רשת ההמבורגרים מנסה להפוך למסעדת סטייקים - האם זה עובד לה?

אנחנו מתים על ההמבורגר של "פריז טקסס", אבל האם נמצא את עצמנו חוזרים לכאן שוב בשביל סטייק וקרפצ'יו?

פריז טקסס, לא רק המבורגרים. צילום: יעל יצחקי

פריז טקסס, רשת שמתמחה בהמבורגרים לא רעים בכלל עם טוויסט אמריקני-צרפתי, רוצה שתדעו, ובכן, שהיא כבר לא מתמחה רק בהמבורגרים. בשבועות האחרונים עוברת הרשת מיתוג מחודש כמסעדת קצבים על מלא, וכל ארבעת הסניפים שלה מציעים כעת תפריט מעודכן שמציע מבחר סטייקים ומנות קרניבוריות נוספות. חלק מהמנות אמנם היו זמינות מדי פעם כספיישלים, אבל עכשיו הן מצטרפות לתפריט הקבוע. אל חשש – הביפבורגרים המפורסמים, שתמיד היו וככל הנראה עדיין יהיו הסיבה המרכזית שבגללה נגיע לפריז טקסס, לא הלכו לשום מקום, ועדיין מקבלים מקום של כבוד בתפריט.

הגענו לסניף גבעתיים הוותיק (יחסית) של פריז טקסס באחד מהערבים האחרונים. למרות שהעיניים שלנו כרגיל כאן, פזלו קודם כל לכיוון רשימת הביפבורגרים גם בתפריט החדש, נלחמנו ביצר והזמנו כמה מנות חדשות שאינן מוגשות בלחמניה, וככל הנראה היינו מדלגים עליהן בימים כתיקונם. קרפצ'ו וסטייק בהמבורגריה?! זה בדיוק מה שאנחנו חשבנו, אבל פריז טקסס, כאמור, כבר לא המבורגריה.

כבר לא רק המבורגרים, צילום: יעל יצחק

בלדה לברוסקטה
פתחנו עם מבחר מנות ראשונות, שהתגלו כגדולות, נדיבות ובהחלט ניתנות לחלוקה. קרפצ'יו קצבים בלסמי (שמן זית, רוקט, עם או בלי גבינת פרמזן – 48 שקלים), היה נחמד בסך הכל, אם כי לדעת אחד הסועדים חמצמץ יתר על המידה. יותר מדי בלסמי? הברוסקטה היחידה והארוכה שהגיעה עם המנה היתה מעולה: חמימה, צלויה ומתובלת היטב, ואלמלא המחוייבות המוסרית שלנו לבצוע אותה כדי שגם לאחרים יהיה, בקלות אדם בודד יכול לסיים שלוש ברוסקטות לבד.

מנה ראשונה נוספת, טרטר מח עצם - שייטל קצוץ שהוגש בתוך מח עצם צלוי לצד ברוסקטה (58 שקלים), המנה הייתה נימוחה וטובה מאוד, ופעולת גירוד הטרטר מהעצם ומריחתו על הברוסקטה העניקה לנו תחושת סיפוק בלתי מוסברת. אפשר גם לנגב כמובן, אבל השורה התחתונה היא שהשילוב בין מקלון המאפה הקריספי לבשר הקצוץ, הרך והמתובל יצר ביס די מושלם, לא פחות.

מנה נוספת מאגף הראשונות, קרפצ'יו אבוקדו בתוספת שמן אגוזי לוז וברוסקטה (44 שקלים), היתה נדיבה מאוד גם היא ולגמרי יכולה לרצות סועדים צמחוניים שמשום מה מצאו את דרכם לפריז טקסס. שימו לב שטרטר מח העצם וקרפצ'יו האבוקדו מוגשים בימים רביעי עד שבת בלבד, ולכן לא תמצאו את שתי המנות המוצלחות האלה בתחילת השבוע.

 

קרפצ'יו אבוקדו, צילום: דורון פרידמן


נתחים מנצחים?
אחרי הפתיחה המבטיחה המשכנו לסיבה העיקרית שלשמה הגענו לפריז טקסס המתחדשת, לפחות באותו ערב: הסטייקים. מכיוון שמבחר הבשרים ברשת משתנה לפי "מדד האיכות" של הצוות, ההיצע עשוי להשתנות בהתאם לנתחים שעמדו בסלקציה היומית של הצוות. לפיכך הומלץ לנו לנסות שני נתחים ללא עצם, שנמכרים לפי משקל: שפיץ שייטל (55 שקלים ל-100 גרם) ודנוור (60 שקלים ל-100 גרם). מחירים סבירים לכל הדעות, אבל הם אינם כוללים תוספות שאותן יש להזמין בנפרד.

הבשרים, שנצלו מדיום על הגריל בפשטות וללא מניירות, בסך הכל עשו את העבודה, אבל אלה לא היו הסטייקים הכי מדהימים שאכלנו בחיים. השייטל, נתח דל שומן מחלקה האחורי של הפרה, היה צמיגי יחסית, קצת קשה ללעיסה והתגלה כפחות מוצלח מבין השניים. הדנוור, נתח דק יותר מצוואר הפרה, היה טעים, רך מאוד והחליק במורד הגרון. זה אומנם רק עניין של פרזנטציה, ויש שיגידו שאנחנו מתמקדים פה בתפל, אבל צרם לנו שהבשר הוגש על צלחות ריקות לגמרי – דבר שהעניק למנות חזות דלה, בטח לעומת הראשונות המושקעות והפוטוגניות. משהו ליד הבשר, אפילו מעט ירק (שכן הצ'יפס שהוספנו הוגש בכלי נפרד), היה מוסיף הרבה לנראות. לא דיל ברייקר כמובן, אבל גם לא משהו שהיינו מעלים לסטורי.

סטייק במסעדת פריז טקסס, צילום: אנטולי קירינציקי


האם נחזור לפריז טקסס בשביל סטייק סביר במקום המבורגר מזהיר? קשה להאמין, שכן הקציצות בלחמנייה הן עדיין הפורטה של הרשת, ומסתמן שהן תמיד יהיו. מצד שני, הראשונות החדשות והמושקעות, שלדעתנו נותנות תמורה טובה מאוד למחיר, בהחלט ראויות לתשומת הלב ובלוטות הטעם שלכם. במילים אחרות, תגדילו לארוחה.

פריז טקסס,
גבעתיים, תל אביב, ראשון ולציון והוד השרון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר