ככל שתחרות האירוויזיון מתקרבת, וסימני השאלה בדבר עתידו של תאגיד השידור הישראלי עדיין מרחפים מעליו, הלחץ לקראת האירוע הגדול באירופה מתעצם והבוקר אף עלה שלב. איגוד השידור האירופי (EBU), המייצג גופי שידור ציבוריים ב-56 מדינות ברחבי אירופה וצפון אפריקה, שלח לוועדת הכלכלה בכנסת ישראל מכתב חריף נגד הצעות החקיקה הפוגעות בכאן, תאגיד השידור הישראלי, וצפויות לעלות הבוקר בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כשעובדי התאגיד צפויים להגיע לדיון בוועדה.
"ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו. מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה", לשון המכתב.
עוד התייחסו במכתב לתפקידו של כאן 11, להיותו בעל תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי, וציינו כי ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה, ומספקים פלטפורמות לקולות מגוונים, לביטוי תרבותי ולאיחוד לאומי. "סגירת תאגיד השידור הישראלי, השתלטות עליו או קיצוץ בתקציבו, יצביעו על סטייה מהסטנדרטים המוחזקים על ידי מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם ויסכנו לא רק את האמון המקומי אלא גם את האמון הבינלאומי. "אם התאגיד יחדל מלהתקיים במתכונתו הציבורית, הוא לא יהיה חבר באיגוד השידור האירופי וכפועל יוצא מכך - לא ישתתף באירוויזיון", לשון המכתב.
יש לזכור כי כיום, לכל מדינה באירופה יש גוף שידור ציבורי ו-76% מהמימון של השידור הציבורי באירופה מגיע מהציבור. השידור הציבורי הישראלי חבר ב-EBU מאז 1957, מה שמאפשר את השתתפותו באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון ואירועי ספורט שונים בהם גביע העולם של פיפ"א ב-2026.
"הפרטת תאגיד השידור הישראלי תהפוך את מערכת היחסים הזו לבלתי יציבה וכמעט בוודאות תוביל להוצאתו של כאן מהאיחוד שלנו, מה שיפחית את תפקידה של המדינה באירועים מרכזיים ויגביל את גישת אזרחי ישראל לתכנים כאלה. כפי שהדגשנו, החברות ב-EBU משמעותה חברות בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו. הסיקור של כאן על אירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר הנוראית היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות.
"אנו קוראים לכם לשקול בזהירות את ההשלכות הרחבות יותר של הפרטת תאגיד השידור הישראלי או הפחתת מימונו ויכולתו לפעול בצורה מתמשכת ועצמאית. גופי השידור הציבורי הם יותר מסתם גופי תקשורת; הם עמודי התווך של הדמוקרטיה, התרבות והאיחוד החברתי. פירוק או הפרטת מוסד שידור ציבורי הוא צעד גדול – כמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית. זה אינו צעד שייעלם מעינינו. ההפסד הפוטנציאלי של כאן יחליש את מגוון החדשות, את שידור הספורט החופשי, את התוכניות המקומיות, כולל תוכניות איכות לילדים, ועוד הרבה, שזמינים לאזרחי ישראל ויהיו לכך השלכות בלתי נמנעות על התפיסות הבינלאומיות של ישראל. אנחנו מוכנים לספק כל תמיכה הכרחית לשמירה על עתיד השידור הציבורי בישראל", לשון המכתב.
שר התקשורת קרעי: "החבורה החצי אינטשמית ששינתה את המילים לשיר מהאירוויזיון רוצה להתערב? שלא יאיימו עלינו. משרד התקשורת פנה ל-EBU, התאגיד מפעיל אותם, והם לא מוכנים לדבר עם משרד התקשורת. יש כללים ל-EBU ואנחנו עומדים בהם גם בלי חדשות".
"בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי" | השר קרעי בדיון על יוזמות החקיקה בנושא: "בזבוז משווע של מאות אלפי שקלים לפרק בהפקות מוטות ותעמולתיות"
צפו@shlomo_karhi @kann pic.twitter.com/vE51c5tBuY— ערוץ כנסת (@KnessetT) December 18, 2024
השופט בדימוס חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל אמר היום בבוקר בוועדה: "רוצים ליצור מצב שבישראל יש רק עיתונות שמשבחת או מהללת את הממשלה". עוד אמר אמר כי "אחד מהדברים שרוצים להוריד מהתקשורת זה את זעקת משפחות החטופים ואזכור המחדל שהביא למצב הזה. הוא הוסיף כי "ישנה אסטרטגיה של הצעות חוק פרטיות, כאשר מרוב עצים לא רואים את היער. היער הוא של הצעות שונות ומשונות, לפעמים סותרות, לפעמים המציעים לא באים לנמק את הצעותיהם, ושר התקשורת, שהוא נציג הממשלה, הוא שבא ומנמק במקומם את ההצעות. אם כן מסתכלים על התמונה בכללותה – היא לשלול את אופיה הדמוקרטי של המדינה, כי אופיה הדמוקרטי תלוי בתקשורת החופשית וכך זה בכל המדינות הדמוקרטיות.
"המעבר מגוף אובייקטיבי לגוף שתחת חסות הממשלה מוכר אבל לא במדינות דמוקרטיות. זה קיים בהונגריה, סין, ברית המועצות. אני מקווה שאנחנו לא רוצים להידמות למדינות הללו".
היו"ר ביטן פתח את הדיון וציין כי בשבוע שעבר דנה הוועדה בהצעה של ח"כ אריאל קלנר, שהתאגיד ידווח לוועדת הכלכלה, וכי ישנן שתי הצעות נוספות, האחת של ח"כ אביחי בוארון בעניין תקציב התאגיד והשנייה של ח"כ טלי גוטליב שהיא "שונה לגמרי", לדבריו. הוא אף ציין כי הצעת ח"כ גוטליב סותרת את ההצעות האחרות ואמר: "נעשה דיון כללי ואחריו נחליט מה לקדם אם בכלל.
"כן יש מקום לעשות שינויים מסויימים ואנחנו נדבר על זה. לא צריך ועדות ציבוריות ולא צריך דיונים. אבל לסגור את התאגיד ולפתוח חדש זה לא משרת את המטרה", אמר. "אני לא דן בחוק של קרעי". "זו ממשלה טוטליטרית", נזעק לעברו. "זו הצעת חוק לחיסול הדמוקרטיה הישראלית. זו יהירות של הממשלה. אתם באים לרסק את הדמוקרטיה הישראלית. הכנסת לא צריכה לשתף פעולה עם הריסוק של עצמה. כל החקיקות האלה על התקשורת - זה חלקיקים של תוכנית על ששקופה וברורה של שר התקשורת לבטל את חופש הביטוי בישראל", אמרה שלי טל מירון. "בסוף הכל פוליטיקה. אני לא מאמינה למילה שהשר אומר".
עיקרי התוכנית של השר קרעי לשינויי החקיקה בנושא התאגיד כוללים הקדשת ערוץ 11 להפקות מקור בלבד, ערוץ מכאן 33 ייסגר, החינוכית תישאר ותדרי הרדיו של רשת ב' יוצאו למכרז. משמעות התוכנית היא ביטול חטיבת החדשות של כאן 11.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו