידוע כפחות אמיד. מאיפה יש לו כסף לרכוש פריטים במחירים שכאלה?
ורטה: "רוב הלקוחות שלנו הם אנשים אמידים, בעיקר מארה"ב, ויש גם חרדים ישראלים בעלי אמצעים, שיכולים להרשות לעצמם לקנות פריטים כאלה בסכומים גדולים. אבל אכן, יש גם לא מעט אנשים שלא נחשבים לבעלי ממון אבל רואים עניין בלהשיג פריט כלשהו שמדבר אליהם. זה יכול להיות בגלל קשר אישי למשפחה, התעניינות ספציפית של אותו אדם בתחום מסוים או שלל סיבות נוספות".
לא לעשירים בלבד
אחד האספנים החרדים הידועים בתחום, ששמו מוזכר כרוכש בלא מעט מכירות, הוא לא אחר מאשר איש התקשורת החרדי המוכר דודי זילברשלג, שמתברר כאגרן רציני בכל מה שקשור לכתבי יד קדומים של החסידות.
"בעולם האספנות החרדית יש כמה צדדים", מסביר זילברשלג. "פן אחד אכן נוגע גם באנשים שלא משופעים בכסף, אבל הפן האחר, המהותי, הוא של חרדים שנהיו אספנים דווקא בגלל שעשו הרבה כסף.
דודי זילברשלג // צילום: יואב ארי דודקביץ
"החיידק הזה נדבק בהם אחרי שעשו כסף בעסקים שונים וחיפשו תחביב לעשירים. לחרדים אין כל כך הרבה סמלי סטטוס להתהדר בהם, ואספנות היודאיקה היא מוצא נוח עבורם. זה לאו דווקא מגיע מהרצון לאסוף, אלא אולי יותר מהרצון לרכוש יותר הכרה.
"יש גם לא מעט אספנים שמגיעים ממשפחה של רב ידוע כזה או אחר, ויבקשו לאסוף פריטים הקשורים באותו רב. אגב, ניתן לומר שעד לאחרונה רובם המוחלט של אותם אספנים היו דווקא חסידים ולא ליטאים, שאספו פריטים שונים הקשורים לחסידות, אבל גם זה השתנה.
"בכל מקרה, ההתעניינות באמנות ובחפצי קודש עתיקים גדלה במגזר החרדי בשנים האחרונות ללא ספק. יש הרבה סחורה, ואם בעבר לא היה פשוט להוציא אותה החוצה לשוק, כי היו מתי מעט שמכירים את הענף, היום הוא פשוט גדל".
זילברשלג מעיד על עצמו כמי שחי את הענף כבר מגיל 14. "האוסף שלי כולל בעיקר פריטים הקשורים לעולם החסידות - כתבי יד מאדמו"רים, מכתבים, מסמכים. היום האוסף שלי מונה קצת פחות פריטים, כי בשנים האחרונות נאלצתי למכור כמה מהם מטעמי צורך, אבל עדיין מדובר באוסף מכובד".
למה את החרדי הפשוט, לא העשיר, יעניין לרכוש פריטים ישנים במחירים כל כך גבוהים?
"זה מצוי מאוד מטעמים פשוטים: בן־גוריון לא גזר על המגזר החרדי לשנות את שמות המשפחה, ואנשים במגזר החרדי דבקים מאוד בשורשים שלהם. אם יש אדם שהוא צאצא של תלמיד לרב כמו 'החתם סופר' או רבי עקיבא איגר, הוא פעמים רבות יחפש כל מה שיש להשיג בנושא, ואנשים אכן הופכים עולמות במסגרת מה שהם יכולים להתמודד איתו. כמובן שיש כאלה שזה לא בהישג ידם בכלל והם מוותרים מראש, אבל אחרים משקיעים הרבה כדי להשיג כתבי יד או מכתבים נדירים מרבנים הקשורים למשפחתם.
"אני, למשל, השקעתי הרבה שנים כסף רב בפריטים מחסידות ויז'ניץ שאליה אני שייך. הייתי הביוגרף של החסידות, הוצאתי כמה ספרים בנושא והתחברתי לפריטי החסידות מגיל מאוד צעיר. זה כרוך, כמובן, בחיפוש בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס שייתכן שנמצא בו איזה פריט נדיר. עד היום אני מתחקה אחר האנשים שהתכתבו עם הרבי הקודם, מנסה לדבר עם צאצאיו, להשיג מכתבים שכתב או להחליף פריטים כדי שייכנסו חדשים לאוסף שלי".
קנייה מתוך רגש
גם זילברשלג וגם ורטה מדגישים כי בשנים האחרונות, בשל הריבוי במסחר במגזר וצמיחת השוק, ניתן לקנות גם הרבה מאוד מציאות.
"האינטרנט היטיב מאוד עם המסחר הזה", מסביר זילברשלג, "הוא הפך את השוק לחובק עולם, הן מבחינת ההצעות שמגיעות והן מבחינת ההגעה לעוד מתעניינים פוטנציאליים. בעבר לאנשים היה קשה להגיע לבתי המכירות, וכעת זה יותר קל עבורם, כי לא צריך להגיע פיזית.
"יש היום גם הרבה יותר רוכשים קטנים שנכנסים למשחק וקונים מציאות. לאחרונה, למשל, מכרתי אוסף גדול שהיה לי של ספרי מרטין בובר. התשלום שקיבלתי עליו לא השיג את השווי האמיתי של האוסף, אולי אפילו לא את מה שהשקעתי עליו בעבר, אבל מי שקנה קיבל אוסף מרהיב במחיר מציאה".
בתעשיית מכירות העתיקות החרדית יש גם דמות רבנית אחת ששמה מוזכר בהערצה - האדמו"ר מקרלין, תושב גבעת זאב. האדמו"ר נוהג לרכוש כתבי יד רבים, ובהם כאלה יקרים להחריד, ו"לגאול" אותם על ידי סדרת פרסומים שיוצאת לציבור הרחב. חוקרים שאותם הפקיד על הוצאת הכתבים לאור מטפלים בכל הכרוך בנושא, ובכך מנגיש האדמו"ר לציבור הלומדים החרדי - ולא רק - ספרים וכתבים נדירים שאחרים אולי היו מעדיפים לשמור לעצמם, לאור ערכם הנדיר.
זילברשלג לא רוצה להרחיב על האדמו"ר, שפועל בדיסקרטיות, אבל מוכן לומר כי "הוא למעשה רוכש את הפריטים בשביל אחרים, כדי לפרסם אותם, כחלק ממשימה גדולה שנטל על עצמו, להפיץ כתבי חסידות שלא ראו אור".
בחזרה לוורטה, שתוך כדי שיחה איתו נכנסת למשרדו ברכה מיטשניק. היא אמנם לא דתייה, אבל מתחקה אחר כתב יד קבלי שנעלם לפני שנים מביתו של סבה.
"מגדל בשמים"
"סבי ואב סבי", היא אומרת, "הרב חיים חג'בי ובנו, הרב משה חג'בי, עסקו בקבלה ועזרו לציבור, גם ברפואות וגם בכל מה שקשור לנפש, רוח ונשמה. באתי לכאן כדי לחפש כתבי יד דומים לאלה שאבדו למשפחה שלנו, כתבי יד ממקור תימני עתיק.
"הסיבה שבגללה נעלמו כתבי היד ממשפחתנו מקוממת. כשסבי ואביו באו לעלות לארץ מתימן, נאמר להם להשאיר שם את ארגזי ספרי הקודש הנדירים שארזו, והובטח שהללו יגיעו לישראל בהמשך.
"הם, כמובן, כבר לא הגיעו לכאן, ובשנים האחרונות התחלתי להתעניין בחומר ההוא ולאסוף קצת ספרים הדומים לאלה שהם השאירו שם, בתקציב שהחלטתי להקדיש לכך. התחלתי לבדוק כל מיני קצוות".
אחרי כמה דקות של בדיקת אחד מכתבי היד הקבליים, ברכה מחליטה להוציא את הארנק ולרכוש. אולי זה משהו שיחבר אותה רגשית לסב שנפטר.
"אנשים מתעניינים בתחום כתבי היד מסיבות שונות", מספר ורטה, "כל אחד והאספנות שלו, כל אחד עם התחום שמושך אותו. יש הרבה מכונים חרדיים שמחפשים כתבי יד ודברים שלא הודפסו כדי להוציא אותם לאור, ויש כאלה, כמו ברכה, ששומעים על ספר שסבא רבא שלהם החזיק עותק ממנו וצץ פתאום במכירות הפומביות".
"אין ספק שקנייה כמו שלי היא קנייה שנובעת מתוך רגש", מסכמת מיטשניק בחיוך.
משמרים את זיכרון השואה
יש פריטים לא מעטים שאנשים מוכנים לקנות כמעט בכל מחיר. "היה לנו קמע של רב הונגרי נודע בשם רבי ישעיה'לה מקרסטיר, שתמונתו נודעה כסגולה נגד מכות עכברים", מספר ורטה, "מכירת הקמע נפתחה במחיר התחלתי של 8,000 דולר - אבל הוא נמכר לבסוף בלא פחות מ־160 אלף דולר, ועם העמלה עבורנו הלקוח שילם לבסוף 192 אלף דולרים. כמה לקוחות רבו על הקמע והעלו את מחירו עוד ועוד, אבל הרוכש לא הסכים לוותר לאף אחד ולבסוף קנה את הקמע".
זילברשלג מספר שבשנים האחרונות היתה עדנה לפריטי יודאיקה ששרדו את השואה. "בעבר, לחפצי יודאיקה מהתקופה הזו לא היה מחיר גבוה, כי 'יד ושם', ואני אומר את זה כחבר הנהלה שם, באופן עקרוני לא רצה לשלם כסף על הפריטים שהוא מלקט עבור הצגה במקום.
"לאט־לאט, בשנים האחרונות, זה כן קרה - והגיע מלמטה. יש עוד ועוד מכירות של פריטים מהשואה, למשל מגילות, תפילין ומכתבי אדמו"רים מהתקופה, שיכולים להימכר בעשרות אלפי דולרים. הפריטים הללו תפסו מחירים מטורפים.
"לצד זאת, לאחרונה יש התעניינות רבה בפריטים שהיו בשימוש רבנים גדולים כמו הבאבא סאלי או הרבי מסאטמר".
מי שנחשבים גם הם לבעל ערך סגולי ומבוקש תמיד הם כתבים וחפצים הקשורים לתחום הקבלה. "זו התקופה הכי חמה של הקבלה", אומר ורטה, "אתה רואה במכירות קמעות שאנשים רבים עליהם ומוציאים המון כסף כדי לרכוש אותם.. אנשים אוהבים מאוד לחקור את הלא נודע, ולכל כתב יד שמגיע מתחום הקבלה ומדבר עליה או על נושא הנסתר מהעין יש ביקוש גדול מצד חוקרים ואספנים".
הגדה של פסח ממרוקו
לקמע אחד, שמכר לאחרונה, נלוותה הילה ניסית של ממש, עם סיפור חסידי שהעלה את מחירו. "היה יהודי בארה"ב, בעל מכבסה, שיום אחד בא מתחרה ופתח מכבסה אחרת בצמוד אליו", מספר ורטה, "התחיל סכסוך גדול ביניהם והיהודי שלח לרב שלו, שחי בהונגריה, מכתב על מה שאירע.
"הרב בירך אותו בישועה וצירף קמע קטן, וכמה ימים לאחר מכן המתחרה שלח חוליגנים שיעלו את המכבסה של היהודי באש. אלא שאלה, במקום לשרוף את החנות שאליה נשלחו, שרפו בטעות את החנות של זה ששלח אותם. כולם ייחסו את ה'נס' הזה לקמע ששלח רב".
קמע זהה מאותו רב, לכאורה בעל אותן סגולות, נמכר לאחרונה במכירה של ורטה בלא פחות מ־192 אלף דולר. "תבין", הוא אומר, "זה פריט שהמחיר ההתחלתי שלו היה 8,000 דולר, אבל אנשים פשוט רבו עליו.".
להתראות בשולחן הסדר
בקטלוג המהודר שהוציאו ב"מורשת" הופיע פריט נוסף יוצא דופן. בין חפצי הקודש והאמנות העתיקים בלטה מגילת אסתר בת זמננו, פרי יצירתו של האמן החרדי יואל וקסברגר, יחד עם שורת ציירות ואמניות חרדיות. מחיר התחלתי: לא פחות מ־80 אלף דולר.
