אולי בכל זאת לא צריך לוותר כל כך מהר על דור העתיד. זה שאוהבים להגיד עליו כמה הוא מכור למסכים, דורש סיפוקים מיידים וצורך תוכן מיוטיוב ישר לוריד. "דור הפרעת הקשב" מכנים אותו, ואת כל אלה שבאו אחריו, שנולדו עם סמארטפון ביד ואיתו גישה ישירה לכל המידע שבעולם. הם לא צריכים סיפורים מורכבים, כך מספרים עליהם, ואין להם סבלנות להתפתחות עלילתית. אז בטח ובטח אל תדברו איתם על לחכות לפרק חדש מדי שבוע. אתם יודעים: אמנות הסיפור גוועת, הפרוגרמינג הפסיד במלחמה לבינג' ביוטיוב, ואל תתנו לנו אפילו להתחיל לדבר על דיסקים שלמים. תוכן ככלי חד פעמי, המציאות כרהיט פלסטיק מאיקאה. עד שנתקלים באחד מעץ מובחר.
כי איכשהו, כמעט כאנומליה לזמנים הללו, בשקט יחסי התמקמה לה "ילדי בית העץ" בראש סולם האהבות של הילדים שלכם. הסדרה, שהחלה כאלבום שירי ילדים של האחים יאיא (הדג נחש) ורן כהן אהרונוב, התפתחה לכדי הצגת ילדים ומשם לסדרה בטלוויזיה החינוכית, שם היא משודרת בימים אלה בעונתה השלישית, מפגישה בין ילדים למוזיקאים מוערכים (דנה ברגר, נסרין קדרי, איילה אינגדשט, עידן רייכל), ומדברת בגובה העיניים על הנושאים שיהפכו קריטיים בחיי קהל היעד שלהם: גובה, חברות, עדות, מראה חיצוני.
טקסטים שמדברים לילדים // מימין: גלעד בן־לייש, יאיא כהן־אהרונוב, איילה אינגדשט ורן כהן אהרונוב
"כשהבת שלי הייתה בת שנתיים והדיסקים של 'הכבש הששה עשר' ואריק איינשטיין לילדים היו שרוטים מרוב שימוש, החלטתי לנסות עליה את המוזיקה של הגדולים שאני אוהב - מבוב מרלי ולני קרביץ ועד בלקן ביט בוקס, וגם הדג נחש", סיפר פעם יאיא לכותב שורות אלה, בראשית ימיו של הפרויקט. "היא מצידה זזה בסיפוק ובהקשבה בכיסא התינוק שבאוטו. אמרתי לעצמי 'איך אין לי אלבום להשמיע לה, כזה שמצד אחד יש בו את הגרוב שאני אוהב, ומצד שני טקסטים שידברו גם אליה?'.
"פניתי לאחי הגדול רן (סופר ילדים ואיש חינוך. ע.פ) וביקשתי ממנו לחבור אלי לפרויקט שגם הילדים וגם ההורים יוכלו ליהנות ממנו. יחד פנינו לאומנים שאנחנו הכי אוהבים ושיש להם גם קשר טבעי לעולם הגרוב, והם נעתרו בשמחה". זה היה בתחילת העשור הקודם. היום, עשר שנים מאוחר יותר, האחים כהן אהרונוב אחרי אלבום שלישי, כשעל עגלת העץ הדוהרת קפצו כבר שמות כמו קרולינה, גיא ויהל, עידן עמדי, יעל דקלבאום ועוד רבים וטובים.
אלה מכם שיש להם ילדים ודאי כבר מכירים אותה ואת איכויותיה. עבורם, "ילדי בית העץ" היא נקודת אור עבור דור של הורים שכבר די חושש להשאיר את הילדים מול האינטרנט בלי השגחה. "זו בעיה להשיג תכנים שאתה יכול לסמוך עליהם דרך יוטיוב", אומר דיויד פרידמן, אב לילדות בנות 6 ו-4. "ליוטיוב יש אלגוריתם ולא אכפת להם. בדרך כלל אתה במרחק של חמישה סרטים מזוועות. אבל על החינוכית אנחנו סומכים, בקטע של תכנים שמותאמים לילדים. אני לא חייב להיות כל הזמן עם עין על המסך".
דברים יפים במינימום תקציב // "ילדי בית העץ"
"הבנות מאוד אוהבות את הסדרה. הן רוקדות ושרות חלק מהשירים", אומרת רעייתו, מיכל כהן. "יש שירים שמעצבנים אותן אבל את הרוב הן ישירו, וגם הקליפים שבסדרה מאוד חמודים. אפשר לראות שבמינימום תקציב עשו דברים מאוד יפים".
יחד עם זאת, השניים לא ממש מרוצים מעונתה השלישית של התכנית. "פעם השירים עסקו בבית אמיתיות של ילדים", אומר פרידמן. "היום הדמויות השתנו והן הרבה יותר הזויות. לפעמים הן מרגישות לא מציאותיות כמו מקודם. גם השירים קצת השתנו. פתאום עכשיו הם שרים 'יאללה מסיבה, מי בא?'".
לא מזמן עמדה התכנית במרכזה של מיני-סערת רשת, כששיר בשם "אבא ואבא" שביצע הראל סקעת ליווה את אחד מפרקי העונה השלישית. סקעת שר בו על משפחה בה ההורים הם, כמשתמע משמו, שני אבות ורבים שיבחו את הצעד הפרוגרסיבי והליברלי של יוצרי התכנית. אחרים ראו בשיר לא פחות מנרמול של מצב "לא נורמלי", ומחו על כך בפני אנשי החינוכית וכן ברשתות החברתיות. כמו תמיד – הכלבים נבחו והשיירה עברה. או לפחות המשיכה לשיר בבית העץ שלה.
• הכל על "האח הגדול" במקום אחד
• בקרוב: מיני איחוד של "היי פייב"
• "להיות איתה": עמוס ונועה לא יחזרו