שלום חנוך שכתב ואריק איינשטיין ששר תיארו פעם את המצב בעולם הבידור - "כל אחד רוצה להיות כוכב, אם לא כוכב אז בדרן, אם לא בדרן אז מנחה".
בעולם היין נדמה לפעמים שכל אחד רוצה להיות קברנה סוביניון, אם לא קברנה אז קריניאן, ואם לא קריניאן אז שיראז, ומשום מה זנים ייחודיים ומעניינים יותר זוכים לפחות תשומת לב ולפחות ביקוש צרכני, וחבל. דווקא החשיפה לזנים ולביטויים רבים יותר של הגפן מעשירה את החך ואת הדעת, ומאפשרת לנו להתנסות בחוויות טעם חדשות.
אחד הזנים הפחות מוכרים, בישראל כמו גם בעולם, הוא זן הבַּרְבֵּרָה המרתק. אמרנו פחות מוכרים, בחריג אחד - איטליה. ארץ המגף היא ממלכת הברברה, שם זהו הזן השלישי הכי נטוע. אם בחבל טוסקנה מככב הסנג'ובזה (זן נוסף שאתם חייבים להכיר), הרי מחוז פיאמונטה הצפוני הוא ביתו הטבעי של הברברה, והיינות המפורסמים ביותר מגיעים מסביבות הערים אסטי ואלבה.
מחוץ לאיטליה אפשר למצוא את הזן הזה נטוע בדרום אמריקה (ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי), בקליפורניה, ביוון, ברומניה, באוסטרליה, בדרום אפריקה - ואפילו אצלנו בישראל, אף על פי שנתוני הבציר האחרון מספרים שמהזן הזה נבצרו פחות מאחוז וחצי מסך הענבים הכולל, ומספר היקבים שמייצרים יין ברברה זני פה הוא חד־ספרתי. אבל - וזה אבל גדול, בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת הן במספר היצרנים והן בכמויות הנבצרות מהזן הזה, ותוך שנתיים הכמות שילשה את עצמה ואף יותר.
יותר רענן, יותר טוב
לדברי שיקי ראוכברגר, היינן הראשי והמוערך של יקב טפרברג, שהשיק בחודש האחרון לראשונה יין ברברה זני בסדרת הפרימיום של היקב: "יש מגמה בעולם היין, שאט־אט מחלחלת ליותר ויותר ציבורים, והיא מעבר ליינות רעננים יותר, פחות כבדים ומרוכזים, בעלי רמת כהל נמוכה יותר. אני מרגיש את זה גם בהעדפות האישיות שלי. זה תהליך. יינות כאלה צריכים להיות עשויים מזנים שיכולים להתאים למאפיינים הנדרשים, וכזה הוא הברברה.
"פילוסופיית העבודה שלי כדי להגיע לתוצאה המיוחלת היא אחרת: ראשית, באופן העבודה בכרם - דילולי היבול, בציר מוקדם יותר ששומר על החמיצות הגבוהה של הענב לצד הבשלה אופטימלית. שנית, גם ביקב, העבודה הייננית עדינה ומדויקת מאוד ומכוונת מראש לתוצאה המבוקשת - יין במיצוי עדין, שמירה על אופי הפרי, ללא טעמי עץ. לאחרונה חזרתי מתערוכה בארה"ב וגיליתי שם, באופן מפתיע, אפילו בקרב חלק ניכר מהלקוחות החרדיים שלנו, ביקוש הולך וגדל לסגנון הזה".
הוורסטיליות של זן הברברה רחבה מאוד. מצד אחד אפשר להתקין ממנו יינות קלילים וחומציים, ומצד שני יינות מרוכזים ועשירים יותר, אבל בכל מקרה המאפיינים שלו ייחודיים: הוא מפגין חומציות מודגשת שלעיתים חסרה בזני הענבים הסטנדרטיים בישראל, טאנינים מתונים, צבע אדום עמוק, ובטיפול נכון בכרם - יכולת להגיע לאיכויות מרשימות. האם זהו הטרנד הבא בעולם היין?
אז איך התרשמנו?
ברברה לגטו 2023, יקב היוצר
מקור הפרי בכרם ליד דיר ראפאת (אזור בית שמש). היין התבגר כתשעה חודשים בחביות עץ, צבעו כהה מאוד, ובאף סוכריית פטל ודובדבן שחור, לצד רמזים לציפורן ולקינמון. בלגימה הוא פחות חומצי מהמצופה מהזן, הטאנינים מודגשים. הטעמים שלו נגישים באופן שכולם יתחברו אליו וגם המחיר שווה לכל כיס (70 שקלים).
ברברה שור 2022, יקב שילה
אולי יין הברברה הוותיק בישראל (יוצר לראשונה ב־2007). עשוי 100% ענבי ברברה שגדלו בכרם צפוני בגליל העליון. היין שִׁכשך כ־15 חודשים בחביות עץ צרפתיות ואמריקניות, וצבעו בורגונדי עמוק ומבריק. יש לו ארומות דובדבנים ותותים, לצד בוקה מורכב של אורנים, פלפל שחור ומעט עור טרי, וטעמי פרי טרי אדום מרוכז וחמיצות נועזת, אולי טיפה מדי. גוף רחב וסיומת ארוכה ונעימה (89 שקלים).
ברברה אסנס 2023, יקב טפרברג
כניסה חדשה וראשונה לפורטפוליו היקב הגדול הזה של זן ברברה. מקור הפרי בכרם מבוא חורון, והיין התבגר כשנה במכל עץ אימתני של 5,000 ליטר. יש לו צבע אדום בהיר מאוד, באף תותי עץ, אדמתיות סירחונית חיננית (שמקורה בחלקת הכרם הספציפית) ושמץ עור. הוא צעיר וקליל עם חומציות גבוהה ורמת אלכוהול נמוכה. לא כל הטועמים שלנו התחברו לטעמים הייחודיים שלו, והוא מיועד בעיקר לחובבי יין מתקדמים ולמי שמחפש יין קצת שונה (100 שקלים).
ברברה רזרב 2022, יקב לוריא
מכרם ספסופה שבמרום הגליל ולאחר 16 חודשי התיישנות בחביות אלון. יש לו צבע בורדו עמוק עם שוליים סגולים, האף נקי ומדויק, פירותי מאוד (שזיף אדום של תחילת הקיץ) לצד שוקולד. חומציות לא ביישנית אך נעימה ומאוזנת בגוף רחב ומהוקצע, חף מבומבסטיות מיותרת. נהדר, לא פחות (149 שקלים).
ברברה ד'אסטי סופריור, לובאטלי 2021 (איטליה)
והנה הדבר האמיתי. היישר מגבעות אסטי, ברברה עשיר ומרשים בעל גוון סגול־בורדו עמוק ואטום, באף המון פרי שחור (אסנה, אוכמניות וקסיס) עם נגיעה מנטולית. הפה ממשיך את אותו קו בטעמים של דובדבני אמרנה ופטל שחור. סמיך וקטיפתי אבל מאוזן בחמיצות טבעית רכה. נפלא ממש, וגם המחיר סופר הוגן (110 שקלים).
ברברה רמת סירין "אבני החושן" 2016, יקב בנימינה
תראו איזו הפתעה מצאנו במרתפי היקב! מקור הענבים בכרם יחידני בדרום רמת סירין (300 מ' גובה), והם נבצרו בסוף אוגוסט. לאחר סחיטה עדינה ותסיסה מלולקטית, עבר היין להתבגר בחביות אלון (צרפתי ואמריקני) לכשנה ומחצה. בעל גוף עשיר ועוצמתי. צבעו אדום רובי עז האופייני לזן. בשלב הזה של חייו, הוא בעל טאנינים רכים וחומציות טובה ותומכת. שאפו (150 שקלים).
