שנה וחצי מסבירים ש"חמאס הם נאצים", אז למה אנחנו מופתעים?

אנחנו מופתעים כי הפרשן הצבאי הבטיח שחמאס גמור טוטאל־לוס • אנחנו בהלם ממצב החוזרים כי עצמנו עיניים לסבל ולהשלכות, וכי הפכנו את המצב לשגרה

מיכל פעילן בשיחה עם אחיו של החטוף המשוחרר. צילום: קשת 12

סיקור שחרור החטופים | כל הערוצים, 08:00

שבת בבוקר, יום יפה. אמא שותה המון קפה, אבא חזר מהשבי בפרצוף כחוש, ובטלוויזיה ניפחו לנו ת'ראש ממש כמו בלון. בלונים, כידוע, סופם להתפוצץ, אבל עדיין נופתע כשזה יקרה.

עוד ידוע שלא כל הפתעה היא חיובית. אתמול, למשל, חטפנו במפתיע פלשבק לשואה. "אני חושב שהרוע כאן יותר חמור מהשואה", השווה מייד דני קושמרו כשראה את הרזון של המשוחררים. בהמשך אולץ המגיש להבהיר ש"אנחנו לא בתחרות של רוע", אך תהיו בטוחים שאם תהיה תחרות כזו - הם ישדרו אותה בלייב, יכינו קליפים מרגשים וישבצו מקבצי פרסומות אופטימיים.

מצבם הגופני הירוד של שלושת השבים, וההפתעה הציבורית מכך, שטפו את יום השידורים ויצרו התנגשות מסרים. התמונות לא היו קלות לעיכול, אבל בערוצים שידרו אותן שוב ושוב ושוב. באולפנים השתמשו בתמונות כדי לעורר רגשות אצל הצופים שלהם, אבל גם כדי להוכיח שבתחרות על "מי יותר מוסרי" שאנחנו מנהלים מול ארגון טרור - הניצחון המוחלט הוא שלנו.

שחרור חטופים, צילום: קשת 12

"אנחנו היום שאחר", כתבו מחבלי חמאס בעברית קלוקלת על כרזה שנתלתה מאחורי המשוחררים, אולם יושבי האולפנים המשיכו לעצום עיניים. הם הציעו עוד ועוד רעיונות ליום שאחרי, דחפו לטרנספר או לחידוש לחימה, אבל אם ברצוננו לא להיות מופתעים שוב - כדאי שנסתכל למציאות העזתית בעיניים.

שנה וחמישה חודשים אנחנו יודעים שהחטופים מוחזקים בתת־תנאים. מתחת לאדמה, בחדרים חשוכים, בכלובים, כבולים בשרשראות, מורעבים וחווים התעללויות פיזיות ונפשיות. שנה וחצי מסבירים בטלוויזיה ש"חמאס הם נאצים", אז למה אנחנו מופתעים?

אנחנו נדהמים, כי קיבלנו את העובדה שקיימים חטופים אי־שם. אנחנו מופתעים כי הפרשן הצבאי הבטיח שחמאס גמור טוטאל־לוס. אנחנו בהלם ממצב החוזרים כי עצמנו עיניים לסבל ולהשלכות, וכי הפכנו את המצב לשגרה. בערב נתנו עוד פרק של "חתונמי", ובשבת ניפגש שוב כדי להיות מופתעים מהמצב. אין לחץ. כפי שאמר אחד, בנימין נתניהו, עוד בחודש יולי 2024: "אנחנו לא צריכים להיות לחוצים. חמאס הוא זה שצריך להיות לחוץ, החטופים סובלים אבל הם לא מתים".

שחרור חטופים,

זו היתה עוד שבת שבה ישבנו מול המסך והתרגזנו והתרגשנו וכעסנו ובעיקר הופתענו. הופתענו שחמאס עדיין שולט בנו, הופתענו שבאולפנים המשיכו לזלזל בחמאס ולהתווכח אם נכון להמשיך בעסקת השחרור. הופתענו שבזמן שבזבזנו על ויכוחים, כעס וספינים - מצבם של אחינו ששרדו בשבי החמיר מיום ליום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר