אילו היה ניתן לחשוף את מי שהיה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל בפני הציבור – ללא יח"צנות, ללא גיוסים פוליטיים, ללא מצגי שווא, ללא כל העטיפות והתחפושות - היו כולם רואים שילוב נדיר של תלמיד חכם עם אדם המופנה לציבור הרחב – לכולם.
תלמיד חכם. ללא שום כותרת נוספות: ראש ישיבה, רב קהילה, פטרון פוליטי, גדול המשיבים, ועוד איפור מיותר. תלמיד חכם - במובן המלא והמיוחד של המילה. מי שחייו מוקדשים ללימוד תורה. ללא דבר אחר, ללא בקשה נוספת. אלא בצניעות, בפשטות, במסירות, בהתמדה ובדבקות.
הרב קנייבסקי פינה זמן רב לקבלת הציבור הרחב. הוא שמע על מצוקותיו ושמחותיו, התלבטויותיו וחיפושיו, צרכיו ועולמו. היו תורים ארוכים מחוץ לביתו, ותמיד פתח שערי לב ותבונה כדי לתת מענה.
זו ההזדמנות שלנו לפגוש דמות מופת קיצונית ולהעצים את מקום תלמוד תורה, גם בתפישת עולם של תורה ועבודה. זו ההזדמנות שלנו לחלום על גאווה משפחתית, ולא רק לשמוח בבן המשפחה שהוא מ"פ במגלן (ויש להעריצו על כך), אלא גם להתגאות באחיו שמוסר את ימיו ולילותיו על מסירת התורה מדור לדור, התמדה, חיבור תורני והקדשת זמנו לכך.
כשידעכו צללי העיסוק האינטנסיבי בפקקים, בפוליטיקה, בחצר הביזנטית ובכל קליפה אחרת – אפשר שנתעורר למי שהוא היה באמת: תלמיד חכם. ולמי שגם אנו צריכים להיות: תלמידי חכמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו