מרימים לעצמאים: נקניקיות תוצרת בית

נקניקיות תוצרת בית // צילום: יוני ביק // נקניקיות תוצרת בית

לא פשוט להיות עצמאי בישראל, ונגיף הקורונה רק הפך את המצב לקיצוני יותר. הנגיף על שלל השלכותיו גרם להמון עצמאים, גדולים כקטנים, להיקלע לתסבוכת ולפרנסתם להיפגע. במדור "מרימים לעצמאים" נכיר לכם בכל שבוע עסק קטן מתחום האוכל, שכל רצונו הוא לשרוד את התקופה המורכבת הזו בשלום. והפעם: יצרן הנקניקיות ערן ביק.

עוד בנושא:

מרימים לעצמאיים: מארגנטינה באהבה

מרימים לעצמאים: מתחביב לעבודה מתוקה

מי אני?

ערן ביק בן 36, גר בתל אביב

מפעל חיי

יצרן נקניקיות ומוצרי שרקוטרי שונים. הכל ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. אני משתמש רק בבשר שגדל בארץ וכך תומך בחקלאות המקומית.

איך הגעתי לזה?

בהכשרתי אני טבח, עבדתי במסעדות בארץ ובניו יורק. במטבחים תמיד מה שמשך אותי יותר זה השלב היצרני של היום: הכנת בצקים, קצבות, צירים וכו'. בעיניי יש שם יותר קסם משלב הסרוויס של היום. בפעם הראשונה שנחשפתי לאיך מכינים נקניקייה מאפס נדלקתי. פתאום אתה טועם משהו, שכל החיים הייתה לך קונספציה שזה "זבל" ו "שאריות", ויש לזה טעם מהמם. התחלתי לחקור ולהתנסות, נסעתי לסטאז'ים ולסדנאות באירופה וארה"ב ופשוט נשאבתי לתחום.

מנת הדגל שלי?

האמת היום אני כבר לא מייצר את זה, אבל בניו יורק עבדתי במסעדה שהיינו מכינים בייקון מטלה. לא הבנתי איך בארץ אין כזה דבר עדיין. הרי טלה כל כך מתאים לארץ ובייקון זה דבר אדיר. אז בנוף הישראלי זה חייב לתפוס וכך היה. תוך זמן קצר מאיך שהתחלתי לייצר את זה בארץ המוצר ממש תפס והיום אין רשת המבורגרים שאין לה את זה בתפריט וכל מפעלי הנקניקים מייצרים את זה. לקוחות עדיין שואלים אותי אם יש את זה אבל היום אני מתמקד בנקניקיות. כרגע בתפריט הנוכחי הנקניקיות עוף לילדים הן הבסט סלר.

החלום הכי גדול שלי?

תחום השרקוטרי בארץ סובל מתדמית גרועה מאוד ובצדק. הייצוג העיקרי שלו הוא על ידי מפעלי נקניקים גדולים שמשתמשים בכל מיני תוספים על מנת להאריך את חיי המדף או לתת צבע מלאכותי למוצרים. אני לקחתי על עצמי להראות שלתחום השרקוטרי יש צד אחר. מדובר במלאכה עתיקה שבני האדם משתמשים בטכניקות שונות על מנת לשמר לעצמם בשר עוד מימי קדם שלא היו מקררים, הרבה לפני המהפכה התעשייתית. אם אצליח לשנות את התפיסה בארץ של הציבור הרחב לגבי נקניקיות אז עשיתי את שלי.

איפה אהיה עוד שנה מהיום?

בעוד שנה אמשיך ליצור ולייצר ארחיב את אזור החלוקה ואני שוקל להתחיל ללמד.

איך שרדתי את תקופת הקורונה?

הסגירה של כל ענף המסעדנות. המסעדות נפגעו פגיעה ישירה. אבל מאחורי כל מסעדה יש שרשרת של ספקים שגם להם קטעו את העבודה, וגם לספקים האלה יש ספקים וכן הלאה. זה כדור שלג גדול שקשה לעצור ויש הרבה נפגעים. ביטוח לאומי שלא דואג לנו כמו לשכירים. אנחנו משלמים הרבה יותר ואין לנו באמת רשת ביטחון מתי שאנחנו צריכים אותה. אבל אני גאה להיות שולמן.