אז אתמול צפינו ב"קרובים מדברים". כלומר בפרק פילר, שבו בני המשפחה והחברים של משתתפי "חתונמי" מחווים דעתם על האופן שבו קרוביהם מתנהלים בקשרים שלהם - כפי שהם מוצגים בטלוויזיה, כמובן. למעשה זה היה פרק מילוי זמן בעונה שגם כך כבר סבלה לא מעט דחיות שידור, שבועות שבהם לא שודרו פרקים בשל חג זה או אחר, או משחק מחבואים משולב תופסת בין צופים שרגילים לצרוך את מנת הריאליטי שלהם בימים קבועים, לבין זכיינית שמניידת אותה כדי לתת פייט לתוכנית הדגל מהערוץ המתחרה, "האח הגדול".
כבר שלושה חודשים שעונה 4 של "חתונה ממבט ראשון" מרצדת לנו על המסך, נמתחת כמו מסטיק על מדרכה שפגשה נעל באמצע יולי. בדיוק הזמן שבו התחיל המסע שלנו אל עבר השומקום, יחד עם זוגות שמידת ההתאמה שלהם מוטלת בספק במקרה הטוב. לפני חודש היה זה פרק "המומחים מדברים" שכילה את זמננו במהלך החג, גבב של שטויות במסווה ניתוח פסיכולוגי זוגי. הגות על כלום ושום דבר, שזהו בעצם שמה השני של העונה הזו, שדני ויעל אמרו בפרק המיותר של אתמול שאנחנו נמצאים בלב ליבה. עכשיו קיבלנו את חוות דעתם הלא מי יודע מה מנומקת של הקרובים. ועוד במקרה של קארין הביאו חברה טובה ולא, נניח, את אחיה, שכולנו מתגעגעים אליו מאז הפציע לראשונה בתחילת העונה.
אז אמא של ניצן גאה מאוד בבת שגידלה, החברות של עינת אישרו את לירון מהרגע שיצא אל מעמד החופה (נושא עימו פרח. זה חשוב), והחברים של מנו הם הרבה יותר מדרי קבע של יום חמישי ב"בית שמאוד מזמין עשן ואלכוהול", כמילותיה של זוגתו הטלוויזיונית. לא, החברים של מנו הם למעשה משפחה. אסופה של עולים חדשים ממדינות שונות. לא שאנחנו לא בעד מנו (אם אתם קוראים את הטור הזה בקביעות, אתם כבר יודעים שכותב שורות אלה לגמרי בטים "ניצנו"), אבל כמה באמת היינו צריכים את המידע הזה? איך הוא קידם אותנו בכלל? אה, רגע, הוא לא? טוב, זה בגלל שאין לאן להתקדם.
רבע שנה אל תוך העונה הנוכחית של "חתונמי" כבר אי אפשר להתכחש לכך שמדובר באכזבה. אז בסדר, במונחי רייטינג היא דווקא מספקת. בעיקר בגלל שהיא עוד נישאת על אדי העונה הקודמת והמוצלחת במיוחד של התוכנית (והסגר מתחילת ימי הנגיף, שכלא אותנו בבתים, צמודים למסכי טלוויזיה). וכן, יש עליה דיבור בברים, ברשת ובמפגשים עם חברים. אבל הדיבור הזה, אם להיות כנים, היה קיים גם אם היינו חוזים פעמיים בשבוע בחיבור בין שני גורי קוקר ספנייל, ובתכלס הוא בעיקר עוסק בכמה העסק מסרב להתרומם עד כה, ולמה דבר למעשה לא באמת קורה כאן.
בין זוגות שההתאמה ביניהם כפויה לחלוטין (קארין ואיתמר, אנחנו לחלוטין מדברים עליכם), קשרים שקשה להאמין שהיו ממשיכים בעולם האמיתי (מנו וניצן), חיבורים שלא החזיקו יותר זמן מביקור ממוצע בתחנת דלק (בן ומנור) ועד חוסר התאמה קרינג'י עד כאב (הדס ושי) - מה בעצם יש לנו כאן? כמו שכבר כתבנו בעבר - אפילו דינמיקת ה"נשואים 50 שנה, לא סובלים זה את זה, מפנטזים על גירושים אבל מעשנים את החיים יחד בשביל הילדים" המרתקת של אריק ודובי, נעדרת מהעונה הזו לטובת הכלום שקורה בין דני ושני או מעיין ועומרי.
וכשאין באמת מה לספר, אז ממציאים. "מה קרה שם בהתאמת הטינדר בין ניצן ומנו?", זעקו הפרומואים. כלום, כנראה, ואם קרה אז לא סיפרו לנו מה. "מעיין עוזבת", נקרא אחד הפרקים, רק כדי לשוב מייד בתחילת הפרק הבא. לילה שלם היא בילתה שם, בנפרד מעמרי, שספק אם שם לב לכך לפני הבוקר. ממש השבוע קיבלנו את "החלום של שני", שהסתכם בלא יותר מרגע שבו שני מספרת, ובכן, על חלום שלה. חומרים של פריים טיים, מה נגיד.
בשלב זה, יש לשער שללא מעט מצופי "חתונמי" חלום משלהם. ממש בלילות האחרונים גם הם חלמו שהם קמים בבוקר ושודכו להם אנשים שונים לגמרי מאלה ש"חתונמי" שידכה להם. התאמות או אי-התאמות מרתקות. חומרים ראויים לוויכוחי סלון להוטים. אהבות מעוררות קנאה, או סתם קראש טי.וי שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים.
אולי הלקחים יילמדו עד העונה הבאה. אולי בכלל כל העונה הזו היא סיפור כיסוי לזוגיות הבאמת בוערת מתחת לפני השטח, בין דני ליעל. אולי נצטרך להסתפק הפעם רק בעינת ולירון, שגם אם הם לא לגמרי מצליחים לרתק אותנו אל המסך מספיק כדי למנוע מאיתנו לבחור בזמן השידור שלהם כדי להביא ביסלי מארון החטיפים, נניח, לפחות מראים סימנים של התאמה.
ואולי בכלל השאלה האמיתית של העונה הזו היא לא מי ישרדו ומי ינשרו בדרך, אהבתם של מי תלבלב גם מעבר לגבולות הפורמט, והקשר של מי נידון לכיליון מייד כשיכבו המצלמות. אולי השאלה הגדולה באמת של עונה רביעית זו של "חתונמי" היא - איפה לעזאזל שיער? לאן היא נעלמה? האם היא הש"ג שהואשם במחדל, ועליה הוטלה האחריות? היכן את, מעיין בוימן-משיטה, שאף התראיינה בקיץ לגוף תקשורת זה? תני סימן חיים אם את קוראת כאן. מב"מ, שיער, כיצד שלא תיקראי והיכן שלא תהיי, דעי שלא שכחנו אותך לרגע. בעיקר כי לא קרה כאן משהו מעניין מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו