אנשי ארגון החלוקים הלבנים המתנגדים לרפורמה המשפטית נפגשו היום (שלישי) עם יו״ר ומנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל. מטרת הפגישה בעיקר להקשיב, ולתעד אנונימית את תחושות הרופאים כדי לשקף לממשלה את התחושות הקשות שיש בקרב רופאים רבים בגלל הרפורמה. מדובר במפגש פיזי ולא בזום מטעמי אנונימיות וחיסיון.
חשיבות האירוע טמונה בעובדה שהמסרים שייצאו ממנו יבטאו את גודל האסון על מדינת ישראל, ויהיה אפשר באמצעותם לתת תוקף נוסף וחשוב למאבק הרופאים ברפורמה המשפטית. בפגישה אמר ד"ר נעם טראוב, רופא ילדים מרחובות. "הצטרפתי עכשיו להר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) לאור נקיטת העמדה המוצדקת. אכן חברים רבים מדברים על עזיבה. הדיקטטורה עוד לא פה, אך זה הזמן להיאבק כדי לעצור אותה".
עוד הוסיף הרופא ואמר כי אני "מאמין להצהרות שלהם שיפטרו היועמ"שית או יפצלו את התפקיד. מבחינתי כאדם בישראל זה ייהרג ובל יעבור. זה לא רק קו אדום שלי. יזמתי מכתב של התפטרות אם תפוטר היועמ"שית. חתמו כבר יותר מ-300 אנשי בריאות. התהליך קורא ממילא. אנשים כמו פרופ' חן הופמן כבר עוזבים. אחרים לא חוזרים ואפילו לא מספרים. זה הזמן להשמיע קול. תגדירו עכשיו את הקו האדום. כולם מטופלים באותה מערכת בריאות. גם החרדים. אולי אם אנשי הבריאות ישמיעו קול אז יקשיבו וימנעו את האסון" סיכם הרופא.
רופאה אנונימית אמרה כי "אנחנו בהתקף חרדה מתמשך. מעולם לא היה לי קושי לישון ועכשיו כן. קושי להתרכז ולתפקד. זה משפיע על העבודה שלנו. עוסקים במצב. מוטרדים. קרועים בין המחויבות שלנו כרופאים בישראל לבין העובדה שהפכנו להיות עבדים של המערכת. אנחנו גם הורים והחובה הראשונה כאמא לילדים שלי קוראים לנו אנרכיסטים. מתעללים בנו. עבדנו קשה כל החיים ועכשיו רוצים לקחת הכל. המעמד נשחק. המשכורת נשחקה. אי אפשר לחיות כאן ואף אחד לא מקשיב לנו. הדבר האחרון שרוצים זה לעזוב. אבל צריך תקווה. לאן הולכים?" סיכמה.
עומר, מתמחה בשיקום באיכילוב. אמר: "מצטרף לאמירות - לא רואה אופק כרופא מומחה. מאוד אוהב את העבודה ואת מקום העבודה. שליחות. אבל איך אפשר לשרוד כך ההסכם עם המדינה הדמוקרטית הופר. ביטול עילת הסבירות, בשיטת הסלמי הוא חציית קו אדום. דין החוק הראשון כחוק האחרון. אנחנו כבר לא חיים במדינה דמוקרטית, עד שהחוק הזה יבוטל. עוד קודם הרשות המבצעת שלטה במחוקקת. חייבים חוקה שבסיסה שוויון".
רן לוי, רופא ילדים במכבי: אני "כאן בזכות התקווה שהר"י והחלוקים הלבנים נתנו לנו. המערכת שחוקה מהאלימות, מההזנחה, מהקורונה. על זה הגיעה סופת ההוריקן של הממשלה הבלתי סבירה בעליל. יש אמון יותר בהר"י מאשר במשרד הבריאות או הממשלה. אנשים שלא הבינו קודם מבינים עכשיו את החשיבות של הר"י. אף אחד לא רוצה לעזוב.
"אבל יש כאלה שהקו האדום נחצה ולכן מתחילים בתהליכי עזיבה, בצורה בלתי הפיכה. אסור לעשות שיימינג, אסור לשרוף את הגשר. חלקם יחזרו ורוצים לחזור אם רק תהיה תקווה. גם שאר צוותי הרפואה מסתכלים על הר"י כי הארגונים שלהם לא קיימים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו