בואכה גיל 80, אחרי עשרות שנים שבהן היתה זו שעומדת מאחורי תוכניות התרבות של הערוץ הראשון כמפיקה וכעורכת - דליה גוטמן החליטה לעבור לקדמת הבמה.
מה שהתחיל בפודקאסט המדובר "באות בזמן" עם חברתה נורית גפן, המשיך לתחנה הבאה - "הכי בזמן", הפודקאסט שבו היא חולקת מיקרופון עם שחר סגל, רועי בר־נתן ועילי בוטנר. אחרי שהמרובע המוצלח הזה הפך לתופעה עם קהל מאזינים אדוק ונאמן, ואחרי שעילי ורועי, שהופיעו יחד במלחמה בפני מפונים ופצועים, העלו מופע זוגי - החליטו גוטמן וסגל שגם להן מגיע, ועברו לבמה.
בזאפה תל אביב (4 באפריל) ובזאפה חיפה (20 ביוני) הן יעלו את "מחליפות מילים", המופע החדש שלהן, שבו תתארח רותם אבוהב. בראיון זוגי מספרות השתיים איך הכל התחיל, ומה סוד החברות שלהן שטומן בחובו גם פער גילים של עשרות שנים.
View this post on Instagram
"כשפנו אלי לעשות פודקאסט צירפתי את נורית גפן, אבל אז ב־7 באוקטובר נורית אמרה לי, ובצדק, שהתכנים שלנו לא מתאימים יותר, וביקשה לעשות הפסקה", מספרת גוטמן. "אמרתי לה בסדר גמור, אבל אני בחרתי להמשיך עם תכנים אחרים, ופניתי לשחר. שחר, אני ורועי חברים כבר 12 שנה מאז שעשינו בפסטיבל ראשון לציון מופע 50 שנים לתרנגולים, שבו רועי הופיע ושחר כתבה. מאז הכרחתי אותם להיפגש איתי פעם בחודש".
"נוצרה ידידות מתוקה"
שחר: "היא לא הכריחה".
דליה: "אני מדייקת. הכרחתי, ונוצרה ידידות נורא מתוקה, צומת חשוב בשבילי להתחבר, וכשחיפשתי פרטנרים לפודקאסט התקשרתי אליה. היא באה והוספנו את רועי ואת עילי, ונוצרה רביעייה. איתן גרין אמר לי דבר מחמיא. שחר לא יודעת, אבל הוא הקשיב לנו ואמר שיש משהו בהרכב שלנו שיש בו לא פחות ממה שהיה לגשש החיוור".
"דליה יכולה להגיד את זה כי זה המיליה שלה ולגיטימי בעולמה. בעולמי זה כמובן תלוש", צוחקת שחר, "אבל אני כן יודעת שיש באמת תפקידים 'טבעיים' בהרכב הזה, שבו כל אחד מביא משהו אחר ואז זה מתחבר. הדינמיקה היא אמיתית, התוכן מגיע אחר כך. יש פה באמת חברות ואהבה בין אנשים שמעוניינים לשבת ולהיפגש לפחות פעם בשבוע ולפטפט יחד".
שתיכן מגיעות אל המקום הזה אחרי שהייתן במקום הנוח של מאחורי הקלעים. איך אתן צולחות את המעבר?
דליה: "זו שאלה מצוינת. לגבי זה מדויק, וזה אפילו מעורר השתוממות בדינמיקה ששחר מציינת, ובצדק. 30 שנה מפרידות בינם לביני, אני מבוגרת מההורים של שלושתם. אני לא מכירה דבר כזה, שאנשים בגילם מתיידדים עם מישהי שמבוגרת מההורים שלהם, אבל יש לנו שפה משותפת מאוד חזקה. לפעמים אני שואלת על דברים מסוימים כדי לא להביך את עצמי, כי הם מעודכנים יותר, ועוד פלא לגביי זה שבגילי אני מתחילה להופיע.
View this post on Instagram
"בימים האחרונים התחלתי לחשוב שיש לזה מחיר נפשי, כי אני לא ממש מרוצה כל הזמן. לפני 15 שנים עשיתי את הסרט 'המסע של ילדי טהרן', ובשנים האחרונות אני מופיעה בפני קהלים, מקרינה את הסרט ומרצה עליו, וזו ההזדמנות היחידה שהיתה לי להופיע בפני קהל. יכול להיות שצברתי מזה סוג של ביטחון, אבל אין ספק שקרה פה פלא".
"אני בול ההפך", צוחקת שחר, "התחלתי על המסך. ברדיו, בגיא פינס, בערוץ הספורט כשדרית קווים. ראו אותי בטלוויזיה והחלטתי שזה לא בשבילי, שהמחיר שזה גובה לא שווה את הדבר. אין בי צורך מספיק גדול לעשות את זה כדי לסבול את מה שסובלים, ולצד כל האהבה שהציבור נותן, והוא נותן, זה עיסוק בכל מיני דברים שאין לי עניין בהם. הלכתי לענייני התוכן ומאחורי הקלעים וגיליתי עולם שכולו טוב, שבו אפשר להיות על הספה בערב בבית, כמו שאני אוהבת.
"ואז נהיה פלא חדש. נולד פורמט של פודקאסט מצולם, שבו את עושה רדיו, באה לדבר עם אנשים באולפן, והמצלמה היא כמו זבוב על הקיר, לא צריך לדבר אליה ואת יכולה להיות כל הזמן רק את, לא צריכה לגלם דמות, לגלם מנחה, וזה ממש נהיה כיף עוד פעם. ואז נהייתה ההגזמה של המופע".
לא לנשים בלבד
מה בעצם קורה במופע הזה?
דליה: "אנחנו תוהות בקול רם מה פשר הידידות שלנו, שהיא לא בנאלית בגלל הפרשי הגילים, ושחר בתחילת המופע אומרת לקהל, אתם קבוצת התמיכה של דליה בחברות איתי, וזו הגדרה שהופתעתי ממנה ונורא הרשימה אותי ופתחה לי את הדלת להגיד עוד דברים".
View this post on Instagram
שחר: "זה כמובן מביא סיפורים מעניינים, יש לקוות, ומצחיקים, לא תלושים מהמציאות. רועי בר־נתן היה במופע הראשון, ויהיה גם בשני, יחד עם רותם אבוהב. הכל מבוסס על חברות, גם האורחים הם חברים".
זה מופע לנשים בלבד?
שחר: "ממש לא, היו המון גברים במופע הראשון והם נהנו מאוד".
דליה: "אנחנו מסיימים את המופע בשיר, כשעל המסך עילי מצולם, ויוצא שאנחנו שוב ארבעתנו, כולם שרים יחד עם הקהל וזה נורא נחמד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו