עשה ואל תעשה: מדריך למתפלל בבית הכנסת ביום הכיפורים

לא לחינם כ-65% מהישראלים צמים ביום הכיפורים. החיבור של כל אחד לנקודה היהודית הפנימית שלו, הרצון להתנקות מחטאי העבר ולפתוח דף חדש טוב יותר משותף לכולם ובא לידי ביטוי בשותפות בצום.

צום זה הינו הצום היחיד עליו אנו מצווים בתורה. תחילת הצום לפני שקיעת החמה וסיומו למחרת לאחר צאת הכוכבים. הצום נדחה מפני פיקוח נפש או מצב רפואי הדורש אכילה ושתייה, אך גם במצבים אלו הדרך ההלכתית הראויה במידת האפשר היא אכילה ושתייה בכמויות קטנות של עד 30 גר' לאכילה ו-40 סמ"ק לשתייה ובהמתנה של 9 דקות בין אכילה לאכילה ובין שתיה לשתייה. במידת הצורך הרפואי אפשר לצמצם את הפרשי הזמן. כאשר ישנה התלבטות יש להתייעץ עם הרופא האישי ועם פוסק הלכה הבקי בעניינים אלו. הצום מהווה קיום של ציווי התורה 'ועיניתם את נפשותיכם' והוא נותן את התשתית המתאימה לתפילה וחשבון נפש הנדרשים מאתנו ביום זה.

נקודות חשובות לקראת התפילה

כניסה לבית הכנסת למי שאינו רגיל בכך עלולה להיות מורכבת ומסובכת. לפניכם מספר נקודות שהיכרות עמן יכולה להקל ולהפוך את התפילה בבית הכנסת לנעימה ומיוחדת/ונגישה יותר.

מחזור תפילה ליום הכיפורים: כדאי לרכוש מראש מחזור ובו התפילות ליום הכיפורים. רצוי לברר לפני כן מה הנוסח בו מתפללים בבית הכנסת אליו רוצים להצטרף ולקנות את המחזור לפי נוסח זה. מחזור בנוסח אשכנזי בבית כנסת עדות המזרח או להיפך - לא יאפשר למצטרף להתפלל יחד עם כולם. יש בתי כנסת בהם המתפללים משתמשים במחזורים שבית הכנסת מספק להם ובכך מתייתר הצורך לקנות מחזור.

מקום ישיבה: יש בתי כנסת שבהם המתפללים משלמים לקניית מקומות ישיבה לפני הימים הנוראים ויש בתי כנסת אחרים (בעיקר של בני עדות המזרח) בהם אין כלל מכירה של מקומות ישיבה. בכל מקרה רצוי בעת ההגעה לבית הכנסת לגשת לאחראי/גבאי ולבקש ממנו שיראה לכם היכן ניתן לשבת בלי לתפוס מקום השמור למתפלל אחר. בכל מקרה, ברוב בתי הכנסת, גם אלו שקונים בהם מקומות, משאירים מקומות פנויים לאורחים ומתפללים נוספים שלא רכשו מקום מראש.

התפילות ביום הכיפורים

הגברים נוהגים להתעטף בטלית בכל תפילות יום הכיפורים, אך גם מי שאין ברשותו טלית ולא מצא בבית הכנסת טלית פנויה, אין זה מעכב את ההשתתפות בתפילה.

תפילת יום הכיפורים נפתחת באמירה ציבורית של 'כל נדרי' המוכר בעיקר בזכות המנגינה המסורתית הנהוגה בקהילות אשכנז מזה מאות בשנים. הטקסט עוסק בסוג של התרת נדרים ציבורית כדי להיכנס ליום ללא שאריות של נדרים מהעבר.  במעמד זה נאמרת ברכת 'שהחיינו' על ידי החזן והקהל יחד והיא מסמלת את הכניסה לקדושת יום הכיפורים.

בכל יום חול ישנן 3 תפילות: ערבית, שחרית ומנחה. בשבתות וימים מיוחדים ישנן 4 תפילות מאחר ומתפללים גם את תפילת המוסף. רק ביום הכיפורים אנו מתפללים 5 תפילות – כשיום זה נחתם בתפילת הנעילה הנאמרת זו הפעם היחידה בשנה.

התפילות ביום זה ארוכות מהרגיל (ישנן בתי כנסת בהם התפילה נמשכת משעות הבוקר עד צאת הכוכבים ללא הפסקה, ובמקומות אחרים ישנה הפסקה המנוצלת ללימוד או למנוחה של כמה שעות בין תפילות שחרית ומוסף לתפילות מנחה ונעילה).

החלק המרכזי בכל אחת מהתפילות היא תפילת העמידה  הכוללת 'וידוי' בו כל מתפלל מתוודה על חטאיו מהעבר ומקבל על עצמו לשנות את דרכו. תפילת נעילה נחשבת לשיא של יום הכיפורים ובסיומה תקיעת שופר המסמלת את תקיעת השופר ביובל הקוראת לשחרור עבדים, וכן את התפילה ל'תקע בשופר גדול לחירותנו'.

הארגון העולמי של בתי הכנסת האורתודוקסיים קורא לגבאי בתי הכנסת ומנהיגי הקהילות להיות ערניים לאורחים ואורחות שצפויים להגיע לתפילות ביום זה, לסייע להם במציאת מקום ישיבה, ובהכוונה בתפילה.

הכותב הוא מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת