"אוניגירי-יה": כשמשפחה מטוקיו מגישה אוכל רחוב יפני בפלורנטין

יש משהו מגניב במיוחד בלראות אישה בעלת חזות ישראלית מדברת יפנית קולחת בלב רחוב פלורנטין בדרום תל אביב. לאישה קוראים שרונה, והיא המייסדת והעלים של "אוניגירי-יה" חנות קטנה שמגישה מבחר קטן של מנות ממטבח היפני, בראשן האוניגירי - כיס אצה עם אורז וירקות, כמו סושי, רק קומפקטי ונוח לאכילה.

האיש אתו היא מדברת הוא בעלה יושי סאטו, מהגר מיפן המתגורר בישראל מזה 16 שנים. שניהם עברו לכאן מטוקיו עם בנם ג'ואי, שאחראי על הדלפק הקטן. החנות המוארת והמעוצבת בטוב טעם ויצירות קליגרפיה מהממות של יושי מעטרות את קירות העץ הבהיר.

איפוק מינימליסטי יפני שבא לידי ביטוי בכמות חומרי הגלם ובעיצוב, יוצר כאן אווירה מיוחדת. כמו במסעדות הקטנות של יפן, גם באוניגירי-יה יש מעט מאוד מקומות ישיבה ורוב הסיכויים תצטרכו לקחת את ההזמנה כטייק אווי, דבר שמתכתב יפה עם הפיכתו של רחוב פלורנטין למדרחוב משופע ספסלים.

המקום נפתח בשבוע שעבר והוא מגיש מבחר מצומצם של מנות שמוצגות לראווה בוויטרינה אך מוכנות על המקום לאחר ההזמנה. תמצאו כאן שני סוגים של אוניגירי עם דג, סלמון (24 ₪ ליח') וטונה (21 ₪ ליח') אפויים; שלושה סוגים של אוניגירי צמחוני (21 ₪ ליח') - אחד עם גזר וסלרי, שני עם פטריות שיטאקי, חביתת טמגו ומלפפון ושלישי ללא עצה אך עם עם גבינת מוצרלה ושמן שומשום שנקלה קלות על מחבת.

ניסינו את כולם והמסקנה היא שמדובר במנה טעימה שכיף לאכול בדרך ועל הדרך. על אף המרכיבים הפשוטים יחסית, האוניגירי שהוכנו במקום מצליחים להפתיע את החך עם טעם קצת זר וקצת מוכר, גם אחרי עשורים בהם התרגלנו לאכול סושי. הצטיין בכך במיוחד האוניגירי מוצרלה, שיש לו טעם מעט מעושן ומרקם מענג.

במקום מגישים גם סלט אטריות שעועית עם אצות ווקאמה, עגבניות, טמאגו ומלפפונים (35 ₪) וקופסת בנטו, חמגשית יפנית עם חתיכה נדיבה של סלמון אפוי, סלט אצות, סלט תפוחי אדמה יפני ואורז מאודה (64 ₪). בנוסף מוגשת במקום מנה של קארי עוף יפני שמבשל יושי במקום עם אורז מאודה וסלט תפוחי אדמה יפני (56 ₪).  

חשוב לציין שהמטבח כולו נטול גלוטן לגמרי, משום ששרונה הבעלים צליאקית. בנוסף, המנות כולן מורכבות ממרכיבים כשרים, למרות שהמקום מגיש עוף וגבינה (אם כי לא באותה מנה) כך שמי ששומר על כשרות ללא תעודה יכול גם הוא להנות מהן.

פלורנטין 36, תל אביב - יפו