"לקחנו סיכון כשהחלטנו למכור את המגילה הזו במכירה של פריטים עתיקים", אומר ורטה,"זו מגילת אסתר מצוירת וכתובה ביד על גבי קלף, עם 50 צבעים ועיטורי זהב 24 קראט. היא נעשתה בעבודה מאומצת שנמשכה שנתיים ונחשבת למגילה המפוארת ביותר שנעשתה אי פעם".
המגילה, כמובן, כשרה הלכתית לקריאה בחג הפורים. לאורכה שזורים ציורים לסיפורי המגילה בעיצובו של וקסברגר, ובהם "סיור" בארמון בשושן הבירה, תוך תיאור ויזואלי של החדרים השונים, העמודים המפוארים ועוד, כשחלק מהדמויות יוצאות מהמסגרות ויוצרות תלת־ממד.
במכירה הפומבית בבני ברק יש לא מעט סקרנים שבאו לראות בכמה תימכר המגילה. גם היוצר, האמן וקסברגר, נמצא כאן. "במשך שנתיים עבדו שמונה ציירות על המגילה הזו, עם ליווי צמוד שלי וטאץ' שלי", הוא מספר, "זו מגילה יחידה מסוגה, הכל מצויר בצבע מלא עם רמת דיוק גבוהה מאוד".
בשנה האחרונה, מאז שהתפרסם כי היצירה עומדת למכירה, הגיעו אליו גם שליחים מטעמו של לא אחר ממעצב העל טומי הילפיגר, אספן אמנות נודע.
"עכשיו אני מחכה לראות מי בדיוק יקנה אותה, כי אני הולך לבנות עבורה נרתיק נדיר, מאבן מיוחדת שתדמה את ארמון אחשוורוש או את הכרכרה וסוסי המלך, וכל הדמויות שמופיעות במגילה יגולפו גם עליה", הוא אומר בהתרגשות בערב מכירה, "למה אני ממתין עם היצירה של זה? כי בגילוף אוכל להוסיף גם דמויות הקשורות לרוכש".
80 אלף דולר מחיר התחלתי - מקווים ל־100 אלף. מתוך מגילת אסתר של וקסברגר
שמאי אמנות מקצועי העריך את המגילה במחיר גבוה אף יותר מהמחיר ההתחלתי הנקוב בקטלוג, 80 אלף דולר. בסופו של דבר המגילה לא נמכרה, אבל שלושה רוכשים פוטנציאליים טלפנו למחרת המכירה והתעניינו בה.
"כשווקסברגר טלפן אלי להציע את המגילה ואמר שהוא רוצה עליה 80 אלף דולר, אמרתי לו, 'תשמע, נראה לי שאתה קצת מגזים'", אומר ורטה, "בסופו של דבר, כשנפגשנו וראיתי את המגילה, הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר. זה היה פשוט עצום. אני מאמין שהיא תימכר במחיר סופי של קרוב ל־100 אלף דולר, כולל העמלה שלנו".
לצד זאת, וקסברגר מספר על יצירה מעניינת שמכר ממש השבוע לאספן אמנות - קערת ליל סדר בתלת־ממד. "זו קערה מיוחדת שבה הדמויות מההגדה של פסח יוצאות החוצה", הוא מסביר, "היא עשויה בצביעה ידנית מפוסלת, כך שאת ה'זרוע', הביצה וכל סימני ליל הסדר מחזיקים אנשים ש'סוחבים' שק ועליו הסימנים. מכרתי השבוע את האב־טיפוס של היצירה הזאת, בסכום גבוה, למשוגע לדבר, והשנה הוא יהיה הראשון שיעשה בה שימוש בליל הסדר.
"בשנה הבאה אני מאמין שנהפוך את זה לקצת יותר מסחרי, לכלל הלקוחות. למעשה", הוא מוסיף בחיוך, "אפשר לומר שהוא 'גנב' לי את האפיקומן. רציתי שהפעם הראשונה שבה משתמשים בצלחת הזו תהיה רק בשולחן הסדר שלי, אבל לא זכיתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו