בית משפט השלום בתל אביב דחה המלצה של פסיכיאטר, שהתבקש לחוות דעה אם אדם שנפגע בתאונה זכאי גם לפיצוי על פגיעה נפשית, להתנות את קביעת אחוזי הנכות באשפוז פסיכיאטרי בן חצי שנה. בית המשפט קיבל את עמדת התובע וקבע כי אי אפשר לחייב אדם להתאשפז.
התובע, תושב השפלה, נפגע בתאונת דרכים במאי .2015לטענתו, נגרמו לו פגיעות בגוף ובנפש שבעקבותיהן הוא מטופל אצל רופאי קופת החולים וכן אצל פסיכיאטר בבית החולים שיבא. במסגרת התביעה שהגיש נגד חברת הביטוח מונו לו ארבעה מומחים רפואיים מתחומים שונים שקבעו אחוזי נכות שונים, נוסף על פסיכיאטר שמונה על ידי בית משפט לתת חוות דעת פסיכיאטרית.
הפסיכיאטר, אשר בעבר שימש בתפקיד בכיר מאוד באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, "הציע" כי התובע יאושפז באשפוז יום בבית חולים פסיכיאטרי למשך כמה חודשים כדי לאבחן אם הוא סובל מדיכאון או מהפרעה אחרת. לטענת המומחה, רק אחרי אשפוז זה אפשר יהיה לקבוע אם מגיעים לו אחוזי נכות. לטענתו, הוא לא יכול להמליץ על אחוזי נכות פסיכיאטרית אלא אם כן התובע יאשפז את עצמו באשפוז לצורך הסתכלות וטיפול פסיכיאטרי.
התובע, באמצעות עורכת דינו מאירה זוהר, עתר לבית המשפט והגיש התנגדות. לדבריו, "אם תתקבל הצעת הפסיכיאטר, המשמעות היא שבמשך כל אותם חודשים הוא לא יוכל לחפש עבודה, יצטרך להתנתק ממשפחתו ובעצם לאבד את חירותו".
עו"ד זוהר ביקשה למנות מומחה אחר בטענה כי לא ייתכן שיידרש ממבוטח לוותר על חירותו ולהיעדר מביתו לתקופה כל כך ארוכה. לטענתה, התובע אינו מעוניין להתאשפז והמסמכים שאותם סיפק בהחלט מספיקים לצורך קביעת אחוזי נכות.
חברת הביטוח תמכה בהצעת הפסיכיאטר והתנגדה לבקשת התובע. בית משפט השלום בתל אביב קבע בתום דיון כי אי אפשר לחייב את המבוטח להתאשפז לשם קביעת נכותו, וביקש מאותו מומחה שהמליץ על אשפוז לחוות את דעתו אם ישנה בכל זאת חלופה אחרת לאבחון. לחלופין ביקש בית המשפט מהמומחה להבהיר מדוע אי אפשר לקבוע את שיעור הנכות של התובע בהתאם לתקנות המל"ל, המבוססות על התאמתו הסוציאלית של נפגע וכושרו לעבודה, גם ללא קביעת האבחנה המדויקת של ההפרעה שממנה הוא סובל.