האם החלומות של יהונתן גפן יצילו את הילדים מהזוועות?

לאמנות, לתיאטרון ולמוזיקה יש תפקיד מנחם וחשוב במלחמה הנוכחית, כזה שמעניק גם לאנשי ונשות עולם התרבות וגם לקהל שצמא לכך, מעט רגעים של חסד, חמלה ונחמה.

גם עולם הילדים מתגייס בחודשיים האחרונים לנסות ולעטוף את הדור הצעיר שחשוף למראות, לקולות ולזוועות שילדים לא אמורים להכיר. כעת תנסה לעשות זאת הצגת ילדים חדשה, "גן החלומות האבודים" - עיבוד לספרו של יהונתן גפן, שתעלה במסגרת פסטיבל "תנועה קטנה" שיתקיים בסוף השבוע בתיאטרון תמונע בניהולו האמנותי של ד"ר ארז מעין שלו. את העיבוד מהספר להצגה עשתה הבמאית אורן חלפון (30) יחד עם יובל גנות, שגם משחק בה, לצד נוי בר און, אילן זכרוב ויובל קנין נחמיאס - על רקע המוזיקה המקורית של יוני גבורה.

המחזה מגולל את סיפורו של דניאל בן ה-9 שמגיע בעקבות חלום אבוד לארץ חלומיה, לשם מגיעים כל הילדים שאיבדו חלומות. זלמן חלמן, שומר גן חלומות האבודים, שולח את עוזרו הנאמן יהושע, קופיף מדבר, לצאת עם דניאל לחפש את חלומו האבוד - וכך מתחיל המסע המיוחד אליו מצטרפים גם הילדים בקהל.

"יובל ואני חיפשנו חומרים בבית אריאלה, ומשהו בספר הזה קסם לנו", מספרת אורן. "התחלנו לעבוד על העיבוד עם ד"ר ארז מעיין שלו, פתאום הגיעה המלחמה, והכל נהיה יותר מהיר. החלטנו שלמרות המלחמה נעלה את זה בגלל שהרגשנו שיש מקום ליצירה לילדים. באופן אישי היה לי קשה עם הפער בין השגרה למציאות בה יש עדיין חטופים. זה מטורף להמשיך בחיים כשהכל מדמם, אבל משהו בלעשות יצירה לילדים הרגיש לי נכון. אתמול בגנרלית פגשנו ילדים והרגשתי שצריך למלא אותם בתקווה מחודשת, דרך ההתעסקות בחלומות, אליהם המציאות הזאת חדרה".

ספרי לי על ההצגה.

"ההצגה מתארת ילד שבאים להעיר אותו בבוקר והוא מבקש רק עוד רגע לישון כי הוא מרגיש שהחלום אבד, והוא מגיע לגן החלומות האבודים, פוגש את השומר של הגן ויוצא לחפש את החלום שלו. הוא עובר בין החלומות הטובים לחלומות הרעים, פוגש עוד ילדים שמחפשים חלומות, ורגע לפני שהם נפרדים מהשומר, החלום שלו מגיע, נופל לתוך הבמה. בעיבוד הכנסנו מידע שקראנו על יהונתן גפן, כמו למשל זה שהייתה לו מחברת חלומות. הוא כתב על זה בטור שלו. ממש צמוד למיטה. בכל בוקר שהיה זוכר משהו שחלם, היה כותב את זה, ומשם לוקח דברים לסיפורים, לשירים, לטורים".

כשניגשים לעבד יצירה של גאון כמו גפן, יש איזו יראת כבוד? חשש?

"אני חושבת שעטפתי את עצמי בהמון יהונתן גפן בתקופה הזאת, באמת כדי להרגיש אותו, להביא אותו כשאני עושה את העיבוד. עבר לי בראש החשש הזה, כמה אני מתרחקת ממנו וכמה אני שומרת עליו, אבל ברגע שקיבלנו את האישור של המשפחה להתעסק בחומר, זה נתן לי את החופש, והבנתי שאני רוצה גם לתת לזה את הרובד הנוסף של החלומות, כי הרגשתי שצריך לדבר היום על חלומות טובים ורעים. ביקשתי לקחת את זה לעצמי ואני מקווה שזה בסדר. אני עדיין קצת בחשש, עד שהמשפחה תגיע ותראה, וכמובן שאם יחליטו שצריך לשנות משהו, אהיה פתוחה לשינויים".

עד כמה עבורך יצירה לילדים בתקופת המלחמה נטענת בערך מוסף? אפילו תרפויטי?

"אותי כתיבה ויצירה מרפאות, ובהצגה הזאת הילדים כותבים בהתחלה על פתק חלום שהם זוכרים ובהמשך מתנהל על זה שיח. בגנרלית מישהי סיפרה על חלום רע, שחור ומפחיד שהיה לה. ילדים נחשפים להמון דברים ואני חושבת שחשוב לדבר על זה, ודרך האמנות והיצירה אפשר להוציא מהם את הפחדים. זה משהו שאני מאוד מקווה שההצגה הזאת תעשה, תגרום לרובד נוסף של שיח".