פרידה: "מאז דיי-ג'יי לא יצאתי לדייט אחד"

שלושה וחצי חודשים מאז יצאה מבית "האח הגדול" ופרידה עוזיאל הפכה לאחד השמות המדוברים במדינה. עוזיאל (26) מגיעה לריאיון ב"סויסה +1" ופותחת את הלב – על הטראומות שהותירה בה הזוגיות עם דיי-ג'יי שארפ, התקפי החרדה, והחיים שאחרי השהות בבית המפורסם במדינה. צפו 👆

אנחנו נפגשים שלושה חודשים אחרי "האח הגדול". יש איזה תובנות שיש לך במרחק הזמן?

"וואי, ברמות. קודם כל, בהתחלה בכלל לא היו לי תובנות. אני בן אדם שמבין לאט, לוקח לי זמן לעבד, וגם כי הכל קרה כל כך מהר. הבנתי על עצמי הרבה מאוד דברים. אנשים מספרים על 'האח הגדול' כאיזה חוויה טיפולית, או שהם נכנסו לעבור תהליך. אני לא קונה את זה. מי שרוצה לעבור טיפול, שילך לשלוותה, לכפר איזון או פסיכולוג. להיות במקום מרושת מצלמות 24/7 זה לא המקום לעבור בו טיפול. אבל אני כן יכולה להגיד שיש בחוויה הזאת משהו מאוד טיפולי, למי שיודע איך להתמודד עם הלבד ועם השקט, עם העובדה שיש הרבה מאוד זמן לעשות דברים בראש. אני תיקנתי מערכות יחסים עם אנשים בתוך הראש שלי. הבנתי הרבה דברים. הבנתי שגנטיקה זה אמיתי, שאני הרבה יותר דומה לאימא שלי ממה שחשבתי. אם אני מסתכלת על הפרק הראשון ועל הפרק האחרון או השבוע האחרון, אז ההבדל הוא שמיים וארץ. נכנסת פרידה אחת, יוצאת פרידה אחרת".

על "האח": לא זוכרת מה היה

צפית בפרקים? 

"לא. צפיתי בפרק אחד, שהוא אגב לא היה השיא שלי. לא צפיתי בפרק של המריבה עם אמילי, אני לא זוכרת אפילו מה היה בפרק שצפיתי, אני זוכרת רק קטע שאני יושבת עם אמילי והיא התבאסה שדיי-ג'יי העמיד אותה להדחה".

 למה דווקא בפרק הזה? 

"לא יודעת, הסתכלתי בקטע מחקרי כזה". 

הפודקאסט הזה עכשיו בדיליי של שלושה חודשים מבחינתי, כי היה לי ברור שניפגש הרבה קודם, אבל אני זוכר, כשפניתי, אמרו לי שאת מאוד מאוד מבולבלת ואת צריכה לעכל. גם שיתפת בעצמך, שאת עוברת איזשהו תהליך, בואי נדבר על זה. 

"אני מורכבת. יצאתי, אף אחד לא יודע שעברתי דירה והיא לא הייתה מרוהטת חודשיים, מה שגם מוביל אותנו לכל כך הרבה נושאים, כמו לשמור על קשר עם הדיירים האחרים. המעבר דירה מאוד חנק אותי וגם כל האפס למאה הזה, השלמת הפערים, דברים השתנו והאנשים השתנו. החברה הכי טובה שלי נפרדה מהבן זוג שלה, אחותי ודודה שלי עברו דברים. הרגשתי שרגע, אני רוצה לעשות סדר".

עזבי את המסביב, בואי נדבר עלייך.

"ההלם הראשוני הזה לא היה קל. אם נגיד את האמת, גם לא הבנתי כשיצאתי מהתוכנית, הרגשתי שאני יוצאת כאילו לחופשת מולדת כזה, לבקר, ואני חוזרת לבית 'האח'. גם הגמר אני מסתכלת על זה ואומרת 'בואנה, איזה קול'. זה הרגיש לי כאילו עושים ערב. לא הבנתי שזה באמת נגמר ולא חיים יותר ביחד. היה לי ממש קשה. הרגשתי נפילת מתח ועוד נפילת מתח, שעדיין קורית".

על החרדות: זו הרגשה של ריחוף

היו התקפי חרדה?

"לא. האמת שלא היו התקפי חרדה. דברים ורגשות מקבלים משמעות אחרת. אני זוכרת שבכיתי על זה שאני לא יכולה להעלות שטויות יותר בסטורי, כי פתאום יש לכולם משהו להגיד ופתאום אני מצפים ממני להיות".

יש גם את העניין של אובדן האנונימיות. 

"זה קטע. תמיד מדברים על זה שכל הילדות הקטנות רוצות להיות מפורסמות, וכמה שזה זוהר, ואז מדברים שזה קשה שאת לא אנונימית יותר, ושבוחנים כל דבר שאת עושה. אף אחד לא מדבר על הלבד. בוא'נה, זה מה זה  בודד? בודד שיא".

 מה בודד? הלבד? 

"לדוגמא, את לא יכולה לצלם דברים עם חברים כי זה עולה כסף. זה מרגיש לפעמים בודד. את לא יכולה לצאת עם ההוא, את לא יכולה לצאת לדייטים כי ישר ידביקו עליך זוגיות, למרות שהכרת את האדם הזה הרגע, את אפילו לא יודעת מה את מחפשת".

את מטופלת? 

 "לא רק שאני בן אדם רגיש, אני בן אדם מרגיש, אני קולטת מהסביבה שלי את הרגשות שלהם, וזה משפיע גם עליי. אני עם שיטה שהתפתחה מהמטאיזם וגם עם כדורים מגיל 18. היה אירוע בזמנו בנתיבות וזה היה אירוע".

היה התקף חרדה?

"חוויתי התקפי חרדה ועשו לי בדיקות דם, בדיקות לב ובדקו לי הכול, את הזרת, הבוהן, את הכל חוץ מהנפש ואז אמרו, טוב, אולי רגע, אולי זה התקף חרדה. ואז התגלגלו הדברים ורשמו לי ממתקים. זה היה מאוד מפחיד. אני זוכרת הפעם הראשונה שלקחתי כדור, זה היה בבר מסעדה. זה גם לא היה טריוויאלי כמו היום, זה היה פחות שכיח. היום לכולם יש חרדות, גם המצב המדיני עוד בכלל נותן לזה כאילו לגיטימציה וזה, אבל פעם חרדה זו הייתה, אני חושבת, מחלת נפש. זו בכלל לא מחלת נפש, חבר'ה. מחלה זה לא. היום אני לא סובלת מהתקפי חרדה. לפעמים אני יכולה להיות לי בגוף כזה, ואני קצת מרגישה שאני מרחפת. אני יודעת לחיות עם זה, אני כזה, 'אוקיי, מגניב, אז אני מרחפת'".

 אחרי שיוצאים מ"האח" מקבלים גם פסיכולוג מההפקה. השתמשת בו?

 "פעם אחת. אני לא מתחברת לשדה הזה של פסיכולוג. כאילו, בעבר, כשהייתי יותר צעירה וגם כשעברתי פה לעיר, אז כן הייתי הולכת לפסיכולוג. הוא היה מחבק אותי, טופח לי על השכם ואומר לי שאני לא אשמה ושאני מותק. זה אחלה מגניב, אבל זה רק מוביל אותי לסחוב את הבעיות שלי איתי ופשוט שאני יודעת שזה לא בגללי. סבבה, איפה הפאק? איפה? אז עברתי לשיטת טיפול שאני מטופלת בה כבר שנתיים, שכל הקטע שלה זה לקחת אחריות. אני לא קורבן של החיים, שכל מה שקורה לי נגרם פחות טוב הוא בסופו של דבר באחריותי". 

די-ג'יי, והבעיה עם זוגיות 

את יצאת מהבית בעצם בזוגיות. זה גרר הרבה מאוד עניין.

 "זה בכלל עניין עבורי. לפני שהייתי ב'האח הגדול', הייתי בן אדם, שזוגיות, זה גם היה איזה משהו קצת מורכב אצלו. יש גם התמודדות עם כל הקטע הזה של לצאת מ'האח הגדול' וגם להתמודד עם זה שהיו לי חיים גם לפני ורגשות ותסביכים גם לפני, והם לא נמחקו כשנכנסתי ל'האח הגדול', הם ממשיכים איתי גם אחרי".

ואז את מגלה בעצם שהזוגיות קצת יותר מורכבת ממה שחשבת. איך היה לגלות את זה? 

"גיליתי את זה בשנייה הראשונה שנפתחה הדלת, דיי-ג'יי  ניגש אליי, ואמר לי 'הכל יהיה בסדר, אל תדאגי, אני איתך'. פחדתי. היה שם גם איזה עניין מאוד גדול, ניסיתי לשאוב את זה מהדיירים, שמישהו יגיד לי ואף אחד לא אמר לי. הוא  היה יכול לחכות רגע. היה יכול לחכות רגע. הוא רצה לוודא שאני לא שומעת את זה ממישהו אחר או משהו כזה. ואז לקחו אותי לחדר, וסיפרו לי מה קרה, מאוד פחדתי, כי כבר הבנתי שיש סכסוך משפחות או משהו כזה".

ומה הרגשת? הרגע יצאת מקום שני ב"האח הגדול", על גג העולם, סוף סוף את יוצאת מהבית.

 "הרגשתי שחרב עליי עולמי. ואני קוראת כאילו את הדברים הכי דוחים בעולם, הרגשתי שזה כל מה שאני הולכת להתעסק בו כרגע. וכך היה. כן. זה באמת כל מה שהתעסקתי בו".

נעלבת?

"בטח".

"יש משהו ספציפי שאת זוכרת שנאמר שממש פגע בך?

"שהייתי רק סטוץ. היו דברים מהממים. לא רלוונטי כבר, שכולם יהיו בריאים ומאושרים. הסטוץ, החשפנית, קראתי הכל. זה מספיק מבלבל, ומספיק השינוי בו החיים שלי הפכו לחיים ציבוריים. מערכות יחסים עבורי, זה משהו מאוד אינטימי. וזה ממילא בחוץ, כי החלטתי לעשות את זה במסגרת 'האח הגדול'. אז גם הדבר הזה".

כעסת על דיי-ג'יי? 

"לא כעסתי עליו. אני אגיד משהו שיסכם את כל הדבר הזה בצורה הכי טובה. זה לא משנה מי אשם. עם משפחה מתחתנים, בסופו של דבר, ואני בת 26, אני לא בת 20, וכן כבר רואה את עצמי בשלב קצת יותר מתקדם של החיים, ולא ראיתי את עצמי. זו לא מלחמה, זה צריך להיות באהבה. בטח כשאני באתי מהמקום הכי אוהב והכי מכניס אליי הביתה ולמשפחה שלי. לא צריך לחפש אשמים. הוא כל הזמן אמר לי, אני אגרום לה להכיר אותך, וזאת הייתה הבעיה. לא היה שום דבר נכון בדבריה. אני לא חשפנית ואני לא סטוץ וכל הדברים האלה. אז זה לא שהיית צריכה להכיר אותי ולהבין ש'אה, נכון, אני באמת לא חשפנית'".

מתי דיברתם עם פעם אחרונה?

"האמת היא שהשבוע שהוא שלח לי הודעה במנורה שלי 'בהצלחה', אמרתי לו תודה רבה. היה לי יום הולדת והוא שלח לי מזל טוב, אבל הוא לא ניסה לחזור".

מה הוא כתב לך?

 "הודעה מהממת. לפני ההופעה במנורה הוא כתב לי 'את כבר יודעת שאני מאושר בשבילך הרגע שחיכית לו כל חייך, עומד להתגשם. אמרתי לך שאת בנויה לזה עם כל העבודה הקשה, ואני בטוח שתהיי וואו, ואני גם בטוח שזאת רק תחילת הדרך בשבילך. אני יודע שאת בלחץ משוגע, הכול בסדר, תני לזה לבוא בדיוק כמו בהופעה הקטנה שלך במשימה ההיא בבית 'האח'. זה הזמן שלך'. זאת הייתה הודעה מדהימה. הייתי בשוק, ברור. עניתי תודה רבה שכתבת לי, אני מעריכה את זה מאוד ולבבות".

אני לא יודע אם זה מקומי להגיד את זה, כי מי אני ומה אני, אבל אני בכל זאת אגיד את זה. אני לא חושב שאתם מתאימים, זאת האמת. כצופה, שצפה מהצד שראה את מערכת היחסים הזאת חודש וחצי.

 "גם אני לא חושבת שאנחנו מתאימים. אבל סיבת הפרידה זה המסביב, המשפחה, כל הגועל שצף שם. אחרי שיצאתי מ'האח' גרנו יחד בסאבלט. זה היה בדיוק בשבוע הזה שהצטלמתי לאוליאר פריז ולרנואר, וכל הראיונות התייחסו רק לזה. ואז אני מגיעה הביתה וסמאללה, יש עוד תכתובת. אני נכנסת לעוד חרא, רק שזה בתוך הבית שלי. זה קשה. אז אמרתי די. הרגשתי שאוקיי, קשה להתמודד עם זה. ויש גם להרגיש כפוית טובה כלפיי הקב"ה. כל החיים שלי קרעתי את התחת בשביל הרגע הזה, והקב"ה אומר לי הנה זה 'הזמן שלך', ואני העדפתי לקחתי את האנרגיה ולהשקיע אותה במשהו לא בריא. א אמרתי, תודה, אני הפעם בוחרת בעצמי". 

היה לך קשה לקבל את ההחלטה הזאת?

 "לא. היה בכי והכל. היה בכי ואז חברה שלי באה ועזרה לי לכמה לקחת דברים, הלכתי לישון אצל שמואל חבר שלי כמה ימים, ובכיתי". 

הוא בכה?

"לא מולי לפחות. הוא בכה אחר כך. לא שאני רוצה להקל ראש בזה. אני מתה עליו, ילד מתוק, בונבון".

יש סיכוי שתחזרו להיות בקשר כזה? 

"מבחינתי הכל טוב, אני לא מסיימת שום דבר ברע, אף פעם. אני לא רוצה שמישהו יצא בחיים נגד אימא שלו, ונגד המשפחה שלו, אז גם הידיים היו כבולות. מה אני אגיד לו? הייתי אולי שמחה אם הייתה טיפה יותר אסרטיביות, טיפה. ולא כאילו, לא אהבתי את המשפט של 'היא תכיר אותך ותבין' כי לא זו הבעיה, אבל בסדר".

היום את פנויה לקשר?

"מאז דיי-ג'יי לא יצאתי לדייט אחד. לפני שנכנסתי ל'האח', הייתי בחורה מאוד מחוזרת. הייתי רגילה שיש סביבי אנרגיה גברית, כאילו גם אם זה בלייק הזה באינסטגרם. תמיד והיה לי מישהו, תמיד היה איזה בחור שרוצה להזמין אותי לדייט, ואני דוחה אותו כשאני מדברת איתו בוואטסאפ. היום כשאני מוכרת, זה קצת מרתיע אולי לפעמים. אני לא יודעת, אני חדשה בעניין. וזה מדהים, אני חווה משהו חדש".