אם אתם עדיין לא הורים לילדים, נחסכות מכם הרבה תופעות מוזיקליות (וזה ניסוח עדין), שבהיעדר הפילטר הנכון מגיעות אל אוזני הזאטוטים ועלולות להיתקע גם לכם בראש. מצד שני, יש פנינים שלא הייתם מגלים לבד, ומעל כולן - לטעמי - ניצבים כיום "ילדי בית העץ".
בשנה האחרונה יצא הדיסק השלישי של ההרכב המוזיקלי, הנושא את שם הפרויקט שאותו מובילים יאיא אהרונוב, חבר להקת הדג נחש, ואחיו, רן כהן אהרונוב. ההופעה היא חלק בלתי נפרד (בעיקר לאור הדרישה הבלתי נגמרת מצד הקהל הצעיר והמבוגר) מסדרת הדיסקים, הספרים, ואף סדרת הטלוויזיה שבאה בעקבותיהם.
בסוף השבוע היתה ההופעה החגיגית של "ילדי בית העץ 3" באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב סולד־אאוט, וזה גם היה המצב בשתי הופעות שנערכו באמפי שוני בקיץ שעבר ובאולמות רבים אחרים ברחבי הארץ. בניגוד להרבה כוכבי ילדים אחרים, שאליהם אבא ואמא נאלצים להיגרר עם הרבה סבלנות ועצבים מברזל, אצל "ילדי בית העץ" תמצאו גם את ההורים מחייכים מהרגע הראשון, שרים את כל השירים בעל פה ונהנים מכל רגע (בכתבת טלוויזיה על ההרכב ועל עבודתו הודתה אחת האימהות שהיתה נהנית מההופעה גם, ואף יותר, אם היתה מגיעה בלי הילדים). המילים, העיבודים וההגשה הופכים את מה שכביכול אמור להיות שירים לילדים, לשירים שפשוט כיף לשמוע.
ההצלחה של "ילדי בית העץ" מתחילה באיכות של הטקסטים (לא תמצאו פה חרוזי תת־רמה שלא חסרים בתעשייה הענפה הזו) ובעובדה שהם מתייחסים לשורה ארוכה של נושאים המעסיקים את הילדים ואת ההורים: החל ביום הולדת, דרך כלבה מאומצת, להיות ילד סנדוויץ' והפרעות קשב, ועד שיר על איך זה להיות בן להורים גרושים ומה עושים כשלא מקבלים תשובות אמיתיות מאבא ומאמא.
הפרויקט כולל שירים שעוסקים גם בתחושות המורכבות שעולות מול תמונה של ילד פליט מסוריה, בחברות עם ילד של מהגרים, ויש גם שיר הלל לאמא שעשתה את כל הדרך מאתיופיה. אגב, השיר האחרון, "אמא ספרי לי", שאותו מקדישה סולנית ההרכב, איילה אינגדשט, לאמה - נכנס בחודשים האחרונים לפלייליסט של גלגלצ.
גם אם אתם עדיין לא חלק מעדת המעריצים של "ילדי בית העץ", ביקור בהופעה שלהם ישאב אתכם אל העולם הקסום הזה. ההופעה הקרובה תתקיים ב־15 באוגוסט בסינמה סיטי גלילות, ואחריה רק ב־26 בספטמבר במיני ישראל. ההנאה מובטחת.
ילדי בית העץ 3, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב