לפני שנים אחדות הבאתי לפניכם את סיפור משפחת חנה ואלכס לוז. נזכרתי בסיפור זה לקראת חג האביב הבא עלינו לטובה. בין עשרות התצלומים של משפחת לוז היו גם מסמכים שונים ובהם דפים מהוהים מודפסים סטנסל, מאוירים שהיו פעם מאוגדים בסיכה להגדת פסח לבני הארץ שהיו סטודנטים בארה"ב בשנת 1948 וביקשו לעשות את החג שם בגולה. כיוון שהיו הרבה תצלומים אחרים לא הבאתי את החוברת הנ"ל לפרסום. מצאתי לנכון להביאה עתה לפני החג.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אלכס עלה מאוקראינה לא"י כנער עם הוריו בשנת 1925 משפחת לוזבנקו. הוא למד בגימנסיה נורדיה בת"א, סיים בהצטיינות והתכוון בגמר הלימודים להמשיך את לימודיו בטכניון אבל אז בשנת 1933 התגייס להגנה. שם הפך למדריך בתנועת השומר הצעיר והכיר אנשים שברבות השנים נעשו מפקדים ואנשי בטחון במדינת ישראל. נטיותיו של אלכס היו למדעים וכך נעשה מראשוני חמ"ד (חייל המדע) ששורשיו היו עוד לפני קום המדינה. אלכס הכיר את חנה לבית קוסקובצקי (בן-דב) מראשוני מטולה ונישא לה.
בשנת 1947 חשב אלכס להגשים את חלומו בלימודים גבוהים ויצא לאוניברסיטת ברקלי בארה"ב ללמוד. בארץ ישראל געש וסער ואלכס העריך בסתר לבו שיתכן ויצטרך להפסיק את לימודיו שוב. את הפסח של אותה שנה הכינו חבורת הישראלים שהיו בקליפורניה וגם ערכו חוברת הגדה. תכני ההגדה משלבים את החלום להקמת מדינה יהודית ואת המסורת. אני מביא את דפי החוברת כפי שהם מכיוון שמשתתפי הסדר הוסיפו את חתימותיהם על דפי ההגדה אולי תמצאו גם קרובי משפחה שלכם מאותה שנה בארה"ב.
1. חבורת חמ"ד במסע מחקר לחיפוש מרבצי אבן בנגב. משמאל: אלכס, פרופ' עקיבה פרומן ופרופ' איטלקי.
2. אלכס על ג'יפ.
3. חנה ואלכס לוז.
4. דפים מההגדה לפסח, ברקלי 1947.
5. עם פרוץ מלחמת העצמאות ארגן אלכס את כל הסטודנטים להגיע חזרה לארץ. טדי קולק שהיה הנציג שלנו בניו-יורק כותב ב- 10/6/1948 את המסמך הבא: בזה הנני ממנה את אלכסנדר לוזבנקו לאחראי על הישראלים העוזבים מחר ביום 12 ליוני 1948 את ארה"ב באוניה "מרין קרפ" . על כל אחד מהקבוצה הנ"ל להשמע לכל ההוראות והפקודות של אלכסנדר לוזבנקו.
