האם קצב החיסונים נגד נגיף הקורונה בישראל ימנע את הצורך בסגרים נוספים בהמשך? בשאלה הזו עוסק בימים האחרונים ערן סגל, פרופסור לביולוגיה חישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע.
בסדרת ציוצים שהעלה לטוויטר, בעברית ובאנגלית, עוסק פרופ' סגל בקצב ההתחסנות בארץ וביכולת של החיסונים, מבחינה סטטיסטית, להשפיע על התפשטות נגיף הקורונה. לדבריו, בשל העובדה שישראל מצויה כעת תחת סגר ומאחר שכמחצית מבני ה-60 ומעלה כבר חוסנו, נקודת המפנה יכולה להתרחש בעוד שבוע או שבועיים.
"משרד הבריאות רוצה להדק ולהאריך את הסגר, כתב. "מוצדק? מחד - 5,000 מאומתים ליום, 700 חולים קשה בבתי החולים, ואין בדיוק סגר. מאידך - חיסונים וקצב עלייה לפי אשפוזים נמוך יותר מקצב העלייה זה לפי המאומתים".
בציוץ הבא פירט פרופ' סגל כי בחן תרחיש שבו יוסר הסגר בעוד שבוע. "הנחנו שהסגר השלישי פחות יעיל מהשני, ומקדם ההדבקה ירד רק ל-0.9, שמחסנים 150 אלף ביום, 30 אלף בסופ"ש, שהחיסון יעיל אחרי שבוע, 95% במניעת תחלואה קשה, 65% במניעת הדבקה, וש-80% בכל קבוצת גיל יתחסנו", כתב סגל. "הנחנו גם שתירשם האטה באמצע ינואר עקב מחסור בחיסונים ו/או העיסוק במתן המנה השנייה. למרות שהסגר פחות יעיל, המודל חוזה שגם אם נסיר אותו בעוד שבוע, שיא המגפה יהיה בעוד שבוע-שבועיים ומשם תתחיל ירידה. זה בגלל שההשפעה של חיסון בקצב כל-כך מהיר היא גדולה וכפולה, פעם אחת בהורדת תחלואה ופעם שנייה בהורדת מקדם ההדבקה".
עוד ציין המומחה: "קיבלנו שיא בחולים קשה של כ-750 בשבוע הקרוב, ושיא מאומתים של כ-7,000 בני אדם. המודל גם חוזה שלהארכת הסגר במתכונתו הנוכחית בשבועיים נוספים יש השפעה קטנה ביותר".
בהמשך סייג פרופ' סגל את דבריו בשל האפשרות שהמוטציה הבריטית המדבקת תתפשט בארץ. "הכוכבית על כל הניתוח זו המוטציה הבריטית, והכל תלוי בשאלה עד כמה היא כבר נפוצה כאן", ציין פרופ' סגל. "במרוץ בינה לבין החיסון, אם המוטציה נפוצה זה משנה מאוד את התמונה, כי קצב ההתפשטות שלה יגבר על קצב החיסונים ונהיה חייבים לעשות הכל כדי שלא תתפשט".
לא ניתן היה לקבל את התייחסותו של פרופ' סגל לנושא עד למועד פרסום הכתבה. יש להדגיש, כפי שכתב גם פרופ' סגל, כי לא ידוע עד כמה המוטציה הבריטית כבר התפשטה בארץ, וכן שיש הבדל בין חישוב מתמטי מדויק ככל שיהיה למציאות, שעשויות לחול בה תפניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו