הגיבורים שמתגלים לאחר לכתם: צריך להקדיש את עשרה בטבת לגיבורי המלחמה

דניאל קסטיאל ז"ל, בנימין ארלי ז"ל, יוסף גדליה ז"ל, ליאור סיון ז"ל, אלישע לוינשטרן ז"ל, רותם לוי ז"ל - אלה שמותיהם של חללי העיר בית שמש שנבלעו בתוך ים הנופלים. עבור משפחתם הם עולם ומלואו, ומה עבורנו?

השנה אנחנו מציינים את עשרה בטבת אחרי הטבח ביום שמחת תורה ובעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. אני מבקשת מכולנו שנעצור השנה ונציין את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי עבור חללי טבח שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל שסיפורם לא נודע.

אף אחד לא נולד גיבור

אף אחד לא נולד גיבור. מדי יום אנו מתעוררים לבוקר עם הודעה שהמילים הראשונות בה הן "הותר לפרסום", ואז טקסט קצר יספר לנו על גיבורים שהיו ואינם, וכולנו עדיין תחת סיפורי הגבורה מיישובי עוטף ישראל ביום שמחת תורה.

האירועים האחרונים מלמדים שגדלים כאן המון גיבורים. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמו: "אני אהיה גיבור", אבל כנראה הגבורה היתה חבויה עמוק בכל הגיבורים שאת סיפורם אנחנו פוגשים מדי יום. צה"ל הצליח לגייס מאות אלפי חיילים בלי לייצר דרמה. הגבורה החלה בטלפון השקט שהגיע לכל חייל, ורבים רבים יצאו לקרב בלי שנתבקשו.

שאול טשרניחובסקי שואל: "אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש / איה אותה ארץ, איפה אותה שמש?" ומוסיף: "שלום לך עקיבא, שלום לך רבי. איפה הם הקדושים? איפה המכבי?". עונה טשרניחובסקי: "עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי, כל ישראל קדושים, אתה המכבי".

הגבורה נמצאת כאן מסביבנו - "כל ישראל קדושים, אתה המכבי". המציאות המיוחדת הזאת מצריכה מאיתנו תשומת לב מיוחדת. הידיעה שקיים סיפור גבורה שלא נודע מחייב עצירה. 

נעצור כולנו ביום עשרה בטבת ונפנה לחפש גיבורה או גיבור, נעצור לרגע ונעמיק בסיפורם. נחפש עליהם מידע, נבדוק מה כתבו עליהם חבריהם ובני המשפחה. נבנה לנו דמות שאנחנו רוצים להכיר אותו או אותה. דמות שנארח באופן וירטואלי בשולחן השבת.

בצער בלתי נתפס ליוויתי השבוע למנוחת עולמים שלושה מבני עירי. אלמנות צעירות, יתומים ותינוקות שלעולם לא יכירו את גבורת אביהם. ביקשתי מהמשפחות המופלאות: דברו כמה שיותר עליהם. לא רק על גבורת הלחימה אלא על כל מהלך חייהם. אני שבה ומבקשת: בואו נאמר ונספר טוב על אנשים בעודם עימנו, ולא רק אחרי לכתם.

ב־י' בטבת החל המצור, ב־ט' באב התרחש החורבן. השנה, ב־י' בטבת תשפ"ד נספר את גבורת הלוחמות והלוחמים, ובכוחם נחליף את חומת המצור בגשר האחדות בחברה הישראלית. 

הכותבת היא ראש עיריית בית שמש