לפני חמישים שנה שוחרר אלבום המטאל הראשון לאוויר העולם. מאז הז'אנר עבר שלל תהפוכות, ומה שנחשב פעם לז'אנר יחיד, הפך היום למטריה ענקית שתחתיה עשרות תתי-ז'אנרים, עשרות אלפי להקות ומיליוני מאזינים מסביב לעולם. צוות תכנית הרדיו "מת על מטאל" יזמו פרויקט מיוחד שנפרש על פני שלושה פרקים מלאים של תוכנית הרדיו, שסוקרים 50 שנים גדושות מוזיקה של אחד הז'אנרים המגוונים והעשירים ביותר שיש במוזיקה כיום, והוא מובא לכם בכתבה זו. תתכוננו, יהיה כבד.
1970-1984 - אבני היסוד
מבירמינגהם תצא הבשורה: 1970, לפני חמישים שנה – אז הכל התחיל. להקת Black Sabbath מבירמינגהם שבאנגליה משחררת את אלבומה הראשון. האלבום, שונה מכל מה ששמעו קודם לכן במוזיקה העולמית, כל כך מיוחד, כל כך אפל, שהם הופכים במהרה לאבא ולאמא של ז'אנר חדש לחלוטין – ה"מטאל". סבאת' שוברת את המוסכמות, ומעבר לאלבום הייחודי והסגנון והסאונד החדש שהביאו עמו, הם גם משחררים אלבום נוסף באותה השנה, שמצליח אף יותר מקודמו וכולל בתוכו את שיר הנושא של האלבום “Paranoid” שלימים ייהפך לסימן ההיכר של הלהקה כמעט בכל הופעה.
חברי הלהקה הבולטים שייזכרו לעד בליבותיהם של מטאליסטים מכל הדורות הם טוני איומי הגיטריסט הגאון, שנטען שעל בסיס עבודתו בשני האלבומים הראשונים ייבנו מגדלים של מטאל בשנים הבאות, וכמובן אוזי אוסבורן, הסולן שהיה תמיד שנוי במחלוקת, בעל הקול הייחודי שלא דומה לשום דבר שנשמע במוזיקה לא אז ב-1970 וגם לא היום. לאחר שחרור אלבום הבכורה של סבאת', מדובר לראשונה על סוג מוזיקה שהיא לא עוד רוק אנד רול, כמו שעשו לד זפלין ודומיהם בשנים שבאו לפני הפריצה של בלאק סבאת'. האפלה של סבאת', הכבדות, השונות מכל מה שהיה מקובל, הם שגרמו ללהקות רבות ללכת בעקבותם ולהעז לפרוץ את הגבולות. על בסיס השירים השונים באלבומיהם הראשונים של סבאת' בתקופת אוזי כסולן, יקומו עשרות תתי ז'אנרים במטאל בעשורים הבאים. יש שאומרים שכל תת ז'אנר של מטאל נולד בשיר כלשהו של בלאק סבאת', כאשר ניתן לראות לכך דוגמאות בשירים כמו “Sweet leaf” שיהוו יסוד לסטונר מטאל, “Children of the Grave” לת'ראש מטאל, “War Pigs” להאבי/פאוור מטאל, “Electric Funeral” לדום מטאל וכו'.
סבאת' עברה הרבה תהפוכות עם השנים והוספדה לא פעם. אך לאחר פיטוריו של אוזי אוסבורן מהלהקה, הם חזרו לסיבוב שני מוצלח עם סולן אחר, הזמיר בעל הקול השמיימי רוני ג'יימס דיו שהגיח לעמדת הסולן ב-1980 עם האלבום "Heaven and Hell". דיו היה סולן בלהקת Rainbow קודם לכן, וגם להקה זו השפיעה רבות על התפתחות הז'אנר, כמו גם להקות רוק שהלכו לכיוון יותר מחוספס עם השנים - לד זפלין וג'ודס פריסט הבריטים, דרך אליס קופר - אבי ה"שוק רוק" מאמריקה, ועד לכוחות חדשים שהגיעו לקראת אמצע שנות ה-70 בדמות AC/DC האוסטרלים.
ב-1980 יצא האלבום הראשון של להקת איירון מיידן הבריטית, שעתידה להיות אחת מלהקות המטאל הגדולות ביותר בכל הזמנים. למרות התרומות משלל סצנות שונות שהחלו להתגבש ברחבי העולם, אין ספק שאין משפיעה יותר מהסצנה האנגלית שנתנה את הטון עד שנות השמונים המוקדמות, כאשר האמריקנים כבשו את הז'אנר. מטאליקה וסלייר פרצו לאוויר העולם והחלו את תנועת הת'ראש מטאל האמריקנית בשנת 1983 עם אלבומי הבכורה שלהם. משם הדרך למגהדת', אנט'רקס, ספלטורה ועוד לא הייתה ארוכה. במקביל מתחילה לצמוח סצנת הת'ראש מטאל הגרמנית עם הלהקות Sodom, Kreator, Tankard ,Destruction והרשימה מתארכת ומתארכת, כאשר הדרך אל שמות כמו ראמשטיין, סיסטם אוף אה דאון, ואפילו לינקין פארק שכבשו את עולם המטאל מחדש לא הייתה ארוכה במיוחד. תהליך התהוות המטאל ממשיך עד היום, כאשר בכל שנה משוחררים לאוויר העולם עשרות אלבומי מופת בתתי הז'אנרים השונים של המטאל, שמסתכמים באלפי אלבומים מצויינים בז'אנר העל עצמו.
להאזנה לחלק הראשון של סיכום 50 שנות מטאל, "אבני היסוד":
1970-1984: האלבומים הנבחרים בכל שנה:
1970 - Black Saabbth - Black Sabbath
1971 - Led Zeppelin - Led Zeppelin IV
1972 - Blue Öyster Cult - Blue Öyster Cult
1973 - Alice Cooper - Billion Dollar Babies
1974 - Aerosmith - Get Your Wings
1975 - Nazareth - Hair of the dog
1976 - Judas Priest - Sad Wings of Destiny
1977 – AC/DC - Let There Be Rock
1978 - Rainbow – Long Live Rock and Roll
1979 - Motörhead - Overkill
1980 - Iron Maiden - Iron Maiden
1981 - Mötley Crüe – Too Fast for Love
1982 - Manowar - Battle Hymns
1983 - Dio – Holy Diver
1984 - Metallica - Ride the Lightning
1985 - 1999 - עידן הזהב
15 השנים הבאות של המטאל ייחשבו לימים ל"תור הזהב של המטאל", התקופה הכי חשובה, בה נוצרו אלבומי המטאל הכי מוצלחים, שרבים מהם יכנסו לפנתיאון ויהפכו לקלאסיקות של כל הזמנים. השנים 1985-1986 היוו נקודת פריצה משמעותית, כאשר להקות ענק הוציאו את אלבומיהם החשובים שיעצבו את תנועת הת'ראש מטאל האמריקאית שתהפוך לפופולרית בכל העולם.
מטאליקה שחררו את “Master of Puppets” שממשיך את הדרך המופלאה שהם החלו לסלול כבר עם אלבומם השני “Ride The Lightning” שהוזכר בחלק הקודם. דייב מאסטיין שהיה גיטריסט מטאליקה טרם שחרור אלבומם הראשון בשנת 1983, נזרק מהלהקה, ובשנת 1985 שחרר את האלבום המלא הראשון של להקתו “Megadeth”, שלימים הפכה גם היא ללהקת ענק בפני עצמה. אלבומם השני של מגהדת' “Peace Sells But Who’s Buying?” יצא בשנת 1986 והפך אותם לשם דבר בתעשייה, כשבהמשך בשנת 1990 הם שחררו את האלבום "Rust In Peace", מה שעד היום נחשב בעיני רבים ליצירה המוזיקלית המורכבת והעמוקה ביותר מבחינת נגינת גיטרות בת'ראש מטאל העולמי, ואולי אי פעם במטאל בכלל.
מטאליקה כמובן המשיכו במקביל עם אלבומם המופתי משנת 1988 “…And Justice For All”, אך הפריצה הבאה שלהם שבאמת זכתה לטייטל של "שינתה את פני עולם המוזיקה", הגיעה רק בשנת 1991 עם "האלבום השחור" שלהם (שנקרא בפשטות "Metallica" וקיבל את הכינוי "האלבום השחור" רק מאוחר יותר, בשל עטיפתו), שפרץ את כל מחסומי המיינסטרים לתרבות המטאל. האלבום היה קליט ופופי לצד האגרסיביות והדיסטורשן, והצליח לגעת באוכלוסיה מאוד נרחבת ולהביא אל המטאל המונים שמעולם לא באמת האזינו לז'אנר לעומק עד שחרור אלבום זה (כותב שורות אלו נמנה ביניהם).
כוחות נוספים תרמו להתפתחות המטאל ותתי הז'אנרים שיצטרפו אליו בהמשך, ביניהם להקת Pantera האמריקנית, Accept הגרמנית, Annihilator הקנדית, Sepultura הברזילאית, Candlemass השוודית, ו-Paradise Lost האנגלית. לאחר שחרור האלבום Roots של ספלטורה, למדו לראשונה מעריצי מטאל ברחבי העולם להאזין בצורה נרחבת ללהקות ששרו בשפות שאינן אנגלית, עד כדי כך שאחד השירים המצליחים ביותר בכל העולם בשנות ה-90 היה בכלל בשפה הגרמנית (Rammstein – “Du Hast”).
בתקופה זו הוסיפו להקות מוטיבים שונים למוזיקה שלהן, כגון ליריקה השאובה מסיפורי אגדות ומיתולוגיות ואסופת אלמנטים מוזיקליים שונים כגון מקהלות ברקע השירה, שינוי התפיסה מבחינת כתיבה ויצירת אלבומי קונספט. לקראת סוף התקופה קמה תנועה חדשה, ה-"Nu-Metal". להקות הנמנות על תת הז'אנר הזה הביאו עמן סגנון חדש שהיה הרבה יותר קליט מקודמיו, יותר מסחרי, פחות מורכב, כזה שבני הנוער בכל העולם נסחפו עמו בבת אחת. מנגד, להקות אלו נחשבו על ידי הגרעין הקשה והיותר ותיק של מאזיני המטאל לרדודות. ולכן, יש שיגידו שבשלב זה המטאל מת. האמנם?
להאזנה לחלק השני של סיכום 50 שנות מטאל – "עידן הזהב של המטאל":
1985-1999: האלבומים הנבחרים בכל שנה:
Accept - Metal Heart - 1985
1986 - Candlemass - Epicus Doomicus Metallicus
1987 - Anthrax - Among the Living
1988 - Slayer - South of Heaven
1989 - Annihilator - Alice in Hell
1990 - Megadeth - Rust In Peace
1991 - (Metallica – Metallica (Black Album
1992 - Pantera - Vulgar Display of Power
1993 – Carcass - Heartwork
1994 - Machine Head - Burn My Eyes
1995 - Paradise Lost - Draconian Times
Sepultura – Roots - 1996
Rammstein – Sehnsucht - 1997
Blind Guardian – Nightfall in Middle Earth - 1998
Children of Bodom - Hatebreeder -1999
2000 - 2019 - השתלטות גלובלית
על אף ניסיונם של רבים להספיד את המטאל עם תחילת שנות האלפיים, דווקא שני העשורים האחרונים הראו צמיחת ענק במספרים במטאל: גם מבחינת כמות הלהקות וגם מבחינת מספר המאזינים בעולם. יש שיטענו שמה שנפגע בתקופה זו היא האיכות, לעומת הכמות שצמחה, שלהקות הפכו להרבה יותר "רכות", וזאת על מנת לצבור פרסום והצלחה על חשבון ה"כבדות" והמקצועיות.
אך דווקא בתקופת הזמן הזו ראינו מגמות מאוד מעניינות במטאל מסביב לעולם: להקת בלאק מטאל (שנחשב לז'אנר הכי קיצוני וכבד תחת מטריית המטאל הרחבה) היא זו שהגיעה למקום ראשון במכירות האלבומים ובטבלאות בנורבגיה בשנת 2007. דוגמה נוספת היא פינלנד, שניצחה בשנת 2006 במקום הראשון בתחרות האירווזיון עם שיר מטאל כאשר כל חברי הלהקה מחופשים למפלצות. להקות מטאל "רכות" יותר כמו דיסטרבד, סיסטם אוף אה דאון ולינקין פארק כבשו את ה-MTV ופסטיבלים ברחבי העולם, כאשר הם ההדליינרים, ולא מדובר רק בפסטיבלי מטאל נטו, אלא פסטיבלי מוזיקה מהגדולים ביותר שיש. פסטיבל המטאל - הוואקן הגרמני מושך אליו בכל שנה עשרות אלפי ואף מאות אלפי מעריצי מטאל, כאשר בשנים האחרונות כל הכרטיסים סולד אאוט כבר ברגע ההכרזה על הפסטיבל, שיתקיים בשנה שלאחר מכן.
המטאל הופך בשלב זה לתרבות גלובלית ענקית. שמות חדשים מצטרפים לרשימת הלהקות שמשנות את כללי המשחק, זאת לצד חלק מאותם קשישים מדור המייסדים שמצליחים לחזור עם אלבומי קאמבק מוצלחים ומפתיעים במיוחד. סולנים עם איכויות ווקליות ייחודיות מצטרפים, חלקם עם יכולות מעולם שירת האופרה, חלקם נשים שמובילות להקות ענק לראשונה בתחום, ה"גראול" (צורת שירה מחוספסת, יש שיגידו "מפלצתית") הופך לסימן היכר של מרבית תתי הז'אנרים לצד השירה הנקייה, אלמנטים אתניים נכנסים אל תוך המוזיקה המודרנית, שלל תתי ז'אנרים שעוסקים בנושאים מסוימים (למשל וויקינגים או פיראטים) מצטרפים לתנועת המטאל העולמית, להקות רבות משקיעות בסאונד מהוקצע ברמה שנשמעת כמעט עתידנית, תזמורות נגנים מלאות מתווספות למגוון אלבומים והופעות חיות ואפילו הסאונד של הסבנטיז חוזר בגדול עם להקות שמביאות את הרנסנס המחודש של כל מה שקרה לפני 50 שנה.
אפילו ישראל שמה את חותמה על המטאל העולמי במהלך שנות האלפיים, כאשר להקת "אורפנד לנד" הישראלית שחררה את אלבומה "מבול" בשנת 2004, וכבשה את לבבותיהם של רבים ממעריצי המטאל במדינות ערב, כשחברי הלהקה השכילו לשלב בצורה מושלמת אלמנטים אוריינטליים ומזרחיים אל תוך מוזיקת המטאל הקליטה שלהם. הלהקות The Fading ו- Hammercult הן להקות ישראליות שניצחו במקום הראשון בתחרות המטאל העולמית הגדולה ב"וואקן" שבגרמניה, שאליה נשלחות בכל שנה להקות מכל העולם. להקת Betzefer הישראלית חתמה בלייבל המטאל שהיה אז הגדול בעולם "Roadrunner Records", וקליפים שלהם נוגנו ב-MTV, ועוד ועוד. אז האם המטאל מת? ממש לא. הוא חי ובועט מתמיד.
להאזנה לחלק השלישי של סיכום 50 שנות מטאל – "השתלטות גלובלית":
2000-2019: האלבומים הנבחרים בכל שנה:
2000 - Nevermore - Dead Heart in A Dead World
2001 - Arch Enemy - Wages of Sin
2002 - Bloothbath - Resurrection Through Carnage
2003 - Swallow The Sun - The Morning Never Came
2004 - Lamb of God - Ashes of the Wake
2005 - Gojira - From Mars to Sirius
2006 - Melechesh - Emissaries
2007 - Dimmu Borgir - In Sorte Diaboli
2008 - Scar Symmetry - Holographic Universe
2009 - Powerwolf - Bible of the Beast
2010 - Ghost - Opus Eponymous
2011 - Septic Flesh - The Great Mass
2012 - Testament - Dark Roots of Earth
2013 - Black Sabbath - 13
2014 - Behemoth - The Satanist
2015 - Tribulation - The Children of the Night
2016 - Metallica - Hardwired...to Self-Destruct
2017 - Beast In Black - Berserker
2018 - Parkway Drive - Reverence
2019 - Shadow of Intent – Melancholy
*יש לציין שישנן עשרות להקות מטאל חשובות ומשפיעות נוספות שלא הובאו כאן בכתבה אך כן נכנסו לסיכום האודיו בפודקאסט שנפרס על פני למעלה מ-5 שעות בחיבור שלושת חלקיו המלאים. בנוסף, ישנן עשרות להקות מטאל נוספות שלא הצלחנו להכניס לסיכום (היריעה קצרה מלהכיל הכל, בכל זאת מדובר ב-50 שנים...), להן גם השפעה מאוד גדולה על התפתחות הז'אנר (מדיפ פרפל ות'ין ליזי ועד אוביצ'יוארי ודת'). כמו כן, האלבומים שנבחרו בכל שנה הם לא דווקא תמיד האלבומים הכי טובים באותה שנה לדעתנו, אלא האלבומים הכי חשובים ומשפיעים ששוחררו באותה השנה (למרות שלעיתים, אחדים מהם קולעים לשתי הקטגוריות).
תוכנית הרדיו והפודקאסט "מת על מטאל" משודרת מזה 14 שנים, כיום גם בשתי תחנות הרדיו: "רדיו הקצה" ו-"הרדיו הבינתחומי 106.2FM". בסיום פרויקט "50 שנות מטאל" תצא התוכנית לפגרה של כחודשיים, עד החזרה המתוכננת עם תכנית סיכום השנה הגדול "טקס פרסי מת על מטאל" שצפויה להיות משודרת בסוף חודש דצמבר 2020.
ניתן להאזין לכל 550 התוכניות שהוקלטו עד כה באתר מת על מטאל, רדיו הקצה, הרדיו הבינתחומי, ובשלל אפליקציות הסטירימינג והפודקאסטינג הגדולות בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו