כמה פעמים שמענו את המילה אחריות על שלל גווניה בחודש האחרון? הממשלה, הצבא, ראש הממשלה, ראש השב"כ, ראש אמ"ן ואפילו גלית דיסטל. רק שאלה אחת נותרה פתוחה - מה החלק של אולפני החדשות בקבלת אחריות. אילו מסקנות הם יפיקו כדי כדי לחולל, אם בכלל, שינוי?
קשת 12: אם חשבנו לרגע שמישהו מהטאלנטים של מהדורת החדשות של ישראל ישנה את דרכיו ויבחן אופציה לבדוק איפה הוא טעה בעשור האחרון - הרי מהר מאוד גילינו שטעינו. אמנון אברמוביץ', מכונת מנדטים מהלכת עבור מצביעי הימין, מדבר כדרכו בחדות וברהיטות, אך הפרסונה שלו משודרת אוטומטית כ"תרעלה" והוא כנראה הפרזנטור הטוב ביותר עבור ממשלות הליכוד בעשורים האחרונים. וככל שגיא פלג מסלים, כך גרף המנדטים של נתניהו מתיישר בחזרה, אחרי שכבר התרסק לקרשים.
מהצד השני של המפה, עמית סגל אמנם לא צועק ומתלהם, אך בחדות ובזריזות מעביר מסרים שמשרתים כמובן את הבייס, שרואה בו שליח ציבור. סגל יודע לשלוף טעויות מן העבר של רבים, אבל כמו דורון ג'מצ'י שמעולם לא הודה בעבירה שביצע, כך גם הוא.
בשורה התחתונה, מהדורה של 30 אחוזי רייטינג לא מחפשת חשבון נפש, ואין לאף אחד צורך לשנות נוסחה מנצחת.
חדשות 13: לרגע היה נדמה שרשת 13 מתחילים את המלחמה בעמדה טובה: אלו שעוד חיפשו תוכן שמאל־מרכז אינטליגנטי, מצאו מבטחם אצל רביב דרוקר וחבריו. רק שבאמצע הדרך, ובחסות התמיכה המוחלטת של הישראלים במלחמה על הבית, התברברו בערוץ וניסו להתחנף לימין. המסקנה: גם מלחמה של פעם בחיים לא תעזור ככל הנראה לערוץ הזה. יצוין לטובה טל ברמן, שמראה שלא צריך קפטגון כדי להישאר ער ומרוכז 25 שעות ביממה.
חדשות 14: מהדורת החדשות של ערוץ 14 היא שילוב של עבודת גמר במכללה לתקשורת וסרטון טיקטוק של חדשות מצפון קוריאה. כל רצון להשוות אותה למה שמתחולל בערוצים המקבילים אבוד מראש.
"הפטריוטים" היא מהדורת החדשות האמיתית של הערוץ, ובה הציפייה שמישהו יסיק מסקנות היא בגדר מדע בדיוני. הרייטינג שמטפס בהדרגה מעודד את כל הנוכחים להאמין בצדקת דרכם. הקרקס של ינון מגל מושך אליו שמאלנים שמגיעים כדי להתעצבן אבל נשארים עד הסוף ולא מסוגלים להעביר ערוץ. וכמובן, ימנים שבטוחים שהמלחמה, ככל שתהיה, היא באשמת "אחים לנשק" ושקמה ברסלר.
ערוץ 14 הוא הפריצה התקשורתית של המלחמה, וזהו איתות לכך שמנצחים ביחד, אבל מפסידים כל יום לחוד.
חדשות התאגיד: רצועת הערב של התאגיד מציעה קונספט מנוכר ללבנט: מתינות ושיח אינטליגנטי שלא מתבטא בטבלאות הרייטינג. ואז מתרחש לו תהליך: הישראלי הממוצע מגלה שהוא צריך להתאמץ כדי לקבל נרטיבים שונים ממה שהוא מכיר, ובטח לא בשחור או לבן, ודורש סגירה מיידית של הערוץ.
בשביל דרמות וסנסציות יש את אילה חסון, שמצדיקה את עצמה ברייטינג ומשמשת קלף מיקוח נגד מי שבימין הקיצוני (ורק בימין הקיצוני) דורש לסגור את התאגיד. כך המלחמה, נכון לעכשיו, מוכיחה שכאן 11 הוא ערוץ שמכוון ללב הפועם של הישראליות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו