אמה של אגם ברגר הציגה את יומנה האישי של בתה: "כשידיה אזוקות ורגליה כבולות היא מצליחה לעורר עולמות"

"בדיוק לפני שנה", כך חשפה מירב ברגר, אם התצפיתנית אגם ברגר, שנחטפה בטבח שמחת תורה ומאז שבויה בידי חמאס בעזה, "בתי אגם, ילדה מאוד שורשית, קיבלה ממני יומן במתנה לרגל יום הולדתה ה-19. שם היומן הוא 'ברחבי השמים - מסע להתעוררות רוחנית'. רק אחרי שהיא נחטפה אני מעזה לפתוח את היומן. היא הצליחה לכתוב ביומן הזה שני עמודים, ביום הולדתה".

"יש שני דברים ביומן שאני בוחרת לא להשאיר בין אגם לבין היומן, כי מרגיש לי שהיא מבקשת בזה משהו, שהיא מוסרת לנו משהו. ואלה שני המשפטים: אגם כותבת שהיא בוטחת בהשם שילווה אותה בכל צעד. עוד כתבה אגם שהיא מבקשת אהבת חינם. אני חושבת שאנחנו בעת הזו. ראשי התיבות של אהבת חינם זה אח. זה רגע להיות אחים. זה רגע לאהוב אחד את השני בלי מטרה, להבין שמשהו גדול מאתנו מתחולל כאן. לנסות להבין מה בורא עולם רצה מכל אחד מאיתנו ב-7 לאוקטובר".

אם החטופה, נשאה את דבריה בפני נשות סביון, במסגרת ערב זעקה ותפילה לשחרור החטופים והחטופות, תחת הכותרת "אגם האמונה" שנערך בבית חב"ד בסביון על ידי הרב שמואל ביסטריצקי ורעייתו רבקה. לצד מעמד הפרשת חלה המוני, הערב שילב תפילה עם הרבנית ביסטריצקי להשבתה של אגם וכלל החטופים ולהצלחת חיילי צה"ל.

מירב, סיפרה גם על תחושותיה מאז ה-7 לאוקטובר. "כאן עולה השאלה: למה. לי יש דיבור לבורא עולם מעצם היותי", אמרה, "וכן, אני בשליחות של בורא עולם והוא מבקש ממני משהו, ועכשיו אני צריכה לחפש את הדרך, איך אני עושה את רצונו כרצונו. שלושים יום של בכי בלתי פוסק".

במהלך דבריה, תיארה מירב את שלבי הקורס של בתה, זמן קצר לפני שנחטפה, ואת הרגע בו בירכה אותה בסיום. "אחרי שנחטפה, נזכרתי בברכה שנתתי לה. איחלתי לה שאנשים טובים יקיפו אותה ושכל מה שתעשה - תעשה מצוין. חתמתי את ברכתי לאגם ואמרתי לה שבמקום שבו אתה נמצא, זה הייעוד שלך".

"זמן קצר לאחר מכן אגם נחטפה. המשפט הזה מאמא מהדהד במוחה, והיא צריכה להבין מה זה לעשות ייעוד במנהרות החושך במחיצת הפעילים הרשעים. אז כן, לאגם יש ייעוד ואני בשליחות שלה. לאגם יש נשמה כל כך גבוהה ותעצומות נפש כל כך גבוהות בתוך האפלה והחשכה. כשידיה אזוקות ורגליה כבולות היא מצליחה לעורר עולמות".

מירב המשיכה ודיברה אל הנשים שהגיעו לחזקה בערב המיוחד. "אגם הצליחה לכנס את כולכן כאן, זה בזכותה. לכל אחת שהגיעה לכאן יש משימה להביא את אגם ואת שאר החטופים. לכל אחת שיושבת פה, יש לה משימה להביא את אגם ואת החטופים. לכל אחת שיושבת פה את הפנס היהודי, הייחודי, להאיר להם את הדרך הביתה. אני באמת חושבת שזה תלוי בכן. הרבה שואלות אותי על המאבק ומה אני עושה כדי להשיב אותה. אז כן, אנחנו הולכים למקבלי ההחלטות, אנחנו הולכים לאיפה שצריך, גם להאג ולוושינגטון אבל אני באמת חושבת שזה תלוי בכן. לכל אחד יש מה לעשות, לכל אחד יש תפקיד למען השבת החטופים".

"הרבה שואלים מה אפשר לעשות. ותשובתי היא שסיפורה של אגם הוא סיפור של אמונה. נראה שאגם משאירה לנו הוראות הפעלה מדויקות איך לנהוג בעת הזו". עוד הוסיפה אמה ואמרה: "אגם נחטפה כי היא יהודייה. והתפקיד שלנו להתנהג כיהודים ולהבין מה הזהות היהודית שלנו, למה אנחנו פה".

אם החטופה סיפרה שהיא צפתה בפתיחת היכל ספרי התורה בבית הכנסת של חב"ד בסביון, ומה היה הלקח שלה מספרי התורה. "אם האות האחרונה בספר התורה פסולה - אז כל ספר התורה פסול. זה כך גם אצלנו. נשמות יהודיות יושבות שם בעזה, ועל כן אנחנו חסרים. זו ההרגשה שצריכה להיות לנו, שאנחנו לא שלמים. צריכים להשיב את כל החטופים הביתה  כמה שיותר מהר, בריאים ושלמים, ברוחם, גופם ונפשם".

מירב חתמה את דבריה ואמרה: "ראשי התיבות של אגם זה: אמונה, גאולה, משיח. שנזכה לגאולה שלמה, שיהיה ברחמים. אני מבקשת שנהיה ראויים לחיילים שלנו, שזה יעמוד מול עיננו כל הזמן שהם מחרפים את נפשם".