העתידן פרופ' דוד פסיג: "יעברו כחמש שנים עד שמגפת הקורונה תדעך לחלוטין"

"התרחיש הסביר הוא שמגפת הקורונה תדעך בתוך כחמש שנים מרגע שפרצה, לכל המאוחר", כך העריך היום (רביעי) פרופסור דוד פסיג, חוקר עתיד מאוניברסיטת בר אילן, בשיחה עם "ישראל היום".

בחודשים האחרונים פורסמו ציטוטים בשמו של חוקר העתיד, פרופ' פסיג, המשמש כראש מעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר אילן. לפי דברים אלה, מגפת הקורונה לא צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2021 עם תפוצת החיסונים השונים, והיא תימשך כמה שנים נוספות. עוד נטען כי העולם מתקדם לעבר עשור אבוד מבחינה כלכלית. בעקבות כך, "ישראל היום" פנה לפרופ' פסיג כדי להעמיד דברים על דיוקם. 

"בפברואר אנשים ציטטו חלק מדבריי, בהם הזכרתי כי 100 עד 300 מיליון איש עלולים לקפח את חייהם מוקדם מדיי במהלך העשור הקרוב. לא הזכירו שאמרתי שזה רק במקרה שנגלוש לעבר חסינות עדר כפי שקרה במגפות במהלך אלפי שנים. בימים האחרונים אני מצוטט כאומר שיהיו כשמונה גלים עד לדעיכתו של הנגיף ולא  טורחים לומר בשמי שהמגפה הנוכחית תהיה קצרה יחסית למגפות בעבר", הבהיר פרופ' פסיג.

מה הצפי וכיצד יש להיערך למגפה? 

"ראשית, בחקר מגפות מהסוג הזה, נערכו סימולציות שמשקללות מספר גדול של משתנים ולכן מהימנותן גדולה. רבים המומחים שמפרסמים הערכות למשך התפתחות מגפת הקורונה, אך הם עושים זאת מתוך תחום דעת אחד בלבד. בדרך כלל מנקודת מבט רפואית או כלכלית וכדומה. אנחנו עורכים סימולציות רב תחומיות שמשקללות הרבה נקודות מבט כמו כלכלה, חברה, ביטחון פוליטיקה ועוד".

"בעזרת גישה זו, התפרסמו בחודשים האחרונים סימולציות מאוד מהימנות שמצביעות על כך שהתרחיש הסביר, קרי בסבירות של 70 אחוז, הוא שיהיו למגפה בין שישה עד שמונה גלים".

"יש אנשים שאולי ההערכה הזו מפחידה אותם", הוסיף פסיג, "אבל בעבר כשלא היה מדע, לקח לפעמים שני עשורים עד שהמגפות נעלמו לחלוטין והן חזרו בגלים רבים. הכולרה למשל, חזרה בשישה גלים ורק חיסון עדר הפיג את עוצמת הפגיעה של הווירוס. גלים כאלה היו לפעמים נמשכים שנים רבות, נעלמים לכמה שנים ושוב מכים בעוצמה גדולה יותר. העולם היה יוצא מהמגפה רק כשהושגה חסינות עדר".

פסיג הדגיש כי למרות זאת, "כיום האנושות במקום שונה בתכלית. יש לנו מדעים מפותחים, טכנולוגיות ניטור למכביר, מודלים סטטיסטיים משוכללים ועוד. לכן המגפה הזו תדעך יחסית מהר. אבל כולנו צריכים לוודא שהיא לא תדעך רק בחסינות עדר. אני יודע שאנשים רוצים להגיד שהיא תדעך מהר מאוד, קרי ממש בקרוב. אבל כל מי שמביט וחוקר את הנושא בכלים רב תחומיים, יודע שזה תהליך ארוך. חשוב שאנשים יהיו מודעים אליו ויבינו אותו. בכך נוכל להעצים את החוסן הפרטי והלאומי כדי לשרוד את מועקות התקופה".

קצב גלובלי, פוליטיקה וזנים חדשים

פרופ' פסיג הסביר כי יש שלושה משתנים שחשוב לציין בהתמודדות עם המגפה העולמית. "ראשית, יש כאן משהו שהאנושות לא חוותה כמוהו בעבר באינטנסיביות שלו. מדובר במגפה שתוך חודשיים השיגה את כל הפינות בעולם. מגפות בעבר נעו לאט יותר ובמהלך שנים בקושי דילגו על יבשות. הפעם בגלל מאפייני הגלובליזציה בכל תחום, המגפה היממה רבים בגלל קצב התפשטותה". 

"רבים חושבים שעוד מעט יהיה חיסון והכול יהיה מאחורינו. מה שהם מתקשים לראות זה הפן הלוגיסטי והפן הפוליטי של ייצור ושינוע מנות חיסון לשמונה מיליארד בני אדם שחיים על פני כדור הארץ. מלבד זאת, יש לקחת בחשבון שמדווחים כבר על זנים רבים של קורונה ועוד יהיו זנים חדשים אם לא מוטציות של ממש. מעבר לכך, אין איש שיודע כרגע כמה זמן הנוגדנים יחזיקו מעמד בגופם של מחוסנים. בדרך כלל חיסון לשפעת רגילה מספק נוגדנים לשלושה חודשים. גם כך הם מגנים על כ-60 אחוז מהמחוסנים".

המומחה הוסיף כי "תמיד יש קבוצה גדולה שגם אם היא מתחסנת - היא נדבקת בנגיף השפעת העונתית. כל הקבוצות שמנסות לפתח חיסון מכוונות למהימנות של 50% מהמחוסנים שלא יידבקו. מה עם 50% הנותרים שגם אם יתחסנו - בכל זאת יידבקו? ומה עושים אחרי שיתברר שגם החיסונים שבדרך יספיקו לשבועות או לכל היותר לכמה חודשים של נוגדנים, כפי שמדווח במחקרים שונים? המשמעות היא שכל כמה חודשים צריך לחסן שוב את האוכלוסיה. ועדיין לא דיברנו על העלויות שיהיו מסביב לסאגה הזו ועל העובדה שפיתוח חיסון זה דבר יקר, שרק מעט חברות בעולם מסוגלות לעשות זאת". 

לדברי פרופ' פסיג, "פיתוח החיסון לבדו אינו מספיק. הסיוט של מקבלי ההחלטות יהיה בשלב הראשון, כאשר כל מדינה תקבל מספר מסוים של מנות חיסון שכבר שילמו עליהם. בישראל קופות החולים ומשרד הבריאות קנו בסך הכול כמיליון מנות עתידיות".

מה עם יתר התושבים? 

"סביר מאוד שיתחיל דיון מוסרי, מתיש ועמוס פוליטיקה ואינטרסים בשאלה למי לתת את החיסון ראשון. למבוגרים שבקבוצת הסיכון או לצעירים כדי להניע את המשק? ממשלות במצבים כאלו מתפקדות פחות טוב וההחלטות מתקבלות יותר לאט. העובדה הזו לבדה תאט את קצב הפצת החיסון בארץ. יהיו דעות לכאן ולכאן ויהיה צורך בקבלת החלטות שנגזרת ממנה שאלה של מי לחסד ומי לשבט. הדיונים והעימותים הללו צריכים להילקח גם בחשבון כשמדברים על משך הזמן ותופעות הלוואי בהתמודדות עם הקורונה". 

פרופ' פסיג ציין כי "מדינות רבות יצטרכו לסמוך על עצמן בייצור מנות זולות יותר עבור תושביהן כי אף חברה בינלאומית לא תיתן בחינם את הידע של החיסון. למעשה ניתן להעריך שיהיה מאבק עולמי סביב מספר המנות ומעט מנות יגיעו לארץ בהתחלה. כשמשקללים את המציאות הזו, סביר להניח שנעבור בעולם בין שישה לשמונה סבבים של סגר חלקי, פתיחה של השוק ואז אחרי כמה חודשים סגירה חלקית. ההתנהלות הזו תאפשר לקיים את המשק ולהתקדם למצב שיהיו בסופו של דבר מספיק מנות כדי שהמגפה תדעך".

אז מתי המגפה תדעך?

"זה בסך הכל ייקח עד כחמש שנים, בתקווה שזה לא יעלה על שנתיים מתחילתה. וצריך להזכיר שוב שבעבר מגפות נמשכו עשרות שנים בגלים חוזרים ונשנים. לכן אין מה להיבהל מחמש שנים, אבל אנשים חייבים להסתכל על המציאות ולא לעצום עיניים. בפברואר אמרו שהמגפה תסתיים באפריל, באפריל אמרו בספטמבר וכך גם היום. ואנשים כל פעם מסרבים להבין את המשך של המשברים מהסוג הזה".

"בסך הכול זה בעוכרינו שאנו לא רואים את המכלול ואת המשך הסביר שלו. חבל שרבים רואים רק את החודש או החודשיים הקרובים. על מקבלי ההחלטות להבין שהתפקיד שלהם הוא למשוך כמה שיותר זמן בין גל לגל עד שהכול יהיה מאחורינו, כי בכך מדינות יימדדו אם הצליחו לעבור בשלום את המגה-משבר הזה שהשלכותיו עוד ילוו את ילדינו עשרות שנים בתוך המאה ה-21. ובגללו אנחנו עוד נשפר הרבה מהמערכות שיתברר כי לא עמדו במבחן". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו