צום עשרה בטבת: הטעמים שנוספו במשך השנים והמסורת שכנראה לא ידעתם עליה

צום עשרה בטבת יחל מחר (שישי), המציין את תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש והמדינה הישראלית הקדומה, ולהגליית עם ישראל: צום גדליה, צום י' בטבת, צום י"ז בתמוז ותשעה באב. לזמני כניסת ויציאת הצום >>

מאוחר יותר צירפו חכמים לטעמים של הצום גם את מיתתו של מחדש המדינה העברית בתחילת בית שני, עזרא הסופר, שיחד עם נחמיה בנו מחדש את הבית השני. עזרא הלך לעולמו בסמיכות לצום בט' בטבת ולכן נקבע שיצומו גם עליו בתוך הצום.

האירוע השני שהוסף אל הצום הוא תרגומה של התורה ליוונית בח' בטבת. מדובר על כך שמלך מצרים היווני, תלמי השני, כפה על חכמים לתרגם את התורה לשפה אחרת. הכפייה הזו נתפסה כאסון והסיבה המרכזית לכך היתה שלא באמת ניתן לתרגם את התורה בצורה מספיק טובה לשפה אחרת, כל שכן שלא ניתן לעשות זאת תחת כפייה. האירוע הזה נתפס כקשה ועקב הסמיכות שלו לצום גם הוא צורף אליו וגם עליו צמים ב' בטבת.

יום הקדיש הכללי

בנוסף לציון תחילת המצור על ירושלים, נקבע צום עשרה בטבת כיום שבו יאמרו קדיש על הנספים בשואת יהודי אירופה שיום מותם האמיתי לא נודע. את הקביעה הזו קבעה הרבנות הראשית בתחילת ימי קום המדינה. לכן נוהגים ביום זה להדליק נר זיכרון לנספים, להגיד את תפילת אל מלא רחמים אחרי הקריאה בתורה של הצום.

קביעת הרבנות כללה גם את ההוראה ליתומים מאב או מאם, להגיד ביום זה קדיש יתום עבור כל אלו שנספו בשואה ושאין להם צאצאים שימשיכו את זכרם.

מעמדו ההלכתי של הצום וההבדל מצום תשעה באב

יש הבדל בין שלושת הצומות צום גדליה, צום י' בטבת וצום י'ז בתמוז, לבין תשעה באב. שלושת הראשונים נוהגים רק מעלות השחר עד צאת הכוכבים כשתשעה באב נוהג הצום של יום כיפור, צום של 25 שעות, מהשקיעה עד צאת הכוכבים של היום למחרת. כמו כן, בצומות אלו אסור רק לאכול ולשתות, ואילו בתשעה באב חלים על העינויים שנוהגים גם ביום הכיפורים בהם רחיצה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.

צום ביום שישי

לוח השנה היהודי נבנה על ידי חכמי ישראל באופן שצומות בדרך כלל לא יחולו ביום שישי, ערב שבת, הסיבה לכך היא שביום שישי מכינים את האוכל לשבת וטורחים רבות בסידור הבית וניקויו. לכן באם יהיה צום ביום הזה הוא יקשה על כל העשייה הזו. החריג היחידי הוא עשרה בטבת שיכול לחול גם ביום שישי.

הסיבה לחריגות של הצום היא בכך שבנביא יחזקאל לא צוין רק שצמים בטבת, אלא ה' אומר לנביא שיש לצום 'בעצם היום הזה'. כלומר, בניגוד לשאר הצומות שניתן היה לסדר אותם כך שלא יחולו בערב שבת, את הצום הזה לא ניתן להזיז עקב הקביעה המוחלטת של היום שלו. מהבחינה הזו אם את צום גדליה וצום י"ז בתמוז אפשר לסדר כך שלא יחולו בערב שבת - את עשרה בטבת לא ניתן להזיז.

הקלות שונות שנהוגות עקב יום שישי וההכנות לשבת

כאמור, צום ביום שישי מהווה אירוע מורכב מבחינת ההשפעה שלו על ההכנות של כולנו לשבת. לכן נקבע שמותר להתרחץ בו לקראת שבת גם במים חמים. הקביעה הזו מחייבת גם אנשים שבדרך כלל נוהגים שלא להתרחץ באף אחד מהצומות לזכר חורבן המדינה היהודית ובית המקדש. נקודה דומה קשורה להסתפרות לקראת שבת שמי שצריך להסתפר כדי להראות טוב בשבת יכול לעשות זאת למרות הצום. גם כאן המנהג שלא להסתפר לא נקבע כחלק מביטויי הצום אולם יש שנהגו אותו לאורך השנים. אלא שבערב שבת הנקודה שונה וההכנות לשבת חשובות יותר מהמנהג הזה. הקלה נוספת קשורה לבישולים לקראת שבת. במהלך הבישול אנו בדרך כלל טועמים את האוכל כדי לראות האם צריך להוסיף תבלינים או דברים אחרים. אלא שלכאורה הצום אוסר אכילה. לכן מה שעושים זה טעימה של התבשיל ואז יורקים את הטעימה ולא בולעים אותה (כמו שכך עושים טועמי היין בכל רחבי העולם).

חיילים בפעילות מבצעית

אחת הנקודות המיוחדות והחריגות בשנה וחצי האחרונות זו העובדה שכוחותינו לוחמים במחבלי ארגוני הטרור חיזבאללה וחמאס. הלחימה הזו שמצריכה אנרגיות רבות מתנגשת לכאורה עם קיום הצום. אלא שלמעשה כל לוחם של צה"ל המצוי בפעילות מבצעית פטור מהצום כיון שהוא יכול להפריע למבצעיות של החלל, כך שמדובר בפיקוח נפש הדוחה את הצום.

הראשון שקבע בפועל את העיקרון הזה היה יהונתן בנו של שאול המלך, אז היה מדובר בניהול קרב קשה מאד נגד הפלישתים. הלחימה הקשה הזו גרמה לשאול המלך להכריז על צום חריג וזאת כדי לזכות לסיוע מהשמיים. אלא שיהונתן, ביטל את הצום עבור הלוחמים ואכל יערת דבש בתוך הצום וטען שצום מחליש את החיילים ומקשה את הלחימה ולכן אביו המלך טעה.

הכלל הזה חל אך ורק ללוחמים בפעילות מבצעית ולא בנוגע ללוחמים תומכי לחימה בעורף. כמובן כיון שהנושא הזה חריג ומורכב הרי שלכל חייל שיש התלבטות ושאלה בנושא ישנה חובה לשאול את רב היחידה את את רבני הרבנות הצבאית הראשית.

אנשים נוספים הפטורים מהצום

הצומות שנהוגים רק במהלך היום הנם קלים מבחינה הלכתית יותר משני הצומות הארוכים והחמורים, תשעה באב ויום הכיפורים. לכן במקרה של חולה, גם חולה שלא מצוי בסכנת חיים, יולדת, אשה הרה או מניקה וכן גם ילדים קטנים, שהצום קשה להם – פטורים מהצום. עם זאת ברור שאנשים אלו לא יאכלו בפומבי אלא בצנעא.

לא לכעוס ולריב

כל הצומות שנהוגים בעם ישראל מטרתם לא רק להתאבל על העבר אלא גם ליצור בתוכנו תיקון לבעיות שאפיינו את שתי המדינות היהודיות שחרבו בעבר. אחת הבעיות המרכזיות היתה שבוויכוחים הרוחניים בין סיעות שונות בעם, תפסה כל סיעה את האחרת ככזו שאינה קשורה לבורא העולם ושדעתה פסולה וגם האוחזים בה פסולים. סוג ההתנהגות הזו תואר על ידי אבותינו כשנאת חינם. קרי כשנאה שמקורה כלל אינו אמיתי אלא נובע מחוסר תחושת השייכות של חלקי העם השונים זה לזה. מבחינה זו את הנושא הזה הצומות באם להזכיר וגם להוות מהלך של תיקון. לכן בצומות, עוד יותר מבכלל השנה, ראוי להעצים את הקשר הטוב שלנו עם האחרים ועם השונים כשאחת ההדגשות בנוגע לכך היא להשתדל לא לכעוס כלל במהלך הצום ולהפך להרבות בעשיית טוב וביצירת חיבורים בין חלקי העם.

צום לזכר האפיפיור?

אחת המסורות המעניינות והמיוחדת הקשורות בעשרה בטבת קשורה לשליח הנוצרי פטרוס - האפיפיור הראשון.

בעולם היהודי ישנה מסורת כי פטרוס, אף על פי שהיה אחד השליחים של ישו, דבק באמונה היהודית ופעל להפרדת הנצרות הקדומה מהיהדות כדי שהנוצרים לא יטעו את היהודים בכך שהם למעשה גם יהודים מאמינים ומקיימי מצוות.

על פי המסורת הזו, דאג פטרוס להעביר את השבת הנוצרית ליום ראשון וכן גם ביטל את הלכות הכשרות. טעם זה, מוזכר בחלק מהמקורות ההלכתיים וכיון שפטרוס-שמעון כייפא-מת בט' טבת צמים גם עליו כדי להזכיר את גדולתו.

הטעם הייחודי הזה מוזכר במקורות היהודיים הקדומים רק ברמז עקב הצנזורה הנוצרית שפקחה לאורך הדורות על עם ישראל. יש לציין עוד שעל פי המסורת הזו פטרוס חיבר גם את אחת התפילות המיוחדות ביותר לשבת, תפילה הנקראת נשמת כל חי.

חשוב רק לציין כי הטעם הזה שנוי במחלוקת ועד היום לא ברור באמת מה הוא המקור הקדום עליו נשען ההסבר.