קייס הדנה (רפאל) טקויה, מהדמויות הבולטות בקהילת ביתא ישראל, הלך לעולמו אתמול (ראשון) בגיל 97, יממה בלבד לאחר פטירתה של רעייתו אלמיטו. השניים, שהיו נשואים כ-77 שנים, הובאו למנוחות בעיר מגוריהם בית שמש.
קייס הדנה נולד בכפר גורבה שבמחוז בגמדר באתיופיה והתייתם בגיל צעיר. ב-1954 למד עברית ויהדות רבנית, ולאחר מכן הועסק על ידי הסוכנות היהודית כמורה לעברית ויהדות. ב-1976 הוסמך לתפקיד ליקה כהנת (כהן דת האחראי על אזור גדול) ושימש כדיין בערכאה גבוהה. ב-1985 עלה לישראל.
עם התיישבותו בישראל הוא החל לפעול למען הקהילה האתיופית. בין היתר ניהל את המשא ומתן נגד דרישת הגיור לחומרא, שעוררה אז זעם כבד בקהילת עולי אתיופיה מכיוון שאלה טענו שכלל אינם צריכים להתגייר, עמדה שלבסוף התקבלה על ידי הרב עובדיה יוסף. בשל קו נתון שנקט, הקייס הוכרז על ידי מפגינים בני העדה כאישיות בלתי רצויה. בהמשך קיבל החלטה שנויה במחלוקת נוספת, כשהכיר בבני הפלשמורה כחלק מביתא ישראל ופעל להעלאתם לארץ.
קייס הדנה ניהל במשך עשרות שנים את טקסי הסיגד ויום הזיכרון לנספים בדרך לישראל, ונחשב לאחד האישים החשובים ביותר בעדה האתיופית בארץ. ילדיו המשיכו את פועלו הציבורי. אחד מבניו, הרב יוסף הדנה, כיהן כרב הראשי ליהודי אתיופיה מטעם הרבנות הראשית עד 2017.
בעיר בית שמש קיבלו בהלם את הידיעה על פטירת קייס הדנה ורעייתו. "הזוג פעל שנים רבות למען העדה האתיופית בכל דבר שבקדושה, הושיט יד לכל אדם עזרה וחסד ללא תמורה והקים את בית הכנסת המפואר בבר אילן ליוצאי אתיופיה", ספדו לו בעיתון המקומי "בית שמש חדשות".
יהודית שפרינגר, שגדלה בסמוך לקייס, סיפרה: "בכל חג פסח בבוקר הייתי הולכת לבית הקייס לשמוע את סיפור יציאת מצרים. הייתי מגיעה לבד ומבקשת להיפגש עם הקייס, כשכל משפחתו כולל הנכדים נמצאים שם, ואני בצפייה דרוכה רוצה לשמוע את הסיפור. הוא היה יושב איתי ומספר לי, ואני הייתי כל כך שמחה". על רעייתו סיפרה: "היא הייתה יד ימינו, היה להם קשר מדהים. אשת חיל אמיתית, ענווה, צנועה, מכניסת אורחים. לפני חודש זכו להכניס ספר תורה".