המקרה שעומד בימים אלו לפתחו של בית הדין הרבני האזורי לרחובות חריג בכל קנה מידה, וגם ותיקי עורכי הדין אינם זוכרים כמוהו. בכל זאת, דיינים שאוסרים על גבר להינשא, למרות שהם עצמם סייעו לו להתגרש, אינו מקרה שכיח במיוחד, וזאת בלשון המעטה. כך סיפור על סירוב גט מצד אישה הפך לאיסור על גבר רווק להתחתן מחדש.
הפרשה החלה לפני כשמונה שנים, אז הגיש גבר לא פחות מחמש תביעות גירושין שונות. מאחורי הדרישה עמד קשר זוגי שרקם הגבר עם אישה אחרת, תוך כדי נישואין, שממנו אף נולדה לשניים בת משותפת. האישה מצדה טענה כי היא מעוניינת בשלום בית, ובית הדין שקיבל את הטענה, דחה את תביעות הגירושין שוב ושוב. האישה טענה כי היא מעוניינת רק שיעזוב את האישה הזרה וישוב לביתו, ולכן סירבה לספק לו גט. לבסוף, בית הדין קבע כי למרות שאין מקום לחייב את האישה בגט, לאור הנתק בין הצדדים – אם ישלם הגבר את פיצוי הכתובה – הדיינים ישכנעו את האישה להתגרש.
ב-2019 קבע בית הדין כי הגבר ישלם לאישה את כתובתה בסך 794 אלף שקלים, אך אז התעוררה בעיה חדשה. האישה סירבה לקבל את הגט מכיוון שטענה שבהכירה את האיש ואת אופיו אם לא תקבל את הכסף לפני הגט – לא תקבל לבסוף כלום. באחד הדיונים אמרה עורכת הדין של האישה כי הלקוחה שלה סוברת שהאיש "אינו ישר והגון ועשוי בערמומיותו למנוע מן האישה את קבלת זכויותיה, ויש חשש כבד ואמיתי כי תצא האישה קרחת מכאן ומכאן".
לבסוף, לאחר משא ומתן ארוך, הסכימה האישה לוותר ולמחוק תביעה שהגישה בהוצאה לפועל בגין מזונות עבר, והשניים הגיעו להסכם במסגרתו ישלם לאישה את כתובתה. "האישה, בקושי רב ובעיניים דומעות, הסכימה לביצוע הגט", נכתב בפסק דין שנכתב לאחרונה.
אלא שזמן קצר לאחר קבלת הגט, הבעל פנה וביקש לבטל את ההסכמות שעליהם חתם. חודש לאחר קבלת הגט כתבו הדיינים בזעם בלתי מבוטל כי "עתה מתברר לנו כי האיש מעולם לא תכוון לכבד את ההסכם, אלא פעל בתחבולות להשיג את מבוקשו בעורמה". לכן, ב-2021, הכריעו הדיינים כי הם עוצרים את אישור כשרות הגט עד הסדרת העניין. "עיכוב הנישואין של הצדדים יימשך עד להחלטה אחרת מבית הדין".
לאורך השנים ניסה בית הדין הגדול להביא את הצדדים להסכם נוסף, אך זה לא צלח. הגבר הביא עוד ועוד טענות שמטרתן לפתור אותו מתשלום הפיצויים לאישה.
בית הדין הרבני הגדול אף כתב כי "המערער מבקש להתיש את המשיבה באמצעות הגשת תביעות סרק שאין בהם ממש". לדברי הדיינים "המערער אינו בוחל להגיש בקשות וגורם להתמשכות הדיונים עד אין קץ".
לבסוף הוחזר הנושא לדיון של בית הדין הרבני האזורי ברחובות. הדיינים ציינו כי אין להם את האחריות לדון בדרך תשלום הפיצויים, שכן הוא נתון לפתחו של בית המשפט, אך הם כן עסקו בנושא כשרות הגט.
לבסוף, קבעו בצעד חריג, כי כל עוד הוא אינו משלם את דמי הכתובה, חל עליו איסור להינשא. "בעורמתו מנסה האיש להותירה בחוסר כל, ולפיכך בוודאי מצוה על בית הדין להעמיד את תקנת רבינו גרשום ולשמר את כבודן של בנות ישראל לבל יהיה למרמס, ולמנוע מהאיש להינשא לאחרת, על ידי גט שניתן בערמה", כתב הרב ציון אשכנזי בפסק הדין.
עו"ד רפי שדמי, מומחה בדיני משפחה, אומר כי לא בטוח שיש לבית הדין הרבני סמכות אכיפתית לקבוע פסק דין שכזה. "ראשית יש להבין כי כתובה זה שטר / חוזה שקובע שצריך לשלם. ככל שהשטר לא מתקבל על הדעת (למשל כתובה רברבנית) ושיעורו גבוה יותר, הסיכוי לממשה נמוך יותר. ההגיון מאוחרי הכתובה לפי הדין היהודי הוא פיצוי שנותן הבעל לאישה למשך שנה במהלכה תוכל לקיים את עצמה עד שתמצא בעל שיזון אותה. אמנם הדין היהודי קובע כי בני זוג נשואים, לא יכולים לחיות בנפרד ועל כן ביה"ד הרבני לעיתים מטיל לחץ על בני הזוג שיודעים שכבר לא ישוב לשכון ביניהם שלום בית, להתגרש. זוהי תקנת הציבור".
"במקרה הנדון בית הדין מנסה לתקן את העוול לכאורה שנגרם לאישה שכן במקרה שלפנינו ביה"ד קבע שמדובר בהונאה. העניין הוא שלאחר שהגט סודר, אי אפשר לחזור מכך לאחר שנכתב שטר הגט, אבל לא בטוח שהגבלת הגבר מלהינשא בשנית חוקתית", הוא אומר.
"לדעתי, השלכות פסק הדין על הצדדים הן כדלקמן: מצד האישה לדעתי ברגע שהוא מסרב לשלם היא יכולה לתבוע את כתובתה בהליך אזרחי במסגרת ההוצאה לפועל. מצד הגבר, הוא יכול על פניו לפנות לבית הדין הרבני הגדול במידה שהרבנות תסרב להשיאו בשנית ואם גם שם יסורב, לבית הדין הגבוה לצדק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו