מחקר חדש שמתפרסם היום (שני) של מערך הבריאות במטה משפחות החטופים והמכללה האקדמית תל אביב יפו, חושף: הציבור הישראלי נמצא בטראומה קולקטיבית מתמשכת כתוצאה מחטיפת 251 אנשים על ידי חמאס. למעלה ממחצית מהמצוקה הנפשית הכללית של האוכלוסייה סביב המלחמה נובעת מטראומת החטיפה.
"יש לנו אומה בטראומה - הדרך לשיקום לאומי מורכבת": דיון בכנסת בנושא חוסן נפשי והשלכות הלחימה (09.07.24) // ערוץ הכנסת
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת European Journal of Psychotraumatology חושף את ההשלכות האישיות והחברתיות הרחבות של מתקפת הטרור שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023. חטיפתם של 251 אזרחים, בהם נשים, ילדים, תינוקות וקשישים, יצרה מצב של "אובדן עמום" – תחושת חוסר ודאות מתמשכת לגבי גורלם של החטופים, שהפכה לטראומה קולקטיבית הפוגעת בלכידות ובחוסן של החברה הישראלית כולה.
המחקר חושף כי 93% מהישראלים מוטרדים באופן קבוע מגורל החטופים. המחקר, שבוצע על ידי ד"ר עינת יהנה, שי אוחיון, ועדי יהב מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, יחד עם פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, בחן את עמדותיהם של 740 משתתפים. מניתוח הנתונים עלה כי הטראומה חורגת בהרבה מגבולות משפחות החטופים.
בין הממצאים המרכזיים הנוספים: 80% דיווחו על תחושת כאב רגשי עז, ו-81% העידו על כעס ומרירות כלפי האירועים. 69% דיווחו על תחושת אי-ודאות מוחלטת בנוגע לגורל החטופים ולתוצאות האירוע. בנוסף, נמצא ש כ-50% מהמצוקה הפסיכולוגית הכללית (חרדה, דיכאון וסטרס) שחווה הציבור לאחר ה–7 באוקטובר מוסברת ע"י העמימות ביחס לגורל החטופים והמצוקה הרגשית הנובעת מטראומת החטיפה.
הממצאים מדגישים כיצד מצב של "אובדן עמום" משפיע לא רק על המשפחות אלא גם על החברה כולה. תחושת האובדן המתמשכת מייצרת כאב נפשי מתמשך, מותירה את החיים של כולנו בקיפאון וחוסר יכולת להתחיל בתהליך של ריפוי, החלמה או שיקום.
"הטראומה הקולקטיבית נובעת מהאובדן המתמשך"
"האובדן העמום הוא לא רק מצב אישי של המשפחות, אלא חוויה חברתית שמחלחלת לכל חלקי החברה, מעבר להכרות אישית עם חטוף," מסבירה ד"ר עינת יהנה, שהובילה את המחקר. "החטופים, בהיעדרם הפיזי, נוכחים פסיכולוגית בלב החברה הישראלית, והם הפכו לסמל של כאב משותף. זהו פצע שממשיך לדמם כל עוד אין פתרון וסגירה. הממצאים מראים כיצד חווית האובדן ואי הוודאות המתמשכת ביחס לחטופים משפיעה באופן דרמטי על הבריאות הנפשית הכללית של הציבור והיא טראומה קולקטיבית בפני עצמה, אשר פוגעת בתחושת הביטחון, האמון והחוסן החברתי".
השבת החטופים: צעד הכרחי לשיקום החברה
המחקר מדגיש כי החזרת החטופים היא תנאי בסיסי להפסקת הטראומה הקולקטיבית ולשיקום החברה הישראלית. "ללא החזרתם של החטופים, אי אפשר להתקדם בתהליך השיקום – לא של המשפחות, לא של החטופים שישוחררו, ולא של החברה הישראלית כולה," מדגיש פרופ' חגי לוין, שותף למחקר. "החזרתם היא צעד ראשון והכרחי לבניית אמון מחודש בין האזרח למדינה ולחיזוק הלכידות החברתית שלנו. בלעדיהם, החברה תישאר במצב של טראומה מתמשכת שפוגעת בחוסן הלאומי שלנו".
המלצות החוקרים: תוכניות שיקום לאומיות
החוקרים ממליצים על מהלכים רחבי היקף שיכולים לסייע בהפחתת הטראומה ולחיזוק הלכידות החברתית. הם מדגישים את הצורך בפיתוח תוכניות טיפול קבוצתיות למשפחות החטופים ולציבור הרחב, שיתמקדו בהתמודדות עם תחושות של אי-ודאות ובחיזוק החוסן הנפשי. בבתי הספר, יש לקדם יוזמות חינוכיות שיתמכו בילדים ובני נוער בהתמודדות עם תחושות של חרדה ומשבר.
בנוסף, יש להרחיב את הנגישות לשירותי בריאות הנפש לציבור כולו ולפתח מענים שיסייעו בטיפול בהשפעות ארוכות הטווח של האירוע. החוקרים מדגישים גם את החשיבות של ארגון טקסים לאומיים ומחוות סמליות שיחזקו את תחושת האחדות והאחריות ההדדית, לצד יצירת מסגרות שמעניקות הכרה ותמיכה למשפחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו