"חשש משברון לב": איך מתמודדים עם הגעת החללים החטופים?

מומחי בריאות הנפש נערכים לימים הקשים • ההמלצות: להגביל חשיפה לחדשות ולשמור על שגרה • ההנחיות להורים: לשוחח עם הילדים מראש - לפני הצפת הסרטונים

בער"ן נערכים לאיוש נרחב של קווי הסיוע עם החזרת החללים. עסקת חטופים (ארכיון). צילום: אי.פי.איי

איך מתמודדים עם הבשורות הקשות שצפויות לנו בסוף השבוע ועם המראות של הגעתם לארץ של חטופים שהם חללים? איך מתווכים את המציאות הזו לילדינו?

"התקופה האחרונה היא רכבת הרים רגשית בין יגון לתקווה. אנו חווים רגעים מרגשים לצד אובדן ושכול. זו טראומה לאומית ממושכת. וכעת אנחנו הולכים בהיקף חסר תקדים להתמודד גם עם אבל ושכול ברמה הלאומית. התמודדות עם עצב ומועקה שאנשים מרגישים שזה מלווה אותם לאורך כל היום", אומרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית).
בארגון טיפלו מתחילת המלחמה בכמעט חצי מיליון פניות (ליתר דיוק, 437,856) ונערכים לאייש את קווי הסיוע בצורה נרחבת גם לקראת סוף השבוע הקרוב.

"להתעדכן רק בזמנים קבועים ולהימנע מחשיפה ממושכת". ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן, צילום: באדיבות המצולמת

לדברי ד"ר דניאלס: "יש לנו בימים האלה חשש משברון לב, שאנחנו יודעים שהוא מחכה לנו. אנחנו בדריכות ויש לזה אפקט גופני עלינו. המחשבה שחטופים שאנו מצפים לשובם, גם אם אין קשר אישי יש לנו הזדהות עמם, עלולים להיות לא בחיים היא מחשבה שקשה לשאת. אנשים שחוו אובדן וטראומה או קבוצות כמו הורים לחיילים עלולים לחוות מתח וחרדה גבוהים אף יותר".

ההשפעה של הבשורות הקשות והמראות הקשים עלוה להתבטא לפי ד"ר דניאלס בתסמינים גופניים, רגשיים קוגניטיביים והתנהגותיים כמו קשיי ריכוז, חוסר סבלנות, בלבול, עיסוק יתר בעיבוד המידע ובמחשבות ותרחישים, קושי לבצע משימות, קשיי שינה, כאבי ראש, עייפות, מתח בשרירים כאבי בטן. יש מי שעשויים להגיב למידע הכואב בהסתגרות ויש מי שיעדיפו עשיית יתר.

"נקווה שלא יהיה טקס כפי שעשה חמאס עם החטופים". במת טקס השחרור בעזה (ארכיון), צילום: רשתות ערביות

"אין דרך אחת נכונה להתמודד עם אובדן ומוות. אנחנו מבלים את חינו בניסיון להדחיק את זה ועכשיו זה עומד לפגוש אותנו", אומרת דניאלס. "אנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה לנו. מצד אחד לא להתעלם מזה, כי להתעלמות מקושי רגשי יש גם מחירים. מצד שני גם לא לשקוע. ההמלצה היא לא לעשות ריפרש כל היום לחדשות ולרשתות החחברתיות. עדיף לא להחשף בתדירות גבוהה למראות הקשים.

"מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת שמעמיסה על הנפש. להתעדכן רק בזמנים קבועים. אפילו לחסום אתרים שמראים תמונות קשות. חשוב לדאוג ל'ממ"ד הנפשי' שלי ולשלוט במה שנכנס. זה בסדר גמור להרגיש כאב ולהתפרק ומצד שני לא לשקוע ולהישאר בפעילות. להשקיע בהווה. בעבודה שלי ובמערכות יחסים. הלצה נוספת היא להיות בפעילות ולשמור על שגרה, כולל פעילות גופנית ושהייה בטבע".

לגבי הילדים ובני הנוער מציינת דניאלס שרצוי ללהקדים ולשוחח אתם לפני שיקבלו סרטונים קשים.
"חושב לתת להם בהלימה לגיל את המידע. להגיד להם שצפויים סרטונים ודיווחים קשים שעלולים להשפיע על איך שהם מרגישים ולומר להם שהם לא צריכים לצפות בכל סרטון שנשלח. אנחנו צריכים להימנע מלהניח שהילדים לא יודעים כלום או יודעים הכל. חשוב לתת להם לשתף במחשבות וברגשות ולהימנע מאמירות שמבטלות פחד או עצב".

"אין לנו אירוע דומה שאפשר להשוות אליו, אנחנו נערכים". דוד קורן, מנכ״ל עמותת ער״ן, צילום: סם יצחקוב

דוד קורן, מנכ"ל ער"ן: "לצערנו נראה תחילת השבה של ארונות או שקיות. אנחנו לא יודעים איזה מראה מחכה לנו. נתחיל לקבל גופות שעברו עינויים נוראיים. כל זה מביא אנשים רבים ממעגל ראשון, שני או שלישי של קרבה לפנות לקווי התמיכה למקום שאנישם פונים- מעגל ראשון, שני או שלישי. אין לנו אירוע דומה שאפשר להשוות אליו. כאשר צה"ל חילץ חטופים שנרצחו לא היתה לזה ויזואליה.

"נקווה שחמאס לא יעשה טקס כפי שעשה עם החטופים, ואם יש טקס כזה - ברור שזה מטריד אותנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר