קפה מרטיני: בר קוקטיילים וזיכרון מאיטליה שעשינו לו אידיאליזציה

בתור תיירים באיטליה ובאירופה בכלל, יוצא לפעמים שאחרי כיתות רגליים בין סמטאות ציוריות מגיעים רעבים מאוד למסעדה שלא נגעה בה יד פוסטר עם תמונה של מנות מהתפריט - והיא נראית לחלוטין אותנטית. אישה מבוגרת לבושה סינר עומדת במטבח ואחד המלצרים מניח על השולחן (בדרך כלל, כמובן, רק לאחר המתנה ממושכת) את המנות שהוזמנו. הוא מפזר פרמזן על הפסטה וממשיך בדרכו. מכניסים לפה מזלג עליו מלופפת הפסטה והיא לא מושלמת, אולי אפילו מעט תפלה, אבל מרגישים בה את יד האמן. מתלהבים מהרעיון של סורבה בזיליקום על סלט קפרזה, למרות שמשהו בתיבול לא לגמרי מסתדר - ובכל זאת, חוזרים לארץ ונזכרים בתענוגות הביקור באותה פנינה קולינרית.

מבחינת האוכל - ״קפה מרטיני״ החדשה היא משהו פחות או יותר כזה, רק ברחוב דיזנגוף שבלב העיר תל אביב, רק באווירה תוססת עם מקומות ישיבה על הפינה של רחוב גורדון, נותני שירות בגילי עשרים פלוס וחלק פנימי חשוך שצופה כולו לבר רחב ידיים מלא תכונה. אפשר להרגיש גסות מסוימת בטעמים ובמרקמים של המנות המוגשות בזו אחר זו לשולחן. הן לא מוקפדות, חלקן לא מדויקות, אבל יש בהן, בצלחות, גם הרבה אמת.

המנות המוגשות בקפה מרטיני הן קטנות בינוניות והתפריט כולו חלבי צמחוני. כיף להנות מהן לצד דרינק טעים ממגוון הקוקטיילים במקום.

על המטבח אמון השף, עידן פרץ, שדרכו המקצועית נסללה, בין השאר, בהיותו סו שף של מסעדת ״פופינה״ ושף של ״יריחו״. הוא גם זכה במקום השלישי והמכובד בשנת 2017 בשלב חצי הגמר האזורי בתחרות השף הצעיר מטעם ״סן פלגרינו״. ״איטליה מבחינתי היא מקור האוכל הפשוט״, הוא אומר ומסביר: ״זה שכדי להעצים אותו לא צריך יותר משלושה חומרי גלם וראש שקט״.

למה דווקא איטליה?

״לקחתי את האתגר הזה כי אני טבח שאוהב לשחק עם האוכל, בטח בפיוז׳ן ים תיכוני. למדתי בתהליך הבניה של התפריט לסמוך על הבצק או הירק ופחות לשחק איתו. לתת את הקריצה הקטנה של היד שלי, אבל לכבד את המוצר הבסיסי. בנוסף, אני מטורף על פיצה״.

באשר לפיצה - אולי תמצאו ששווה לחזור בשבילה. את הבצק התחיל לפתח פרץ יחד עם השף רז רהב, חברו (בין השאר, מפופינה), באחת הפעמים שנפגשו להתעדכן ב״אפוי״. הוא דק והאזור ״הקשה״ שלו רך ואוורירי כענן. רוטב העגבניות ב"מרגריטה" מאופיין בטריות, בגסות ובטעמים החמצמצים של העגבנייה. מעט גבינה מפוזרת עליה בנונשלטיות ומשום מה, על עלי הבזיליקום הטריים מוזלף רוטב בלסמי מצומצם מתקתק. בתחתית הבצק מורגשת החריכה של האש בתנור האבן (39 שקלים). באופן תמוה, היא מוגשת עם סכין פיצה על צלחת חרס ולא על קרש - נזהרנו לא לשבור את הצלחת. במקום אפשר ליהנות ממנות איטלקיות נוספות, כמו, ארנצ'יני פתיתים מצוין (38 שקלים) או ארטישוק אלה רומנה (45 שקלים).

על יצירת חלק מהמנות במקום מופקדת יונה ששון, שרבים התגעגעו לאכול מידייה אחרי שהמוסד שלה ״טופולינו״ בירושלים נסגר בתום עשר שנות פעילות. מאוחר יותר נסגרה גם המסעדה האיטלקית האהובה שלה ״לוקה ולינו״ ברחוב לילינבלום בתל אביב. אפשר למצוא בתפריט, למשל, מנה מפורסמת שלה - טורטליני פקיילה מנגולד עם לאבנה ביתית, סומק ואבן יוגורט.

בשורה התחתונה, כיף שיש על דיזנגוף מקום לשבת בו באווירה שמחה, ללגום קוקטייל מרענן ולטעום עוד ועוד מנות - שכאשר עוצמים את העיניים כשאוכלים אותן, נזכרים באיטליה.