אריק שרון טען בזמנו, אחרי שנכנס ללשכת ראש הממשלה, כי "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". ובאמת, כניסה ללשכת ראש הממשלה יכולה לשנות בני אדם. הנה, תסתכלו על הטרנספורמציה של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' שנכנסו ללשכה החשובה במדינה, כדי לראיין את יאיר לפיד עבור התוכנית שלהם ששודרה ביום שישי, ובבת אחת הפכו המנחים שרואים עצמם ככלבי השמירה של הדמוקרטיה לסוג של כלבלבים שמשתוקקים לקבל ליטוף מראש הממשלה.
כשאופירה וברקו נכנסו ללשכת ראש הממשלה, עמד לפיד בדלת הכניסה וקיבל את פניהם בחיבוק מטפורי. הוא ערך להם סיור מקוצר במשרדו, השוויץ בהישגיו והתעכב על תמונה שנתלתה על הקיר - צילום ישן לצד אריק שרון בימי כהונתו. כי הדברים שרואים מכאן מאוד ברורים: המפגש ברקו-אסייג-לפיד הוא כל מה שצריך היה יו"ר יש עתיד כדי להשלים את הקמפיין שלו - מהלוקיישן המכובד, דרך החיבוק מהתקשורת העממית ועד השאלות שנועדו להציגו בפני הציבור כמנהיג שקול, אחראי ומתון, ובערך כל מה שמתבקש ממועמד לראשות ממשלה.
בפברואר 2010, כשברקו ניהל קמפיין מתוקשר לאימון נבחרת ישראל הוא הוזמן לראיון אצל יאיר לפיד ב"אולפן שישי" ושלף בקבוק יין ושתי כוסות. "אני היום סיימתי את הקמפיין שלי; אם יתנו לי לאמן את הנבחרת, תודה רבה. אם לא - גם טוב", אמר. "אבל שמעתי שאתה הולך לראשות הממשלה, אז אני רוצה לפתוח פה בקמפיין חדש. לחיים, שתהיה ראש ממשלה עוד ארבע שנים".
חלפו 12 שנה מאז אותה משאלה, המראיין הפך למרואיין ולהפך, אבל הקמפיין נמשך. במקום בקבוק יין, שלפה הפעם אסייג נר נשמה וגפרור, הניחה על שולחן רה"מ, אמרה "בוא נדליק נר לאווירה טובה ונגד עין רעה", וציוותה על לפיד לבקש משאלה. לפיד לא ביקש 61 מנדטים, וגם לא הסכים לגלות את משאלת ליבו (כי אחרת היא לא תתגשם, לדבריו), אבל הסביר כי זה קשור לבתו האוטיסטית ועשה וי על היותו מנהיג אבהי.
במשך 20 דקות השניים עבדו בשירות לפיד. "כל כך הרבה ראיונות, אבל שכחו לשאול אותך 'מה שלומך? אתה עדיין אבא במשרה מלאה? אתה שותה קפה בבוקר?", הטיחה בו אסייג את כל השאלות הקשות. מאמצים לאתגר לא היו (אלא אם "אתה זוכר את המספר האישי שלך?" נחשבת לשאלה מכשילה), ציונים דווקא כן ("הוא התחיל 6, והיום הוא כבר 8-9", קבע ברקו). בזה אחר זה הרימו לו להנחתה - ברקוביץ' מסר אסיסטים ולפיד כבש גולים מול שער ריק, ובלי להזיע אפילו פעם אחת.
גם כשברקוביץ' התעקש כי טומי לפיד היה מתבייש בהתקרבות של בנו לציבור החרדי, ידע הפוליטיקאי לתקוף בחזרה ("ברקו, אני מת עליך, אל תדבר בשם אבא שלי") ולהשתמש במסרים מפייסים. ופתאום ליד ברקוביץ' הוא נראה מתון, מכיל וממלכתי.
לפיד מאסטר בראיונות. הוא יודע לענות, להתחמק ממוקשים, להעביר מסרים, להודות בטעויות, לשדר תקווה ובעיקר לסבן מראיינים חלולים כמו אופירה וברקו. שני אלה אולי מציגים עצמם כעיתונאים לוחמניים שלא דופקים חשבון, אך ברגע שנכנסו ללשכת ראש הממשלה - כל מה שעשו היה להבליט את רצונם לראות את לפיד ממשיך בתפקידו, ואת עצמם משפיעים איכשהו על מערכת הבחירות. הם ליטפו, וקיבלו ליטוף בחזרה. המשימה הושלמה, הקמפיין הוכתר בהצלחה. לחיים.
אופירה וברקוביץ' - ראיון עם יאיר לפיד, קשת 12, שישי 18:00
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו