משרד הבריאות מגבש בימים אלה לראשונה תוכנית חירום לאומית מקיפה לטיפול בבריאות הנפש ובמצוקות הילדים ובני הנוער. הצעד מגיע לנוכח העלייה החדה בהפניות של ילדים ובני נוער לשירותי בריאות הנפש, כולל אשפוז פסיכיאטרי וטיפולים בקופות החולים.
על פי נתונים לא רשמיים מבתי חולים פסיכיאטריים וקופות החולים, נרשמה מאז מגיפת הקורונה עלייה של עד כ־40% בפניות של ילדים ובני נוער, שמגלים מצוקה קשה וזקוקים לטיפול ולליווי נפשי. את דבר קיומה של התוכנית הלאומית החדשה חשף אתמול שר הבריאות ניצן הורוביץ בראיון שערך עם החתום מעלה בוועידת "ישראל היום" שעסקה בבריאות הנפש ובחוסן הנפשי של בני הנוער.
הורוביץ הוסיף כי תוכנית החירום הלאומית תוצג לממשלה, והיא תכלול את כל משרדי הממשלה הקשורים לנושא, כולל משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, וציין כי היא טרם תוקצבה.
ל"ישראל היום" נודעו פרטים נוספים על התוכנית, הנחשפים כאן לראשונה: בהנהלת משרד הבריאות כבר התקיימו דיונים ראשונים שבהם הוצגו נתונים ראשוניים על המצוקה הנפשית ההולכת וגדלה של ילדים ובני נוער, גם בשל הקורונה. לצד זאת, הוצגו חלק מהמרכיבים של התוכנית החדשה, שתכלול גם שירותי בריאות נפש חדשים שלא היו קיימים עד עכשיו בישראל. אחד מהם: הקמה של כעשרה מרכזי התערבות במשברים שייתנו טיפול ראשוני לילדים הזקוקים למענה בדחיפות, אבל יכולים להמשיך לשהות בביתם ולא זקוקים לאשפוז מיידי.
לדברי מקורבים לשר הורוביץ, ניתן להפעיל שירות חיוני זה באופן מיידי תוך שיתוף פעולה עם בתי החולים וקופות החולים. לדבריהם, מדובר ביוזמה של האיגוד לפסיכיאטריה של ילדים ונוער בהסתדרות הרפואית, שראשיו נפגשו עם שר הבריאות בשבוע שעבר והציגו את תוכניתם. עוד נודע כי במסגרת תוכנית החירום הלאומית, יינתנו מענקים ומלגות לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים של ילדים, תקצוב נוסף לקופות החולים בתחום זה וגם הרחבת שיתוף הפעולה עם תנועות הנוער והכשרתן במניעת אובדנות וזיהוי מצוקות נפשיות.
ילדים ונוער במוקד
התוכנית הלאומית התגבשה אצל הורוביץ גם בהמשך לביקור שלו עוד באוגוסט השנה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מרחבים" בנס ציונה. "מרחבים" הפך להיות הראשון אי פעם בישראל, ובין הבודדים בעולם, שמטפל אך ורק בילדים, בבני נוער ובצעירים. בביקור הציג פרופ' חיליק לבקוביץ, מנהל "מרחבים", את הנתונים על העלייה החדה של עד 40%ֵ בפניות למיון של ילדים ונוער בעקבות הקורונה, הצורך בהגדלה מאסיבית של מסגרות אשפוז וטיפול בילדים ובבני נוער וההכרח הדחוף בגיוס פסיכיאטרים ועידוד ההתמחות בתחום זה.
ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש במשרד הבריאות אמר אתמול כי "תוכנית חירום לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר היא חיונית ומבורכת. חוסר הזמינות של פסיכיאטרים ואנשי טיפול אחרים מביאה למצב בלתי נסבל של תורי המתנה ארוכים מאוד. אולם חשוב להקצות תקציב הולם שיביא עובדים חדשים, וישאיר את הפסיכיאטרים המומחים הצעירים במערכת הציבורית. חייבים להוציא לפועל את ההבטחות ואת התוכניות של משרד הבריאות כדי להביא מזור למצוקה הנפשית הקשה אצל הילדים, בני הנוער וגם אצל המבוגרים".
פרופ׳ דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית חולים הממשלתי שיבא בתל השומר, והיו"ר החדש של האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהסתדרות הרפואית, אמר ל״ישראל היום״ כי ״קיימת עלייה גדולה בשנה האחרונה במצוקה הנפשית של ילדים ונוער בישראל ובעולם. האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה של הילד כבר הכריז על מצב חירום ודו"ח עמותת ״עלם״ הראה עליה עליה במצוקות נפש של ילדים ונוער ברבעון האחרון של 2020 בהשוואה לתקופה מקבילה ב2019 של פי 2 עד פי 5 בדכאון וחרדה, הפרעות אכילה, הפגעות מארועי אלימות, ושמוש באלכוהול וסמים.
"בשל כך כמות הפניות הדחופות של ילדים ונוער לחדרי מיון בשל אובדנות, חרדות והפרעות אכילה עלתה בצורה דרמטית בין 50%-100%. רבים מהמתבגרים ומתבגרות שמגיעים למיון זקוקים לאשפוז פסיכיאטרי ובשל כך עלה השנה משמעותית שעור האשפוזים הפסיכיאטרים במחלקות הנוער, קיים קושי גדול למצוא מיטה פנויה.
"למשל, במחלקת הנוער בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה מצופפים 6 מתבגרים בחדר. בשל העומס משך האשפוזים התקצר ונוצר מצב קשה של שחרור מוקדם, חזרה למיון בשל אובדנות ואשפוזים חוזרים . גם המרפאות לבריאות הנפש של ילדים ונוער קורסות כשעוד לפני הופעת הקורונה זמני ההמתנה במרכזי בריאות הנפש השונים לילדים ונוער לאבחון וטפול פסיכיאטרי ופסיכותרפויטי עמדו על חודשים ארוכים ואף למעלה משנה. העליה במצוקה הנפשית בעקבות משבר הקורונה הגבירה משמעותית את העומס על המרפאות הקורסות ולפי דוחות הלמ״ס, מרכז המידע והמחקר של הכנסת וקופת חולים כללית חל גידול בתקופת הקורונה של 59% בכמות הילדים ונוער המטופלים במרפאות בריאות הנפש הצבוריות ושל 47% במסגרות הפרטיות.
"בפועל זה הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית להשיג תור לפסיכיאטר ילדים ונוער בזמן סביר אפילו באופן פרטי. האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בשיתוף עם משרד הבריאות יוזם הקמת מרכזי התערבות במשבר ברחבי הארץ על מנת להקל על המצוקה החריפה. מדובר בתוכניות התערבות חדשניות, קצרות ואינטנסיביות, כשבמסגרתן יתקבלו לטפול ילדים שסובלים ממצוקה נפשית חריפה שאיננה מצריכה אשפוז אך מאידך הטיפול בילדים דחוף ולא סובל דיחוי. ניסיון שנצבר בהתערבויות במשבר בילדים ונוער בתל השומר, שלוותה, שניידר וצפת הראה שהן יעילות ואף מונעות ב-70% מהמקרים צורך בהמשך טפול. מכיוון שקיים מחסור גדול בפסיכיאטרים לילדים ונוער מומחים, אנו מתכוונים לאייש את מרכזי ההתערבות במשבר במתמחים אשר יעבדו תחת השגחה ופקוח של מומחים.
"אנחנו מודים לאגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות ברשות דר' טל ברגמן ודר' יובל רווה , חדר הבריאות ניצן הורוביץ והמנכ"ל פרופ' נחמן אש שמצוקתם הנפשית של הילדים נגעה לליבם ומתגייסים לתוכנית חרום לאומית זו״.
"תשתית למנה נוספת"
בראיון התייחס הורוביץ, לראשונה, לאפשרות הממשית של החלטה על מתן מנה רביעית של חיסון קורונה לכלל האוכלוסייה בישראל, גם על רקע החשש מהזן החדש. "לגבי חיסון רביעי, יכול להיות שאנו בדרך. אני עוד לא יודע", אמר שר הבריאות. "נראה לפי הצורך הרפואי וירידת החיסוניות באוכלוסייה. ההחלטה לתת את הבוסטר השלישי היתה הצלחה, והיא הצילה הרבה אנשים בישראל. תראו מה קורה עכשיו ברוסיה ובגרמניה. חיסון רביעי יינתן אם תהיה אינדיקציה של ירידת חיסוניות - וכרגע עדיין אין מידע על זה. מי שקובעים אלו הרופאים ולא הפוליטיקאים, גם לא ראש הממשלה".
רופאים בכירים ששוחחו עם "ישראל היום" אמרו כי אין להם ספק ששר הבריאות מכין עכשיו את הקרקע לאפשרות שתהיה שוב החלטה של משרד הבריאות בגיבוי ראש הממשלה למתן חיסון רביעי לקורונה, בדומה להחלטה לתת את הבוסטר השלישי עוד לפני אישור רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה, החלטה שסוקרה בעולם כולו.
"אני שמח על הוועידה של 'ישראל היום', שגורמת לציבור לעסוק בבריאות הנפש שהיא החצר האחורית של החברה", הוסיף הורוביץ בדבריו בכנס. "עד עכשיו הרחיקו את מתמודדי הנפש ולא רצו לעסוק בהם - ואני שמח לשים על זה דגש. בתקציב משרד הבריאות בריאות הנפש בתעדוף הכי גבוה, וזו לא היתה החלטה פשוטה. ברור שזה מעט מדי, כל תקציב הבריאות מועט מדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו