3 מתוך 4 הבכירים פרשו // צילום: גדעון מרקוביץ' // שלושה מתוך ארבעה פרשו. מימין לשמאל: ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות - היחידה שנשארה בתפקידה. לצידה, המנכ"ל הפורש משה בר סימן טוב ופרופ' סיגל סדצקי. במסך המחשב הנייד: המשנה למנכ"ל, פרופ' איתמר גרוטו

מגפה פוליטית: כך הכריעו הפוליטיקאים את בכירי משרד הבריאות

לא רק פרופ' גרוטו: מתחילת המגפה פרשה כמעט כל צמרת משרד הבריאות • בר סימן טוב היה הראשון שהבין שאחריות לחוד וסמכויות לחוד, אחריו הבין זאת כמעט כל סגל הניהול הבכיר • "נתנו לי לנתח עם יד קשורה מאחור", הסבירה פרופ' סיגל סדצקי • הקורונה הפוליטית

כך הכריעה הקורונה את צמרת משרד הבריאות: פרישתו היום (ראשון) של פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הייתה רק שלב נוסף בפרישה של כמעט כל צמרת המשרד, בעקבות התמודדות של כל אחד מהבכירים במשרד עם ההשלכות הישירות של מגפת הקורונה, מבחינה אישית וציבורית.

הגל הראשון - בר סימן טוב פרש אחרי השיא

מנכ"ל המשרד שהוביל את מדיניות המשרד לאורך תקופת ממשלת המעבר והגל הראשון של הקורונה, היה הראשון לפרוש. בר סימן טוב, שהובא למשרד הבריאות על ידי שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, ניהל את המשרד במשך חמש שנים עד שהגיעה מגפת הקורונה. באותה תקופה זכה בר סימן טוב לאמונו המוחלט של ראש הממשלה, והיה למעשה בר-הסמכא המרכזי בנוגע להתמודדות עם המגיפה. 

למרות זאת, מיד עם הקמת ממשלת האחדות ומינויו של יולי אדלשטיין לשר הבריאות, הודיע בר סימן טוב על רצונו לסיים את תפקידו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה מאז להחזיר את בר סימן טוב מספר פעמים לניהול המשבר, ואף הציע לו לשמש כפרויקטור הקורונה אחרי פרופסור גמזו. אולם נראה כי הקדנציה הארוכה והצורך להתמודד עם שיקולים פוליטיים מורכבים הספיקו לבר סימן טוב שסירב - עד כה - לכל ההצעות. 

סירב לכל ההצעות. משה בר סימן טוב // צילום: אורן בן חקון
סירב לכל ההצעות. משה בר סימן טוב // צילום: אורן בן חקון

הגל השני - סיגל סדצקי "עם יד קשורה מאחור"

בחודש יולי האחרון פרשה ממשרד הבריאות בטריקת דלת פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד. סדצקי עזבה בטונים צורמים אחרי שכיהנה שנה וחצי בתפקיד. במכתב חריף בו הסבירה את המניעים לעזיבתה, תקפה סדצקי את ההתנהלות במשבר בחודשים האחרונים בתפקיד. "אווירת הטיפול במחלה ואופן קבלת ההחלטות השתנו באופן יסודי - והתוצאות ניכרו בנסיקת עקומת התחלואה", כתבה סדצקי. "דעתי המקצועית לא התקבלה. את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרו-אקטיבית - לבעלי אחריות נטולי סמכות”. 

פרופ' סדצקי תקפה גם את שר הבריאות יולי אדלשטיין ואמרה כי הוא "הוביל לפתיחת המשק בניגוד לעמדתי. הרגשתי שמתעלמים מההמלצות שלי. נתנו לי לנתח, אבל עם יד אחת קשורה מאחור".

האשימה את הממסד הפוליטי. פרופ' סיגל סגצקי // צילום: אורן בן חקון
האשימה את הממסד הפוליטי. פרופ' סיגל סגצקי // צילום: אורן בן חקון

ד"ר ארז און – ההבטחה שלא מומשה

ד"ר ארז און כיהן בתפקידו כמנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים בסך הכל 5 חודשים. און שמלבד היותו מנהל בית החולים פוריה היה ממונה למעשה על 11 בתי החולים הכלליים בישראל (לרבות שיבא ורמב"ם), ושל 13 בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים בארץ. 

הוא החליט לפרוש שכן לתחושתו לא קודמה הפרדת החטיבה בראשותו לרשות עצמאית. הצורך בקיום רשות עצמאית כזו הודגש גם בדו"ח מבקר המדינה, ועל סמך ההבטחה לעמוד בראש הרשות הזו הגיע ד"ר און לתפקיד. לפי גורמים במשרד הבריאות, השר אדלשטיין לא רצה לקדם את התוכנית ולכן און פרש. 

כיהן רק 5 חודשים. ד"ר ארז און // צילום: יגאל לוי, המרכז רפואי פדה-פוריה
כיהן רק 5 חודשים. ד"ר ארז און // צילום: יגאל לוי, המרכז רפואי פדה-פוריה

אבי בן זקן – אחריות ללא סמכויות 

אבי בן זקן, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל לפיתוח תכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד, החליט לפרוש לאחר שזכה במכרז לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של בית החולים "איכילוב". חשוב לציין כי בן זקן היה דמות מרכזית בניהול משבר הקורונה, ומחודש מרץ הוא עמד בראש ההיערכות של כלל מערכת הבריאות בארץ להתמודדות עם הנגיף. 

לבקשת המנכ"ל לשעבר בר סימן טוב, בן זקן שימש גם כמנהל המשל”ט (מרכז השליטה), שעסק בקטיעת שרשרת ההדבקות בישראל, ובמקביל ניהל את תחום הרכש, והתאום בין כלל הגופים השונים. גורמים במשרד הבריאות הסבירו אחרי הפרישה כי בן זקן הרגיש שלמרות האחריות שמוטלת עליו - לא היו לו סמכויות ממשיות לנהל את המשבר. "מה שקרה זה שהוטלה עליו אחריות רבה, אבל לא היתה לו סמכות להנחות גופים שונים ולא הייתה לו אחריות על ההסברה - ולכן החליט לעזוב", אמרו בזמנו גורמים במשרד הבריאות. 

מוריס דורפמן – עבר לשוק הפרטי 

סמנכ"ל הרגולציה של משרד הבריאות שפרש לאחרונה הוא מוריס דורפמן, שמונה למנהל הכספים של קופת החולים מכבי. דורפמן היה סמנכ"ל רגולציה וראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית. לא נמסר הסבר לפרישתו, אך מדובר בבכיר נוסף שפרש מהמשרד בעיצומו של הקרב על הקורונה. 

שלמה פשקוס – מאס במאבק עם משרדי הממשלה

יממה לפני התפטרות הבוס שלו, ד"ר ארז און, הודיע גם שלמה פשקוס, סמנכ"ל חטיבת בתי החולים הממשלתיים, על עזיבתו. בראיונות לתקשורת הסביר את הפרישה בצורך המתמיד להיאבק על כל החלטה עם משרדי ממשלה שונים, וציין כי למרות שמשרד הבריאות מפקח על התהליכים ביחס לקורונה - אין לו שליטה בפועל על זרועות הביצוע השונות. פשקוס מונה לסמנכ"ל כלכלה וכספים של המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

ד"ר אולי ויינשטיין – עברה לקופ"ח כללית

ד"ר ויינשטיין כיהנה עד לאחרונה כמנהלת חטיבת בתי חולים הממשלתיים. היא שימשה לבקשת המנכ"ל הקודם משה בר סימן טוב כמנהלת הרכש במשל”ט, אותו ניהל בן זקן. גם היא פרשה ממשרד הבריאות, וכיום היא מנהלת את מערך האשפוז בשירותי בריאות כללית.

מאס בויכוחים. פרופ' איתמר גרוטו בכנסת // צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת
מאס בויכוחים. פרופ' איתמר גרוטו בכנסת // צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

אייל בסון - עבר לעיריית ת"א

דובר משרד הבריאות ב-4 השנים האחרונות אייל בסון, החליט אף הוא לפרוש באחרונה. על פי הודעתו, בסון (37) עובר ממשרד הבריאות לעיריית תל אביב, בה ישמש כמנהל תחום אסטרטגיה תקשורתית.

פרופ' איתמר גרוטו - עימות בוועדת הכלכלה

נכון להיום, פרופ' איתמר גרוטו הוא האחרון שעוזב את הספינה המקרטעת של משרד הבריאות. גרוטו ניהל את משבר הקורונה מתחילתו, ואף נסע ליפן ללוות את הישראלים שנתקעו על ספינת הנופש, באירוע שהיה למעשה הסמן לתחילת בתחלואה בישראל, שם למד את המגיפה מקרוב. 

אולם ככל שנמשכה המגפה התקשה גרוטו להשלים עם ההתערבות של גורמים פוליטיים בהחלטות המשרד, מסיבות שנראו לו לא ענייניות. לאחרונה הוא אף התפרץ בדיון בכנסת על ח"כ מיקי לוי, במסגרת דיון בוועדת הכלכלה על אי פתיחתם של הצימרים. נראה שלגרוטו, שאף יצא לחופשה בשבועיים האחרונים, פשוט נמאס להתווכח עם הפוליטיקאים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...