"זה לא הזמן לארוחות כבדות מדי ולא הזמן לאוכל מתועש, מלוח מדי או מטוגן מדי. לגוף שלנו טוב כשהוא בריא", אומרת מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום תזונה במכבי מחוז מרכז וגם שוברת כמה מיתוסים על הדרך בה נכון לאכול בזמן שחווים תחושות מתח וחרדה.
לאור המצב המדיני-ביטחוני שפוקד אותנו, שוחחנו איתה וביקשנו שתעשה סדר בדברים, בכל הנוגע לתזונה המומלצת כעת. "דווקא כאשר אנחנו אוכלים אוכל בריא ונותנים לגוף שלנו את כל אבות המזון והערכים התזונתיים שהוא צריך, הדבר יכול לסייע לנו גם להרגיש טוב יותר ולהפחית את תחושת המתח", היא מבהירה.
אם כך, הסברה שאכילת גלידה משפרת את מצב הרוח במצבי סטרס או דיכאון היא מיתוס?
"כן, בהחלט. זאת רק דרך לגרום לנו לצרוך מוצרים ספציפיים. כל נושא הפחמימות אולי כן משחק כאן תפקיד, כי פחמימות אכן מעלות את תחושת הרוגע והשלווה - לא סתם אנחנו מחפשים את השוקולד, הפסטה, האורז ותפוחי האדמה במצבים של לחץ. מצד שני, אנחנו לא רוצים להשתמש בזה כ'מרגיע'. אוכל לא אמור להיות הגורם המרגיע, אלא נועד להזין אותנו. נכון, מבחינת ההתנייה, אנחנו אמנם מעדיפים לפנות לאוכל המתוק והמטוגן, אבל זה לא שאם אנחנו אוכלים גלידה אז אנחנו באמת נרגעים. זה משהו שלמדנו לעשות עם השנים ואין לזה ביסוס פיזיולוגי משמעותי, אלא להיפך".
מה לגבי "אוכל מנחם" כמו לזניות או פסטות?
"פה זה כבר עניין מאוד אישי. זה בדרך כלל משהו שקשור לזיכרונות נעימים מהילדות שלנו וזה בסדר גמור לאכול לזניה, אבל כחלק מהתזונה ומהתפריט. זה לא יפתור לי את החרדה הרגעית או המתמשכת שבה אני נמצאת. זה אולי יסיח לרגע את דעתי, אבל לא מעבר לזה".
אם כך, איך את ממליצה לאכול?
"לכל מי שנמצא כרגע בבית, אני ממליצה לשמור על שלוש ארוחות מסודרות ביום: בוקר, צהריים וערב. רצוי להקפיד על אכילת אוכל מבושל וחם, בייחוד בערב, כי ידוע שזה מאוד מרגיע אותנו לעומת אוכל קר".
איזה מזונות כדאי לשלב בארוחה?
"מומלץ תמיד לשלב ירקות, דגנים מלאים וחלבונים שאינם עשירים בשומן, אבל כן להוסיף הרבה שומן צמחי שמגיע מאבוקדו, טחינה או שמן זית, למשל. אם מישהו מרגיש שהוא צריך להוסיף משהו גם בין ארוחות, אפשר כמובן פרי או יוגורט - משהו קטן".
אי קטן של רוגע בזמן האוכל
לדבריה של סוקמן מומלץ ליצור מרווחי זמן ארוכים בין הארוחות. בין השאר, כדאי להיעזר בארוחה ובהכנתה לטובת הירגעות. "אני ממליצה לשלב גם את הילדים בבישול, ובכך ליצור איזשהו טקס או שעת פעילות סביב הארוחות", היא מציעה ומוסיפה: "זה יכול להעסיק אותם ולגרום לנו להתרחק מכל גורמי המתח לזמן מה".
סוקמן גם מסבירה שחשוב מאוד לתת דגש על זמנים מסודרים לארוחות. "הרעיון הוא באמת לא לשבת מול הטלוויזיה ולאכול כל הזמן, אלא לעשות הפסקות מסודרות לאכילה", היא אומרת ומסבירה: "אני ממליצה לעשות מזה ממש איזשהו טקס, לשבת מול השולחן ולהתנתק. פה זה באמת הזמן לשבת קצת עם הילדים ולדבר, לתת מקום לשיח חופשי על כל מה שקורה וליצור אי קטן של רוגע בזמן האוכל".
לדבריה, זה חשוב גם כדי שנהיה בשליטה והאכילה שלנו לא תהפוך לאמצעי שווא לרוגע, וגם כדי לייצר הפוגות בזמן שאנחנו במתח.
הימנעו מג'אנק פוד
סוקמן גם מסבירה כי בזמן שאנחנו נמצאים במתח וחרדה גדולים, מערכת העיכול שלנו לא עובדת. "כאשר אנחנו מסוגלים לאכול ולשתות, למעשה, מערכות רגועות יותר עובדות אצלנו בגוף (המערכת הפרהסימפטתית). לפעמים זה גם משפיע הפוך - אם נאכל, נוכל להשפיע קצת יותר על מערכות הרוגע ולהפחית את החרדה. לכן, למשל, אם מישהו חווה לחץ, צריך לתת לו לשתות כוס מים".
הרבה אנשים פונים במצבים כאלה לאלכוהול, האם זה מומלץ?
"נכון, אלכוהול הוא אמצעי מאוד פשוט וגם אולי נוח שאפשר לפנות אליו. לימדו אותנו שהוא בעצם מרחיק את התודעה שלנו מהצרות, אבל בסופו של דבר, זה לא בריא. ברגע שמסתיימת התחושה שהוא נותן, אנחנו חוזרים בצורה מאוד חדה וחזקה לתחושת החרדה ולא מתמודדים. הדרך להתמודד עם חרדה ופחד היא לא לברוח, אלא באמת להתמודד. למצוא כלים וחוזקות פנימיות, ואם זה לא אפשרי, לפנות לעזרה. כל השימוש בעזרים הכימיים גורם לנו לבריחה רגעית שגורמת לנו לאחר מכן צורך בפיצוי הרבה יותר גדול. כך אנחנו נכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו. מי שרוצה לשתות כוס יין, אז כמובן שאפשר, אבל זאת לא הדרך להתמודד עם חרדה".
איזה מאכלים עלולים להגביר תחושות מתח?
"כל הממריצים וכל מה שעשיר בקופאין. הרבה מאוד אנשים שותים עכשיו יותר קפה וזה פחות רצוי. גם כל מה שמטוגן מאוד או מלוח מאוד, כל החטיפים - למעשה, מעוררים וממריצים. אכילה שלהם גורמת עליה רגעית בלחץ הדם ואת הדבר הזה אנחנו יכולים לתרגם בתור חרדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו