דויד גרוסמן. צילום: קוקו

דואגים לעזה: קבוצת אמנים ואנשי תרבות ישראלים במכתב הכולל אמירות מקוממות

בין החתומים על המכתב, שחוששים בין השאר מעלייה באסלאמופוביה ומביעים דאגה לאזרחי עזה, ללא אזכור של השתתפותם של אזרחים רבים בטבח ובשמחה שלאחריו, נמצאים דוד גרוסמן, אסתי זקהיים, ארי פולמן, תומר וברק הימן, עלא דקה, איתי טיראן, אוהד נהרין, עיסאווי פריג', דב חנין, אחינועם ניני, רני בלייר ועוד

קבוצה של אנשי תרבות, יוצרים, אמנים ופוליטיקאים, יצאו היום (חמישי) במכתב פומבי וכמעט לחלוטין חד צדדי הקורא "להתנגד לדה-הומניזציה של פלשתינים וישראלים", ובמקביל דחו את ההכחשה של אירועי 7 באוקטובר. בתמיכה גורפת בתושבי עזה ובפלשתינים, החתומים על המכתב הביעו דאגה קשה למה שמתרחש ברצועה וחשש מ"גל אסלאמופוביה המתעצם במערב".

בין החותמים על המכתב: דוד גרוסמן, אסתי זקהיים, ארי פולמן, תומר וברק הימן, עלא דקה, איתי טיראן, אוהד נהרין, עיסאווי פריג', דב חנין, אחינועם ניני, רני בלייר ועוד.

ארי פולמן, צילום: קוקו

המכתב הוא יוזמה של קואליציית "המחנה הפרו-אנושי" ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל, וכך נכתב בו: "אנו, החתומים והחתומות מטה, מקבלים ומקבלות על עצמנו את המחויבות להילחם בדה-הומניזציה של עזתים, פלשתינים ומוסלמים, ובדה-הומניזציה של ישראלים ויהודים בכלל. כתומכי ותומכות זכויות אדם, עלינו להיאבק במנגנונים של אפרטהייד ודיכוי, אך אין זה אומר לעשות דמוניזציה לאזרחים המזוהים עם הצד החזק, וודאי שאסור שמאבק כזה יוביל לתמיכה בטבח ובזוועות שבוצעו כלפי אזרחים ישראלים ואחרים ב-7 באוקטובר.

"במקביל, התמיכה הגורפת בישראל באופי הלחימה שמייצר בעזה היקף מחריד של הרג, הרס וסבל לאוכלוסייה האזרחית, יחד עם הקריאות לביצוע טיהור אתני וטרנספר, המגיעות גם מאנשי ציבור ישראלים בכירים, מעוררת דאגה עצומה", נכתב בטקסט הדואג לאזרחי עזה.  "בקרב חלק מהצעירים במערב ישנה מגמה מטרידה של דה-הומניזציה של ישראלים, ולעיתים של יהודים, המצדיקה את הריגתם או פגיעה בזכויותיהם על ידי צמצום של הווייתם לכדי זרועות של מנגנון הדיכוי הישראלי. תופעה זו מתבטאת גם ביחס אדיש או מעוות בחוגים אלו לסוגיית החטופים.

"מנגד, בישראל ובחוגים נרחבים בתוך המחנה הפרו-ישראלי העולמי, נפוצה דה-הומניזציה של פלשתינים בכלל, ותושבי רצועת עזה בפרט, שמתבטאת בעיקר בזיהוי של כל העזתים עם חמאס", נכתב, כאשר ההתייחסות לדה-הומניזציה של ישראלים מתוארת כמתרחשת אצל "חלק מהצעירים במערב", לעומת "בישראל ובחוגים נרחבים נפוצה דה-הומניזציה של פלשתינים", מה שמדמה את התופעה הראשונה למשהו שולי וזניח, בעוד שהשנייה בקנה מידה רחב במיוחד.

גם "מנגנון הדיכוי הישראלי" לעומת "חמאס", ואפילו לא "ארגון הטרור חמאס", מבהירים את העמדה העולה מהמכתב. כמו כן, אין שום אזכור במכתב אודות חלק מתושבי עזה, "האוכלוסייה האזרחית", שהשתתף ותמך בטבח.

אחינועם ניני במחאת עולם התרבות נגד הרפורמה המשפטית בבית אריאלה (ארכיון), צילום: קוקו

המכתב ממשיך: "זיהוי זה מצדיק בעיניהם הרג חסר הבחנה ומניעת סיוע הומניטרי. בנוסף, הגל המתעצם של אסלאמופוביה במערב, במסגרתו מוסלמים נתפסים כטרוריסטים, פסול ומטריד". לצד החשש של כותבי המכתב מאסלאמופוביה, לא מוזכר הגל המתעצם של האנטישמיות והיחס כלפי יהודים בעולם, באוניברסיטאות, ומניעת הסיוע ההומינטרי לחטופים, הן בידי חמאס והן בידי הצלב האדום.

אסתי זקהיים, צילום: מאי סביר

בהמשך נכתב: "דה-הומניזציה של ישראלים ויהודים, פלשתינים ומוסלמים, היא תופעה בלתי מקובלת בעליל. אדם הוא לא רק ייצוג של קולקטיב, היסטוריה, אירוע או זהות פוליטית", וצוין שיש צורך קריטי להבחין בין מחאה פרו-פלשתינית לבין תמיכה בפשעים נגד ישראלים, אולם שאסור לצמצם את המרחב למחאות פרו-פלשתיניות, כפי שנעשה לאחרונה במקרים רבים. "במקביל, חייבים להיאבק בכל הצדקה של פשעים נגד אוכלוסייה אזרחית באשר היא", לשון המכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...